אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לסטר סיטי עשתה לסטר סיטי צילום: איי אף פי

לסטר סיטי עשתה לסטר סיטי

האנגליות יכולות לנצח באירופה רק אם ישחקו כמו אנגליות. לסטר סיטי ניצחה בעונה שעברה בליגה האנגלית בגלל ש"הפתיעה" עם "כדורגל אנגלי". העונה היא עושה זאת באירופה. גם כן עם "כדורגל אנגלי"

15.03.2017, 09:46 | אוריאל דסקל

1. על התפאורה שאוהדי לסטר סיטי הכינו לקראת המשחק מול סביליה היה כתוב "Let Slip the dogs of war". במחזה יוליוס קיסר של ווליאם שייקספיר מרקוס אנטוניוס עומד מעל גופתו של יוליוס ואומר "Cry 'Havoc!', and let slip the dogs of war". קריאת קרב עתיקה באנגליה של ימי הביניים (מה שהתגלגל בהמשך ל"שחררו את הכלבים"). האירוניה כאן נהדרת. כי כמו את יוליוס קיסר, גם את קלאודיו ראניירי שחקני לסטר סיטי "דקרו" בגב. הם הלכו להנהלה וטענו שאינם יכולים לשחק עבורו יותר. מי שהחליף את ראניירי הוא קרייג שייקספיר, שהיה סגנו (כמו שמרקוס אנטוניוס היה סגנו של יוליוס קיסר). שייקספיר, המאמן, לא המחזאי, היה זה ששחרר את הכלבים. לסטר סיטי איתו על הקווים היא אותה לסטר סיטי שהפתיעה את כל העולם בעונה שעברה. היא חזרה לתבנית הפשוטה, הלוחמנית והאפקטיבית שהותירה את הפרמיירליג בהלם.

קראו עוד בכלכליסט

לסטר סיטי. חזרו ל-4-4-2, צילום: איי אף פי לסטר סיטי. חזרו ל-4-4-2 | צילום: איי אף פי לסטר סיטי. חזרו ל-4-4-2, צילום: איי אף פי

2. כמי שהתחיל את קריירת האימון שלו באיטליה של שנות השמונים, אין ספק שראניירי הושפע מאריגו סאקי, המאמן המהפכני של מילאן הגדולה. בעונה שעברה ניתן היה למצוא הרבה מהאלמנטים הטקטיים של סאקי בלסטר של ראניירי. זה התחיל במערך 4–4–2. עכשיו, מערך זה לא רק מספרים, זה גם תפיסה אחידה לכל השחקנים. סאקי רצה מקסימום 25 מטר בין השחקן הקדמי ביותר במערך לשחקן האחורי ביותר במערך. הוא רצה שהשחקנים יהיו קרובים זה לזה ושיצמצמו את מרחב המשחק של היריבה. לסטר בעונה שעברה לא נתנה לשחקנים היריבים זמן על הכדור. כמו כן, כמו הקבוצות של סאקי, לסטר שמרה אזורית כשכל שחקן אחראי לאזור שלו. גם שחקני הכנף והחלוצים שיתפו פעולה במאמץ ההגנתי, שהוביל להתקפות במהירות אדירה. ה-4–4–2 של סאקי זה מערך יומרני שדורש גיבוש רב, עבודה קשה והבנה טקטית גבוהה של כל השחקנים - כל אלו היו אצל לסטר בשנה שעברה. במהלך העונה הנוכחית, ראניירי התנתק מה-4-4-2 למרות שהשחקנים דרשו לשחק במערך הזה. הגיבוש התרופף, המערך התרופף והכל השתבש. לאחר שראניירי פוטר, לסטר חזרו ל-4-4-2 וחזרו לנצח.

3. בשנה שעברה ההגנה של לסטר רצה ביחד עם צמד בלמים ענקיים, אולד סקול במובן הגופני והטקטי של המילה. ווס מורגן ורוברט הות. טרוי דיני מווטפורד הסביר ל-BBC: "הות הוא מסוג הבלמים האלה שנותנים לך לדעת שהוא שם, עם תאקל קשוח או שניים בתחילת המשחק. כמו החבר שלו למרכז ההגנה, ווס מורגן, הם בלמים אולד סקול. בלמים שנהנים מהצד הפיזי של המשחק. נורא לשחק נגדם — ואני אומר את זה כמחאה. הם עושים הכל כדי לגעת בכדור לפני החלוצים. הם יעשו הכל כדי לחסום את תנועת הכדור לשער. שמים את הרגל, את הגוף, את הראש. זה לא משנה להם".

דיני מצביע גם על השיחות הרבות שהוא שמע מהגנת לסטר. "הות לא החליף איתי מילה", גילה. "אבל הם מדברים זה עם זה לאורך המשחק כולו. הם לא הפסיקו. כולל עם השוער קספר שמייכל. השיחות בין הות, מורגן, כריסטיאן פוקס (המגן השמאלי) ודני סימפסון (המגן הימני) הן לאורך המשחק. ואם דרינקווטר לא שמע משהו כמו שצריך — אז הוא חוזר מהקישור ושואל את הות או מורגן מה נאמר. הם מאוד מאורגנים מאחורה בגלל שהם מדברים בלי סוף זה עם זה. הם אף פעם לא לבד מול שחקן ותמיד מקבלים תמיכה בגלל שהם בקשר זה עם זה כל הזמן".

הגיבוש של לסטר סיטי בהגנה בעונה שעברה היה אחד הסיבות להצלחה שלהם. כאמור, הם חזרו לתבנית ההגנה הזו תחת שייקספיר ולא הפסידו מאז. עכשיו הם ברבע גמר ליגת האלופות.

4. וכשהמערך ההגנתי המעולה נכשל, וואלק - יש את קספר שמייכל. הבן של אחד מהשוערים הטובים בכל הזמנים, פטר שמייכל. הפציעה של קאספר בתחילת העונה גם שיבשה את לסטר. שמייכל הבן הוא אחד מהמנהיגים של חדר ההלבשה ועל פי הדיווחים גם היה זה שדחף לפיטורים של ראניירי. הוא לקח אחריות על העניין וכבר במשחק הראשון בלי ראניירי, נגד ליברפול, הראה מנהיגות ודחף כמו שלמד מאבא. בכלל, זה אדם שספוג בגדולה. בזמן משחקים של אבא שלו הוא היה משחק במסדרונות של אולד טראפורד עם הבנים של השחקנים האחרים. הוא יונק כדורגל מגיל 0. שוער שכל קבוצה היתה רוצה במשחק גדול. וואלה - שוער שהייתי נותן לו להגיד לי אם המאמן מתאים או לא לקבוצה. אה, בסביליה עצר פנדל וגם במשחק הגומלין עצר פנדל.

5. בעונה שעברה, אחת הדרכים שבאמצעותן לסטר מנעה מהקבוצות היריבות להבקיע זה לשלוח אותן ל"מלכודת הרמות". כלומר, היא נתנה ליריבות להרים לרחבה נגדה. זה חלק מהמזימה ההגנתית ויש כאן אלמנט "מאניבולי". הרמות הן הכלי ההתקפי הכי פחות יעיל בכדורגל, במיוחד מול הגנה מתואמת ומגובשת כמו של לסטר. על פי הסטטסיטיקה, רק הרמה אחת מ־4.87 היא מדויקת ורק 1 מ־91.47 מובילה לשער. לסטר עשתה את זה גם לסביליה הלילה. אלופת אנגליה היוצאת העמיסה את האמצע עם הבלמים הגדולים והקשרים ההגנתיים והם ניגשו לצד והרימו נגד בלמים שרק רוצים שירימו נגדם.

ורדי ומחרז. חזרו לשתף פעולה, צילום: רויטרס ורדי ומחרז. חזרו לשתף פעולה | צילום: רויטרס ורדי ומחרז. חזרו לשתף פעולה, צילום: רויטרס

6. בעונה שעברה לסטר הביאה גישה מאוד אנגלית למערך שלה ושיחקה כדורגל מאוד ישיר, שמטרתו היתה להביא את הכדור כמה שיותר מהר לרחבת היריב. לסטר היתה בעונה שעברה קבוצת הפרמיירליג עם הכי הרבה מסירות ארוכות מסוכנות. ובאזורים המסוכנים, שאליהם הגיעו הכדורים מהר, היה את ג'יימי ורדי, שהוא השחקן הכי ישיר בפרמיירליג. ביחד עם אחד המכדררים הטובים ביותר בפרמיירליג (ריאד מחרז) ואנגולה קאנטה ודרינקווטר, שהתגלו כמוסרים מצוינים — לסטר עברה מהגנה להתקפה במהירות שלא היתה לקבוצות אחרות. באנגליה הפסיקו לשחק בצורה ישירה כל כך ולכן לסטר סיטי הפתיעה את כל הקבוצות האנגליות שניסו לשחק כדורגל אירופי מתוחכם.

7. לכדורגל בסגנון אנגלי כזה יש יתרון בזירה האירופאית. ריאד מאחרז הסביר: "הכדורגל שלנו הוא אנגלי, היריבות מנסות להחזיק בכדור אבל אז אנחנו נחושים ונכנסים ביריבים ומגיעים ראשונים לכדורים השניים, מנצחים בתאקלים והעונה הצלחנו לעשות את זה באירופה". כדורים שניים (2nd balls) זה אלמנט סופר חשוב באנגליה וכמעט לא חשוב באירופה. הוא חשוב באנגליה בגלל הישירות של המסירות והכדורים הגבוהים, שמובילים למאבקי גובה בין הקשרים במרכז. אם יותר אנגליות היו משחקות כמו אנגליות ומביאות את הכדורגל האנגלי לתוך הפנים של האירופאים, הן היו מנצחות יותר באירופה. לסטר עשתה את זה.

8. אפרופו כדורים שניים, זה אחד האלמנטים שפפ גווארדיולה התקשה באנגליה בגללם. "הרבה פעמים הכדור יותר באוויר מאשר על הדשא, ואני חייב להתאים את עצמי", אמר פפ, מאמן מנצ'סטר סיטי בהווה ובאיירן מינכן וברצלונה בעבר, שמזוהה עם שיטת הטיקי-טקה של מסירות מרובות על כר הדשא. "כל הקריירה שיחקתי בצורה מסוימת והיריבים ניסו לשחק בצורה מסוימות. הייתי במינכן ודיברתי עם צ'אבי אלונסו והוא אמר לי שבאנגליה 'אתה חייב לדאוג לכדורים שניים (מאבק על 'הריבאונד' מכדור גבוה). הוא הדגיש - כדורים שניים, כדורים שניים, וחשבתי 'אה, זה בסדר, אף פעם לא דאגתי מזה, לא אתחיל לדאוג מזה עכשיו - אבל כן, אני חייב לדאוג מזה, חייב... כדור שני, ושלישי ורביעי. אף פעם לא חשבתי על זה. כי בספרד כולם מנסים לשחק, באנגליה זה שונה". האנגלים פשוט לא מביאים את השונות שלהם לזירה האירופית יותר מדי פעמים. כשהם עושים זאת, זה מוצלח.

9. בשנות השבעים והשמונים הכדורגל האנגלי שלט באירופה דרך ליברפול אבל גם קבוצות קטנות כמו אסטון וילה ונוטינגהאם פורסט. הם שיחקו כדורגל שבאירופה לא הכיר והתמקד ב-hounding, רדיפה, אחר השחקנים עם הכדור. משחק לחץ לא הכי מתוחכם שהאנגלים היו יכולים לשחק כי היו רגילים אליו בכדורגל האנגלי. תוסיפו לזה כדורים ארוכים וקשיחות בלתי מתפשרת וגם עם בירה וסנדוויץ' רוסטביף בקיבה, השחקנים האנגלים גילו יכולות פיזיולוגיות מרשימות יותר מהכדורגלנים האירופים.

10. אגב, המאמן של אסטון וילה, שזכתה באליפות אירופה ב-1982 עם ניצחון על באיירן מינכן, היה טוני בארטון. בארטון היה עוזרו של המאמן שזכה באליפות עם אסטון וילה רון סונדרס, שהתפטר במהלך העונה. נשמע לכם מוכר? מחזה שייקספירי כבר אמרנו?

11. הניצחון של לסטר סיטי, מקום 15 בפרמיירליג, על הקבוצה השלישית הכי טובה בספרד מראה שיש איכות לא רעה בכלל בפרמיירליג, לא? אבל עזבו את הוויכוח הישן הזה. הכדורגל האנגלי עדיין מפגר מאחורי הכדורגל האירופי, שלא יהיה ספק. העובדה ששייקספיר הוא רק המאמן האנגלי השלישי שמאמן במפגש נוק אאוט של הצ'מפיונס ליג היא די מביכה (השניים האחרים הם הארי רדנאפ וסר בובי רובסון).

ועוד משהו: סטיבן אנזונזי וסמיר נאסרי הם דוגמאות לשחקנים שהיו די כושלים באנגליה ופרחו/פורחים במקומות אחרים. ממפיס דפאיי (ליון) הוא שחקן נוסף כזה ויש עוד כמה כמו אדין דז'קו ומוחמד סאלח (רומא), סרג' גנאברי (ורדר ברמן), ג'רארד דאולופאו וסוסו (מילאן), חואן קודארדו (יובנטוס) ויש עוד - רק מהעונה. הפרמיירליג זו ליגה קשה. אחת מהסיבות לכישלונות האנגלים בליגת האלופות היא הקושי של הפרמיירליג.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות