אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
טראמפ ההולנדי יטלטל את אירופה גם בלי ניצחון בבחירות צילום: איי אף פי

טראמפ ההולנדי יטלטל את אירופה גם בלי ניצחון בבחירות

הקמפיין של חֵרְט וילדרס כלל תוכנית כלכלית עמומה, שנאת זרים ואת הסיסמה "הולנד שוב שלנו". היום עשויה מפלגתו להפוך לגדולה בפרלמנט ולתת רוח גבית למפלגת הימין הקיצונית של צרפת בראשותה של מרין לה פן

15.03.2017, 19:39 | רן אברמסון

זה יכול היה להיות המיזוג השני בגודלו בהיסטוריה. בחודש שעבר הציעה קראפט־היינץ האמריקאית 143 מיליארד דולר כדי להשתלט על יוניליוור הבריטית־הולנדית. כיאה לשיוך הגיאוגרפי של ענקית מוצרי הצריכה, ההצעה נדחתה בנימוס. בהודעה הלקונית נאמר כי "החברה אינה רואה בהצעה כל תועלת אסטרטגית או פיננסית למחזיקי המניות של החברה".

קראו עוד בכלכליסט

בזמן הקצר שההצעה עוד עמדה על הפרק, מיהרו פוליטיקאים בהולנד למתוח עליה ביקורת חריפה. שר האוצר ירון דיסלבלום אף הזהיר מפני השתלטות של חברות זרות על חברות הולנדיות, תוך שהוא מתייחס לניסיון הכושל של קראפט־היינץ. בראיון ליומון הכלכלי "הט פיננסיילה דאגבלאד" הוא אמר כי "השתלטויות אגרסיביות כמו זו שסיכנה את יוניליוור, הן איום אמיתי ליכולת הרווח העתידית של הולנד".

ההתערבות הפוליטית הבוטה שנועדה לחסום את העסקה לא היתה מגיעה כנראה אילו הבחירות בהולנד לא היו נערכות היום ואילולא איש הימין הקיצוני חֵרְט וילדרס (53) היה הופך לדמות שהכתיבה את הטון שלהן.

אחרי שהבריטים הצביעו בעד פרישה מהאיחוד האירופי ביוני שעבר ודונלד טראמפ ניצח בבחירות בארה"ב בנובמבר, סומנו הקלפיות בהולנד כמשוכה המשמעותית הבאה שעומדת בפני הגל הפופוליסטי. אף שהולנד רחוקה מלהיות מובילה עולמית כמו ארה"ב, ואפילו מובילה אירופית כמו בריטניה, צרפת או גרמניה שגם בהן יצביעו השנה, הבחירות במדינה מעולם לא זכו לעניין רב כל כך.

הסיבה הבולטת ביותר היא התחזקותה בסקרים של מפלגת החופש (PVV) בראשותו של וילדרס, שעמדותיו גורמות לטראמפ להישמע מתון. מאז הקים את PVV ב־2004, הוא קורא להוצאת הקוראן מחוץ לחוק ולסגירת המסגדים בהולנד. רק בדצמבר אשתקד הוא הורשע בהסתה נגד הקהילה המרוקאית, אך לא נגזר עליו עונש.

ההרשעה והצהרותיו החוזרות ונשנות כי "אין לו דבר נגד מוסלמים, אלא נגד האסלאם" לא הפריעו לווילדרס לכנות בחודש שעבר את המהגרים המרוקאים "טינופת". וילדרס הוא גם תומך נלהב של ישראל ואפילו התגורר כאן שנתיים בשנות השמונים, במושב תומר שבבקעת הירדן. לטענתו, הוא ביקר בארץ כ־40 פעמים מאז, ודגל ישראל תלוי על חלון משרדו בפרלמנט בהאג.

מתנגד לאיחוד האירופי

 

כמו לאומנים פופוליסטיים אחרים באירופה, וילדרס ראה בניצחונו של טראמפ סימן מעודד. הדמיון בין השניים לא מסתכם בעיצוב השיער האקסצנטרי. לא צריך להתאמץ כדי לזהות את הטון הנוסטלגי של "להחזיר את אמריקה לגדולתה" בסיסמת הבחירות של PVV, "הולנד שוב שלנו". מצע הבחירות שפרסם וילדרס מתפרס על עמוד אחד בלבד. כמו ההבטחות שטראמפ פיזר בקמפיין, גם המצע שלו כולל תוכנית כלכלית שאפתנית, אך עמומה. כך, למשל, הוא מציע להעביר "המון" כסף לצבא ולמשטרה, כשאת ההוצאה הוא מבטיח לכסות מקיצוץ תקציבים לאמנות, סיוע חוץ, סבסוד לאנרגיה ירוקה וחדשנות.

אבל, בפרספקטיבה בינלאומית, הסעיף החשוב ביותר במצע נוגע לעמדותיו כלפי האיחוד האירופי, כלומר התנגדותו המוחלטת לקיומו. בשנה שעברה הצהיר וילדרס כי אם בריטניה תחליט לעזוב את האיחוד, הוא יציע משאל עם דומה בהולנד - נקזיט. אבל, הצהרות לחוד ומציאות לחוד. כיום, PVV היא המפלגה השלישית בגודלה בהולנד ויש לה 12 מושבים מתוך 150 בבית התחתון של הפרלמנט, שהבחירות אליו נערכות היום (בבית העליון, שהבחירות אליו ייערכו ב־2019, היא מחזיקה בתשעה מושבים מתוך 75). כעת חוזים הסקרים ש־PVV תהפוך למפלגה הגדולה או השנייה בגודלה במדינה, כשמפלגתו של ראש הממשלה מארק רוטה, מפלגת העם לחופש ודמוקרטיה (VVD) השמרנית, היא הגדולה ביותר, ומפלגת הלייבור ההולנדית (PvdA) ששותפה בקואליציה היא השנייה בגודלה. לשתי אלו חוזים הסקרים אובדן משמעותי של מנדטים.

אלא שבדומה לישראל, הנוף הפוליטי ההולנדי הוא רווי מפלגות, והממשלות הן ממשלות קואליציה. המפלגות הגדולות הצהירו שאם משימת הרכבת הממשלה תוטל על וילדרס, הן לא ישתפו איתו פעולה. ריבוי המפלגות יאפשר כמה הרכבי קואליציה ללא PVV. אך אפילו אם וילדרס יהיה ראש הממשלה הבא, הוא יצטרך להעביר את חוק משאל העם בשני בתי הפרלמנט.

לכן, השאלה האירופית הגדולה שמוטלת על הכף בבחירות בהולנד, היא לא האם וילדרס ו־PVV יובילו מהלך לפרישת הולנד מהאיחוד האירופי, אלא כמה גדולה תהיה הצלחתם בבחירות. למספר מנדטים גדול מהצפוי יהיו שלוש השלכות מרכזיות. הראשונה, שניצניה כבר הופיעו, היא נטייה של מפלגות הזרם המרכזי לאמץ גישה כלכלית מסוגרת יותר.

בפריז יעקבו בעניין

 

עבור מדינה קטנה עם עבר מפואר של סחר בינלאומי כמו הולנד, מדובר בחידוש. עם זאת, כל זה יתרחש בתוך המסגרת שיאפשר האיחוד האירופי, כאשר הכלכלות הגדולות, כמו צרפת וגרמניה, נוטות לגישה התערבותית רבה מזו של הולנד כדי להגן על המשק שלהן. השפעה אחרת עשויה להיות על כלכלת האיחוד האירופי כולו.

בהולנד נדרשות 300 אלף חתימות בלבד כדי לקיים משאל עם על הסכמים מחייבים, שעליהם חותם האיחוד האירופי. בשנה שעברה מנע משאל עם כזה חתימה של האיחוד על הסכם להקלת תנועת האנשים והסחורות בין אוקראינה לבין המדינות החברות בו. עם התחזקות הכוח הפוליטי של PVV, האיחוד יתקשה ליזום וליישם הסכמים נוספים מסוג זה.

העניין השלישי, ואולי החשוב ביותר, הוא התהודה שתהיה לבחירות ההולנדיות על הבחירות בצרפת, שהסיבוב הראשון שלהן ייערך באפריל והשני במאי. ניצחון גדול מהצפוי של וילדרס יפיח רוח במפרשים של מועמדת הימין הקיצוני, מנהיגת מפלגת החזית הלאומית (FN) מרין לה פן, שכבר כיום נהנית מבסיס התומכים הנאמן ביותר. לפי סקר Ifop שנערך לפני שבוע, 82% מאזרחי צרפת שהצהירו כי יצביעו לה, בטוחים בהצבעתם. לשם השוואה, 48% בלבד מהמצביעים למועמד בעל הסיכויים הגבוהים ביותר להתמודד מולה בסיבוב השני, עמנואל מקרון, בטוחים שיצביעו לו. מספר מושבים גבוה מהצפוי למפלגתו של וילדרס, גם אם לא יקנו לה את כרטיס הכניסה לקואליציה, ייתנו לגיטימציה לקולות הצפים בצרפת לנדוד ימינה. בכך יגדלו משמעותית סיכוייה של לה פן להפוך לנשיאה הבאה של צרפת, ושל אירופה להפוך את עורה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות