נוסחת המס שצפויה להניב לישראל 3 מיליארד שקל

רכישת מובילאיי על ידי אינטל, בסכום של 15.3 מיליארד דולר, צפויה להגדיל את הכנסות המדינה ממסים בלמעלה מ־3 מיליארד שקל. אף שמדובר בעסקה חד פעמית, מיד לאחר ההכרזה על העסקה שלשום, מיהרו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון להכריז על מתווה להפחתת מסים, בשל "ההישגים הכלכליים של ישראל בשנה האחרונה".

עיקר המסים שיגעו לקופת המדינה בעקבות העסקה יגיעו משלושה אנשים — מייסד מובילאיי ויושב ראש החברה אמנון שעשוע, מייסד מובילאיי ומנכ"ל החברה זיו אבירם והמשקיע הפרטי הגדול ביותר של החבהר שמואל חרל"פ. שעשוע, שמחזיק ב־7.5% ממניות החברה, צפוי לגרוף לכיסו עם השלמת העסקה כ־1.15 מיליארד דולר; אבירם שמחזיק ב־6.9% מהמניות צפוי לגרוף 1.06 מיליארד דולר; ואילו חרל"פ, שמחזיק ב־7.1% ממניות החברה, צפוי להרוויח 1.09 מיליארד דולר.

שלושתם ישלמו מס על רווחי הון, שעומד היום על 25%, ומס ייסף בגובה של 3% על הכנסות של מעל ל־640 אלף שקל. מס רווחי הון מושת אך ורק על רווחי ההשקעה, אך מכיוון ששעשוע, אבירם וחרל"פ נמצאים בחברה כבר מימיה הראשונים — ההערכות הן כי מתוך הרווח על המכירה יקוזזו לכל היותר מיליוני שקלים בודדים. כך, מס רווחי הון צפוי להכניס למדינה כ־3 מיליארד שקל (כ־850 מיליון דולר), ואילו מס הייסף שעלה ל־3% במסגרת חוק ההסדרים האחרון צפוי להכניס למדינה עוד כ־150 מיליון שקל מעסקת מכירת מובילאיי. תחזית ההכנסות ממסים השנה, לא כולל העסקה, עומדת על 294 מיליארד שקל.

ומה עם מיסוי הכנסות ההון של יתר בעלי המניות בחברה? חלק גדול מאותם משקיעים הם קרנות וגופים זרים, ולכן הם ישלמו מסים במדינות המוצא שלהם ולא בישראל. משקיעים ישראלים אחרים — דוגמת מנורה מבטחים שמחזיקה כחצי אחוז ממניות החברה — צפויים לשלם מס לא גבוה. זאת מכיוון שהגופים הישראלים רכשו את המניות בזמנית מאוחרים יותר, ועל כן המסים שישלמו הם רק על הפער בין המחיר בו רכשו את המניה לבין הסכום שיקבלו עם השלמת הרכישה.

בכל הנוגע למיסוי עובדי החברה, המחזקים באופציות, לפי ראש מחלקת מיסוי במשרד GKH עו"ד יניב ארליך — רובם ישלמו מס הוני (ובכך יגיע ל־25%) ולא פירותי (כלומר מיסוי עבור שכר, שיכול להגיע ל־50%). "רוב המיסוי של העובדים יהיה הוני וחלק קטן, ככל הנראה, יהיה פירותי", הוא אמר. "מכיוון שרוב החברות הציבוריות מעניקות אופציות במחיר מימוש השווה לשווי השוק, אזי רוב עליית הערך תהיה הונית".

המס שיסנדל אפשרות של עזיבה

מובילאיי, שהוקמה בשנת 1999, נרשמה במקור כחברה הולנדית בשל מדיניות המיסוי הנוחה שם. רק ביולי של שנת 2014 היא העבירה את נכסי הקניין הרוחני שלה לישראל, זאת אחרי דיונים שארכו כשנתיים בין מנהל רשות המסים משה אשר ונציגי החברה עורכי הדין פיני רובין ודניאל פסרמן ממשרד גורניצקי ושות'. מה שהביא את מובילאיי לחזור לארץ — ולוותר על הפטור שניתן בהולנד על רווחי הון בעת הוצאת הפעילות למדינה אחרת — היה החוק לעידוד השקעות הון בישראל שהפך עם השנים למיטיב יותר עם היצאניות הגדולות.

על פי הערכות, בעת שדנה החברה עם רשות המסים היא התאימה לתנאים לפיהם תשלם מס חברות של 7% לעומת מס חברות רגיל של 26.5%, זאת מכיוון שהיא יושבת בירושלים הנחשבת לפריפריה לצורך חישוב הטבות מס. מאז על שיעור המס ל־9%, אך בעקבות לחץ שהפעילה החברה — בחוק ההסדרים האחרון ירד מס החברות שהיא משלמת ל־7.5%.

חזרת החברה לרישום בישראל לא משפיעה על תשלום המסים הנובע מהעסקה — תשלום זה נוגע לרווחי ההון של בעלי המניות — אלא רק לתשלום השוטף על הכנסות מפעילות המחקר והפיתוח. למרות ההעסקה, הישארות החברה בישראל עדיין מובטחת — וזאת בשל הצלחת החוק לעידוד השקעות הון. אם החברה היתה עדיין הולנדית, אינטל היתה יכולה להחליט להעביר אותה (או רק את הקניין הרוחני שלה או המוניטין שלה) לארצות הברית, ולא היתה משלמת על כך שקל.

כעת, כשהיא רשומה בישראל, העברת החברה למדינה זרה תחייב את אינטל במס רווחי הון של 24% מהמכירה, ותעלה לאינטל כ־3.6 מיליארד דולר במסים. בשל העלות הגבוה לא סביר שבאינטל יחליטו לעשות זאת. כך, הישארות החברה בארץ תבטיח את המשך ההשקעה וההתרחבות של אינטל ומובילאיי כאן.

אינטל עצמה נהנת משיעור מס של 5% עבור ההכנסות מהמפעל שלה בקריית גת. באופן עקרוני החברה יכולה כעת לנסות ולשייך את ההשקעות החדשות במובילאיי לאותה חברה, אולם על פי הערכות, מאחר והפעילות עצמה שונה לחלוטין — אינטל תמשיך לשלם 7.5% מס חברות על ההכנסות ממובילאיי.

האפשרויות לגלגול העסקה לציבור

מיד לאחר ההכרזה על עסקת המכירה, כאמור, הכריזו השר כחלון וראש הממשלה נתניהו כי הם מגבשים מתווה להפחתת מסים. לפי משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה טרם נבחנו האפשרויות השונות להפחתת מסים וההשלכות על המשק, אולם גורמים שונים בממשלה כבר החלו לפזר תוכניות והצעות שונות — שלמעשה מכסות את כל המגוון האפשרי.

כחלון ונתניהו יצטרו לבחור מתוך ארבע אפשרויות, או וריאציות שונות שישלבו ביניהן. האפשרות הראשונה היא להפחית את מס ההכנסה, בעיקר עבור מעמד הביניים. האפשרות הזאת צפויה להיבחן הן באוצר והן במשרד ראש הממשלה, וגם יושב ראש המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון כבר הביע תמיכה בכך מספר פעמים. בכך יוכלו לנסות להציב עצמם כמי שנלחמים ביוקר המחיה.

אולם, מאחר והפחתת מס הכנסה לא תעזור לשכבות החלשות — מכיוון שרובן מכניסות סכומים שאינם מחויבים במס — סביר שהשר כחלון דווקא יעדיף לבחון את הפחתת המע"מ. המע"מ משולם בכל רכישה, ועל כן כלל הציבור משלם אותו. מדובר במס שמכביד יותר על השכבות החלשות, מאחר ורוב ההכנסה של אותן שכבות הולך לצריכה ולא לחיסכון.

אפשרות שלישית שעומדת בפני ראש הממשלה ושר האוצר היא הפחתה של מס חברות, שלמעשה כבר נמצא במתווה יורד (עם אישור התקציב השנה הוא ירד באחוז ל־24% ובשנה הבאה הוא אמור לרדת ל־23%). הפחתה נוספת, אם תהיה, נועדה לתמרץ את המשק, שכן לפחות בתיאוריה, אם עסקים ישלמו פחות מסים תהיה להם יכולת גדולה יותר להשקיע ולהתרחב ובכך להעסיק יותר עובדים. הפחתת מס חברות עוזרת בעיקר לעסקים הקטנים, שכן החברות הגדולות במשק נהנות מהטבות מס שמביאות אותן לשלם שיעורי מס מופחתים שנעים בין 16% ל־5%.

אפשרות רביעית, שעוד לא עלתה בקרב הגורמים השונים בממשלה, היא הפחתת מס רווחי הון שעומד כיום על 25%. האפשרות עלתה בעבר כדרך לעודד את הבורסה ולהרחיק משקיעים משוק הנדל"ן, וסביר להניח שהבורסה והרשות לניירות ערך ילחצו על האוצר ועל ראש הממשלה לבחון את העניין.

הפחתת אחוז אחד במע"מ צפויה להקטין את הכנסות המדינה ב־4.5 מיליארד שקל בשנה, הפחתה של אחוז במס החברות יכולה להקטין את ההכנסות בכ־1.2 מיליארד שקל בשנה ואילו הפחתה משמעותית במס הכנסה צפויה "לעלות" למדינה יותר ממיליארד שקל. עם סכומים כאלה, נראה שהמדינה לא יכולה להסתמך על הכנסה חד פעמית כמו זאת שנובעת מעסקת מכירת מובילאיי.

כץ: מ־2018 כל רכב חדש יחויב להצטייד במערכת בטיחות כמו זו של מובילאיי

שר התחבורה ישראל כץ הודיע אתמול (ג') כי בכוונתו לחתום בקרוב על צו שיורה על כך שהחל מ־1 בינואר 2018 יחויב כל רכב חדש שמיובא לישראל להצטייד בשתי מערכות בטיחות מצילות חיים - בקרת סטייה מנתיב ומערכת שמירת מרחק מלפנים, כמו אלו שמייצרת מובילאיי. כץ הכריז על כך בפגישה שהתקיימה בלשכתו עם מנכ"ל מובילאיי זיו אבירם ומנכ"ל אינטל ישראל יניב גרטי. הפגישה התקיימה בעקבות עסקת הענק שבמסגרתה אינטל רוכשת את מובילאיי תמורת 15.3 מיליארד דולר במזומן.

במשרד התחבורה הבהירו כי עוד החודש יפורסם קול קורא לכל החברות שרוצות להציע מערכות מסוג זה ושהכוונה היא לאפשר גם לרכבים משומשים להתקין מערכות כאלו. לאחר פרסום הקול הקורא יבחר משרד התחבורה את החברות שיספקו את המערכות ויקצה 180 מיליון שקל לסבסוד שלהן.

בריאן קרזניץ', מנכ"ל אינטל העולמית | צילום: אי פי איי

אבירם נפגש אתמול גם עם מנכ"ל אינטל העולמית בריאן קרזניץ', ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר משה כחלון ושר הכלכלה אלי כהן. כהן סיפר ל"כלכליסט" כי עודכן על ידי אבירם וקרזניץ' כי בכוונתם להגדיל את מספר עובדי מובילאיי בישראל מ־660 ל־4,000. "הבשורה האמתית היא התוספות של 3,000 מקומות עבודה ולא הגידול בהכנסות ממסים", הוסיף כהן. "מרכז המחקר והפיתוח של מובילאיי נשאר בישראל. אינטל, הופכת את ישראל למרכז העולמי לפיתוח רכב אוטונומי".

ליאור גוטמן ואדריאן פילוט