אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
החברה מאיי הבתולה המיוצגת על ידי דוד שמרון לא תבנה בירושלים צילום: מיקי נועם אלון

החברה מאיי הבתולה המיוצגת על ידי דוד שמרון לא תבנה בירושלים

ועדת הערר המחוזית ביטלה אישור לבנות ארבע וילות של החברה, שאותה מייצג קרוב משפחתו ועורך דינו של ראש הממשלה. נפסק כי הניסיון לבנות שם נעשה "תוך עקיפת הנורמה המשפטית"

15.03.2017, 08:30 | אמיתי גזית

בוטל היתר בנייה לארבע וילות שקיבלה חברה הרשומה באיי הבתולה בשם פידנקו ומיוצגת על ידי עורך דין דוד שמרון — קרוב משפחתו ויועצו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

קראו עוד בכלכליסט

את היתר הבנייה לארבע הווילות ברחוב כספי בצפון תלפיות, מהרחובות היקרים בירושלים, נתנה ביולי 2016 ועדת משנה להיתרי בנייה. בעקבות זאת הגישו תושבי הרחוב התנגדות באמצעות עו"ד נעמי וייל ובחודש שעבר ביטלה ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים, בראשות עו"ד אליעד וינשל, את היתר הבנייה של פידנקו.

ועדת הערר מתחה ביקורת על הוועדה המקומית הן משום שההיתר ניתן בלי שפידנקו הגישה תוכנית מפורטת; והן משום שהתכנון כלל סלילה של כבישי גישה לווילות על חלקה המסומנת כשטח ציבורי פתוח, ועל חלקה נוספת המשמשת כיום שביל להולכי רגל.

שטח המריבה ברחוב כספי. הבנייה נוגדת את המטרה המקורית, צילום: אלכס קולומויסקי שטח המריבה ברחוב כספי. הבנייה נוגדת את המטרה המקורית | צילום: אלכס קולומויסקי שטח המריבה ברחוב כספי. הבנייה נוגדת את המטרה המקורית, צילום: אלכס קולומויסקי

ועדת הערר מתחה ביקורת גם על כך שהתכנון לסלול כביש נעשה בדרך של אישור לשימוש חורג, ולא בדרך המקובלת של הכנת תוכנית מפורטת המאפשרת לציבור לעיין בה ולהגיש התנגדויות. אישור לשימוש חורג מאפשר להקים מבנה על קרקע שלא על פי המטרה המקורית שהודרה בתוכנית בניין עיר (תב"ע) החלה על הקרקע

"הוועדה המקומית ירושלים פעלה תוך עקיפת הנורמה התכנונית המשפטית העליונה שלפיה החלטות תכנוניות מהותיות ולא הפיכות צריכות להתקבל בדרך של תוכנית ולא בדרך של בקשה לשימוש חורג", כתבה ועדת הערר, והדגישה כי החליטה לפסול את היתר הבנייה גם משום שהוועדה המקומית ירושלים לא ערכה "בדיקה ראויה של התשתית העובדתית". העובדות שלא נבדקו לעומק היו כי החלקות המיועדות לבנייה מסומנות בתוכנית "ירושלים 2000" כשטח ירוק. פידנקו הגישה באמצעות עו"ד דוד שמרון, בקשה להיתר בנייה לארבע וילות ששטחן הכולל 1,180 מ"ר. על פי שמאי המקרקעין הירושלמי קובי ביר, בזכות מיקומו הנדיר של המגרש שווי כל הבתים יחד לאחר בנייתם יהיה כ־55 מליון שקל.

פידנקו, שאותה מייצג שמרון - ובזכות היותה רשומה באיי הבתולה זהות בעליה היא חסויה — לא היתה נהפכת לנהנית הבלעדית מפירות התוכנית, לו אושרה. שותפיה הם האחים אליהו ויעקב ידיד שהיו בעלי הזכויות בחלק מהקרקע עד 2001. השניים מצפים כ-40 שנים להיתרי בנייה במקום אך בקשותיהם נדחו על ידי מוסדות התכנון ובג"ץ.

האחים ידיד רכשו את חלקה 41 המשתרעת על פני 3 דונם בצפון רחוב כספי, סמוך לכנסיית סנט קלייר, מחברת הכשרת הישוב בשנות ה-70. הם ניסו לקדם עליה תוכניות בנייה, אך מוסדות התכנון סירבו, השניים עתרו לבג"ץ וב-1993 התקבל פסק דין שאוסר בנייה בשטח. באותה שנה חתמו האחים על הסכם שיתוף פעולה עם פידנקו. על פיו השניים רכשו ממינהל מקרקעי ישראל חלקה צמודה (42), והעבירו אותה לבעלות פידנקו. ההסכם כלל גם העברת זכויות בחלקה 41. בתמורה קיבלו 1.8 מיליון דולר, החזר עבור התשלום למנהל בסך כ־8 מיליון שקל, והתחייבות כי הם יהיו הקבלן המבצע על חלקה 42.

הבעיה התכנונית העיקרית נבעה מהעובדה כי חלקה 42 כלואה בין המנזר לבין חלקה 41, שמסומנת כשטח ציבורי פתוח, כך שאי אפשר לסלול כביש גישה לחלקה 42. את בעיית הגישה למגרש ניסה שמרון לפתור באמצעות סלילת כביש על מגרש השייך לעיריית ירושלים, אך זו דרשה את הסכמת השכנים — ואלה סירבו לכך. ב־2003 וב־2010 ניסה שמרון לקדם תוכנית שבה הכביש ייסלל על מגרש השייך למנזר, אך תוכנית זו כשלה.

בסופו של דבר ביולי 2016 הגישה פידנקו באמצעות שמרון את הבקשה להיתר על פי התוכניות שאישרה עיריית ירושלים ונפסלו על ידי ועדת הערר.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות