אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אושר לקריאה שנייה ושלישית: הכרה בנפגעי טרור בחו"ל - גם אם הפיגוע לא נגד מטרה ישראלית צילום: רויטרס

אושר לקריאה שנייה ושלישית: הכרה בנפגעי טרור בחו"ל - גם אם הפיגוע לא נגד מטרה ישראלית

בהסכמת האוצר ההצעה תחול גם על משפחות שנפגעו בפיגועים 5 שנים אחורה. הצעת החוק מחריגה מהחוק מי שיצא למדינת אויב

14.03.2017, 10:36 | שחר אילן
ועדת העבודה הרווחה אישרה לקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק שתעניק פיצויים לנפגעי פיגועים בחו"ל, גם אם הפיגוע לא כוון נגד ישראל. בהסכמת האוצר ההצעה תחול גם על משפחות שנפגעו בפיגועים 5 שנים אחורה. הן יקבלו תגמולים רק על התקופה שמאישור החוק והלאה. לא נמסרה לועדה הערכת עלות.

הצעת החוק הוגשה בעקבות מותן לאחרונה של ליאן זאהר נאסר בפיגוע הירי במועדון באיסטנבול ודליה אליקים בפיגוע הדריסה בברלין. הכוונה היא להביא את ההצעה לאישור במליאה בקריאה שניה ושלישית כבר בשבוע הבא לפני סיום כנס החורף של הכנסת. ההצעה נהנית מתמיכה של יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין מהליכוד ולשכת ראש הממשלה. אחד מיוזמיה הוא יו"ר הקואליציה דוד ביטן מהליכוד. על רקע זה היא מתקדמת בקצב מהיר מאוד וזוכה לקיצור הליכים בכל שלב.

ארגון נפגעי הטרור אלמגור מתנגד להצעת. יו"ר הארגון מאיר אינדור אמר שמעניקים לנפגעי טרור בישראל מעמד של נפגעי צה"ל כיוון שרואים בהם סוג של לוחמים. נפגעי פעולות איבה, כמו חיילי צה"ל, מקבלים פי 3-4 מנכה או אלמנה אחרים. לדבריו, הענקת התגמולים למי שנפגע בחו"ל בפעולה שאין לה קשר לישראל מרוקנת את העיקרון הזה מתוכן. "למה לתת לנפגעים בחו"ל ולא לתת לאלמנה רגילה", שאל.

שוטרים ליד שגרירות ישראל באנקרה, צילום: רויטרס שוטרים ליד שגרירות ישראל באנקרה | צילום: רויטרס שוטרים ליד שגרירות ישראל באנקרה, צילום: רויטרס

ח"כ יוסי יונה מהמחנה הציוני מיוזמי החוק אמר לו בתגובה: "נראה אותך מסתכל בעינים של נפגעי פעולות האיבה בחו"ל ולהגיד לה שאתה לא רוצה לכלול אותם. החוק ראוי ומידתי. צריך להביא בשורה לאנשים הללו".

מדובר בהצעת חוק שיזמו חברי הכנסת חיים ילין (יש עתיד), דוד ביטן (הליכוד), יוסי יונה (המחנה הציוני) ומשה גפני (יהדות התורה). במצב הנוכחי קורבנות פעולות איבה בחו"ל זוכים לפיצוים מישראל אם המטרה הראשית או המישנית של הפיגוע היתה נגד ישראל. הצעת החוק מבקשת לקבוע שהם יקבלו פיצויים גם אם הפיגוע לא כוון נגד ישראל אבל אחת ממטרות הארגון היא פגיעה בה.

בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר ש"למדינת ישראל יש מחויבות לעזור ולסייע למי שנמצא פגוע מההתקפות הרצחניות הללו, גם אם אלו התרחשו לא מהמניעים בחוק הקיים". ח"כ ילין: אמר בדיון ש"אל לנו להותיר בצד משפחות שעברו טראומה קשה בגלל סבך בירוקרטי וחוק לא מעודכן. אלה משפחות שצריכות את המדינה ברגעים הכי קשים שלהם, ובשביל זה אנחנו פה".

הצעת החוק מחריגה מהחוק מי שיצא למדינת אויב. ויכוח התפתח סביב דרישת אינדור שהחוק לא יחול על מי שיצא לחו"ל למרות אזהרת מסע. לדבריו, "אנחנו מנהלים כמה שנים מאבק בזלזול שקיים בחלק מהציבור בהוראות מטה למלחמה בטרור מה שנקרא אזהרת מסע. אי הכיבוד של האזהרות גבה קורבנות בנפש באזור סיני" הוועדה החליטה להסתפק בהחרגה של מדינות אויב.

מדו"ח שהכין החוקר אליעזר שוורץ ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, עולה כי:

• בשנים 2000-2016 היו 302 ישראלים (חללים ופצועים) שנפגעו בחו"ל והוכרו כנפגעי פעולות איבה על ידי משרד הביטחון ב-22 פעולות איבה. בהם 44 הרוגים (כ-15%) ו-258 פצועים בדרגות חומרה שונות (כ-85%).

• לעומת זאת, 15 אירועים אלימים בחו"ל לא הוכרו כפעולות איבה. באירועים אלה נפגעו 178 ישראלים (5 הרוגים ו-173 פצועים). הפיגוע בנמל התעופה באיסטנבול, שאירע ביוני 2016, נמצא בהליך הכרה.

תגיות