צילום: שאטרסטוק
חוב משקי הבית שלא לדיור עלה ב-7.6% ב-2016 - ל-165 מיליארד שקל
על פי נתוני בנק ישראל החוב של משקי הבית למשכנתאות עלה ב-5.5% ל-339 מיליארד שקל; על פניו הגידול באוכלוסיה ובהכנסה מסביר את קצב העלייה אבל השאלה היא מה יקרה ביום שאחרי עלייה באבטלה וקושי של משפחות להחזיר את הלוואה
חוב משקי הבית שלא לדיור עלה ב-7.6% בשנה שעברה, כך עולה מנתונים שמפרסם עתה בנק ישראל, והגיע ל-165 מיליארד שקל בסוף השנה. החוב למשכנתאות גדל ב5.5% ל-339 מיליארד שקל. כלכלני בנק ישראל, כמו עמיתיהם באוניברסיטאות ובשוק ההון, לא ממהרים להצביע על דאגה אחר הגידול בהר החוב הישראלי, אבל גם הם מבינים שאי אפשר יותר להתעלם ממנו.
קראו עוד בכלכליסט
הסיבה שבנק ישראל עוקב אחר נתוני החוב של משקי הבית וחברות עסקיות היא ההבנה, בעקבות המשבר הפיננסי של 2008, כי להצטברות מהירה של חוב עלולות להיות השלכות הרות אסון על יציבו המערכת הפיננסית כולה וממנה אל המשק עצמו. לכן השאלה המרכזית במעקב אחר החוב היא מתי החוב גדול מדי? אחת הנגזרות של השאלה הזו היא מתי החוב מגובה בגידול בהכנסות (מעבודה, דיבידנד וכדומה) שמאפשרים ללווה להחזיר לבנק או לגוף מוסדי כלשהו את החוב או במקרה של חוב שמשועבד לו נכס כלשהו (כמו דירה או רכב) ומה יקרה ליכולת ההחזר של החוב אז מה יקרה לחוב במקרה של ירידה בערך הנכס המדובר.
בישראל, בכל מקרה, נראה שהתשובות על כל השאלות הללו הן שהכל בסדר, לפחות לעת עתה. היחס בין החוב של משקי הבית לתוצר הוא כ-41%, שכשליש ממנו הוא חוב שלא לדיור. במקרה של המגזר הפרטי הלא-פיננסי יחס החוב הוא של כ-70% תוצר, וגם אם מצרפים את שני הפרמטרים ביחד אז יחס החוב/תוצר של משקי הבית והמגזר הפרטי לא מגיע ל-150%, הנחשב לסף בעייתי בעיני חלק מהכלכלנים שחוקרים את השפעות החוב על המשק.
הבעיה היא כפולה. קודם כל הגידול בקצב החוב, במיוחד זה שאינו לדיור, הוא מדאיג. מאז 2013 קצב הגידול השנתי גבוה מ-7%, כאשר לעומת זאת במשכנתאות קצב הגידול ירד ל-5.2% עד 6.3% בשנה. אמנם כאשר מצרפים את הגידול באוכלוסיה (כ-2%) יחד עם הגידול בהכנסה הממוצעת לשכיר בשנה שעברה (כ-2.4%) אז אפשר להעריך באופן מאוד גס כי חלק גדול מהגידול בחוב הוא סביר, אבל עדיין נותרת דאגה. הסיבה לדאגה היא כי לא ממש ברור מה התפלגות החוב בין אלו שככל הנראה לא תהיה להם בעיה להחזיר את הההלוואה, לבין אלו בעשירונים התחתונים של פרמידת ההכנסות שכל שינוי קל במצבם התעסוקתי יכול לגרור אחריו תגובת שרשרת של אי החזר הלוואות בדומה לזו שהיתה בארה"ב לפני המשבר של 2008. בנק ישראל החל לאסוף בחודשים האחרונים את הנתונים הללו מהבנקים, וכשיתפרסמו נדע טוב יותר עד כמה מסוכן הר החוב של הציבור בישראל.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה