זינוק של פי 20 בהזרמת מתכות כבדות לביוב: מלונות פתאל ומחלבות גד - המזהמות הגדולות

עלייה של פי 20 בכמות המתכות הכבדות שהזרימו עסקים שונים לביוב של גוש דן בשנת 2015 – כך נמצא בדו"ח של איגודן (התאגיד העירוני שהוקם לטיפול בשפכים של גוש דן) והמועצה לישראל יפה, שהגיע לידי "כלכליסט". על פי הדו"ח, שכותרתו "משחור לירוק", ב־2015 חלה עלייה דרמטית בשיעור החריגה מהתקן.

חשיפת נתוני החריגות והפילוח לענפים עסקיים נועדה להפעיל לחץ על בתי העסק להפחית את כמות המזהמים שהם מזרימים למי השפכים, ולהקל על איגודן להפוך את השפכים למים הראויים לשימוש חקלאי. 70% מגידולי החקלאות בנגב למשל מושקים במי שפכים מטוהרים של איגודן, וכך נחסך בזבוז של מים מתוקים בשווי של 210 מיליון שקל בשנה, שהם 10% מצריכת המים של ישראל.

זו השנה השלישית שאיגודן מפרסם את הנתונים האלה לציבור. ב־2015 נבדקו 684 עסקים ומוסדות, עלייה של 11% לעומת כמות הנדגמים בשנת 2014. על אותם נבדקים חלות תקנות מחמירות בדבר החומרים והכמויות שהם רשאים להזרים למערכת הביוב. עם החומרים הנבדקים נמנים בין היתר מתכות כבדות, שמנים ושומנים, נתרן, דטרגנטים וחומציות.

זיהום קרקע

השפכים של התעשייה מהווים רק 6.5% מהשפכים המטופלים בידי איגודן, אבל ריכוז המזהמים שלהם אדיר, ובעל השלכות סביבתיות קשות. שפכים חריגים עלולים לפגוע בקצב הטיפול בשפכים, ליצור זיהומים נוספים ולפגוע באספקת המים לחקלאים, ומלבד זאת מזהירים בדו"ח: "שפכים לא מטופלים של מפעל לציפוי מתכות אחד עלולים להכיל מתכות כבדות עם פוטנציאל לזיהום מי שתייה בכמות המספיקה לתצרוכת שנתית של עיר קטנה בישראל ולגרום לזיהום קרקע. "שפכים של מפעל מזון אחד עלולים לכלול עומס אורגני בכמות השווה לזו הנפלטת מעיר שבה 100 אלף תושבים, ולהביא להמלחה ניכרת של השפכים העירוניים. שפכים של מצבעת טקסטיל אחת עלולים להביא לעלייה של כ־20% בריכוז הכלורידים והנתרן בשפכים של עיר בינונית בישראל".

הדו"ח חושף כי ב־2015 זרמו 710 ק"ג מתכות כבדות לשפכים של גוש דן, עלייה מטאורית של פי 20 לעומת 2014, שמקורה בעיקר במוסכים ובמפעלי ציפוי מתכת. בשפכים נמצאו מתכות כמו עופרת, שעלולה לגרום לנזק מוחי ולפיגור שכלי אצל ילדים; קדמיום, הגורם לבריחת סידן ועקרות לגברים; קובלט המסרטן; ובריליום שעלול לגרום סרטן ריאות ובעיות עור.

מי ביוב זורמים לים בתל אביב | צילום: שאול גולן

חריגות אלה מסוכנות במיוחד, שכן אין טיפול למתכות אלה בשפכים והן נמצאות לאחר מכן בבוצה שנותרת בסוף תהליך הטיפול בשפכים ומוטמנת בקרקע, והן מגיעות גם למים המטוהרים (קולחים) שמועברים לחקלאות, וחוזרים בסופו של דבר לצרכן בפירות ובירקות. החריגות מראות כי האכיפה כיום על המפעלים לא מספיק אפקטיבית כדי להביא לירידה בכמות המתכות הכבדות שהם פולטים, ואם מגמה זו תימשך - ייתכן שעוד מספר שנים לא יתאפשר להשתמש במים האלה לחקלאות.

פרמטר נוסף שהראה הרעה משמעותית הוא שמן מינרלי. כאן למשל כל הבדיקות של מפעלי המתכת הראו חריגות. כמו כן כל הענפים שנבדקו, למעט מפעלי מזון, הראו עלייה במדד השמן המינרלי, כאשר תעשיות שבשנת 2014 עמדו בתקן עברו לחריגה ב־2015. מדובר בענפים כמו מפעלי כימיה ותחנות דלק. ענף מפעלי המזון הראה ירידה דרמטית בשמן המינרלי, אבל משום שמפעלים אלה מזרימים כמות גדולה מאוד של שפכים, הם נותרו המזהמים העיקריים במדד זה.

מזהם נוסף שהראה תוצאות מדאיגות כמעט בכל הענפים הוא חומרים אורגניים. מדד זה בודק שאריות של חומרים אורגניים בשפכים, כגון שאריות מזון. באופן לא מפתיע, בתי המלון ובתי החולים אחראים ל־10% מכלל החומרים האורגניים שהוזרמו לביוב של גוש דן.

בפילוח ענפי נמצא כי כמעט כל הענפים חורגים באופן משמעותי מהתקן, אפילו בהנחה שלכל בתי העסק ניתן אישור חריג להזרמה עודפת של שפכים אורגניים. אם התקן הרגיל מתיר הזרמה של 800 מג"ל (מיקרו גרם לליטר) של חומרים אורגניים, ואישור חריג מקנה את הזכות להזרים 2,000 מג"ל - הממצאים הראו בענף המזון 4,146 מג"ל בממוצע בבדיקות של 2015, ריכוז של 3,552 מג"ל באולמות אירועים, מסעדות וקניונים, ושל 2,301 מג"ל במשחטות. רק מפעלי הטקסטיל ומפעלי ציפוי המתכת עמדו בתקן במדד זה.

ארנון גלעדי, יו"ר איגודן | צילום: עמית שעל

תחזית פסימית

יו"ר איגודן, ארנון גלעדי: "הנתונים המדאיגים שנחשפו בדו"ח צריכים להדליק נורה אדומה לכולנו, גם למפעלים, בתי המלון והעסקים הקטנים וגם לציבור, כי הוא בסופו של דבר עלול להיות מושפע מאותן חריגות בזיהום השפכים. הגיע הזמן שהרגולטורים הרלוונטיים ייכנסו לעובי הקורה ויפעלו בנושא ביתר שאת, אחרת לצערי הרב נקבל גם בשנה הבאה ממצאים דומים".

כבכל שנה מפרסמת איגודן דירוג לא מחמיא של העסקים החורגים ביותר בכל ענף. ב־2015 שמרה מחלבות גד על דירוגה בראש טבלת החורגים מבין מפעלי המזון. הפעם היא כיכבה שם לצד יקבי ראשון לציון. מלונות רשת לאונרדו של פתאל כיכבו ברשימת המלונות המזהמים - ותפסו את שלושת המקומות הראשונים (לפי הסדר): לאונרדו בוטיק, לאונרדו ארט, מלון לאונרדו (מרקורי). למקום הרביעי הגיע מלון הרודס תל אביב - אף הוא של רשת פתאל.

מרשת פתאל נמסר בתגובה: "אנו נבחן את הממצאים ובמידת הצורך נטפל בליקויים".

ממחלבות גד נמסר: בתגובה: "מדובר בנתונים שאינם מדויקים, ובכל מקרה מתייחסים לשנת 2015 בלבד, שבמהלכה ביצענו שיפורים רבים. כאמור, נתונים אלה אינם משקפים את המצב נכון להיום ומפעלנו עומד בכל הדרישות החלות עליו".

מיקבי ראשון לציון נמסר בתגובה: "מדובר במפעל מזון בן למעלה מ־130 שנה עם תשתיות ותיקות. לפני חודשים אחדים העביר היקב את הייצור למפעל מודרני מתקדם וחדש באלון תבור".