אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
התחזקות השקל מול הדולר:  הכדור צריך לעבור מהמגרש של בנק ישראל למגרש הממשלה צילום: shutterstock

התחזקות השקל מול הדולר: הכדור צריך לעבור מהמגרש של בנק ישראל למגרש הממשלה

בנק ישראל מנסה כבר תקופה ארוכה למנוע את התחזקות השקל בעיקר על ידי קניית עודפי מט"ח, אבל נראה כי המדיניות שלו הובילה למבוי סתום וכעת כדי לטפל בבעיה נדרשים פתרונות חדשים

16.03.2017, 11:10 | רפי מלניק

אין זה סוד שבנק ישראל מנסה בכל כוחו למנוע את התחזקות השקל. הדבר החל עם רצון הבנק להגדיל את רזרבות מטבע החוץ (מט"ח) של המשק ב-2008, המשיך עם קניית עודפי המט"ח שנוצרו עקב תגליות הגז שחסכו למשק בין 2 ל-3 מיליארד דולר לשנה, וממשיך עד היום עקב העודפים הגדולים בחשבון השוטף של מאזן התשלומים ותנועות ההון אל תוך המשק. אולם הכוחות להתחזקות השקל לא מרפים ונראה כי מדיניות בנק ישראל הגיעה למבוי סתום, סימן לכך הוא חציית רזרבות המט"ח של המשק את קו ה-100 מיליארד דולר. 

קראו עוד בכלכליסט

מאחר והאינפלציה נמצאת מספר שנים הרבה מתחת לגבול התחתון של הייעד הממשלתי (1-3%), בנק ישראל צריך היה להוריד את הריבית; הדבר היה פועל למיתון התחזקות השקל ותורם להשגת יעד האינפלציה. אולם, שער הריבית של הבנק נתקע במגבלת האפס, כלומר, אפיק זה אינו פתוח בפני הבנק. בעולם, נקטו בנקים מרכזיים במדיניות מוניטארית לא שגרתית והפעילו כלים כגון הרחבה כמותית, קביעת שער ריבית שלילי, קביעת רצפה לשער החליפין ואחרים, אך ספק אם אלו הפעולות המתאימות לכלכלת ישראל. העולם, בהובלת ארה"ב, נמצא בראשית שלבי נורמליזציה של המדיניות המוניטארית המרחיבה שהופעלה כדי להתמודד עם המשבר הפיננסי של 2007-2008, מדיניות ריבית שלילית לא הוכיחה עצמה, וקביעת רצפה לשער החליפין גרמה יותר נזקים מתועלת.

קיימת חלופה, שלהערכתי, בעולם של ימינו, מסוכנת לכלכלת ישראל והיא לאפשר לשער להיסחר באופן חופשי, ללא התערבות הבנק. מבחינה כלכלית, זהו צעד, שכלכלנים מכובדים רבים תומכים בו בשל היותו עקבי עם מתן ביטוי לכוחות השוק. להערכתי, צעד זה עלול לגרום בטווח הקצר ואולי יותר מזה לייסוף מוגזם של השקל, לפגיעה בייצוא ובתחליפי הייבוא המיוצרים במשק. פגיעה זו עלולה לבלום את הצמיחה המשקית ולגרום לעלייה בשיעורי האבטלה.

 , צילום: שאטרסטוק צילום: שאטרסטוק  , צילום: שאטרסטוק

הפתרון הוא במגרש הממשלה

 

אז מה עושים? הפתרון אינו במגרש בנק ישראל אלא במגרש הממשלה. מה שדרוש הוא הרחבה פיסקלית, כלומר, גידול בהוצאות הממשלה ו/או שילוב של הגדלת הוצאות והפחתת מסים שילחצו על הביקושים במשק תוך הקטנת עודף הייצוא ותרומה לעליית האינפלציה אל עבר תחום היעד.

מתנגדי גישה זו יטענו שהדבר יגדיל את הגירעון בתקציב ואת החוב הציבורי. אין ספק שזה מה שיקרה אך לשם כך עמלנו בעבר, כלומר,במטרה להחזיר למשק את החופש לנהל מדיניות פיסקאלית מרחיבה, כאשר המצב המשקי מצדיק זאת. מאז תכנית הייצוב של 1985 מדיניות הממשלה יועדה, בין היתר, לשמור על גירעון נמוך יחסית אשר יקטין את החוב הציבורי ביחס לתוצר. אולם אלה לא היוו את המטרה הסופית של המדיניות אלא היו הכלים שהופעלו כדי להשיג את המטרות, קרי: יציבות מאקרו כלכלית, שיפור מאזן התשלומים והורדת האינפלציה. ובכן, מטרות אלה הושגו ולכן הגיע הזמן לתכנן מסלול מחדש ולבדוק כיצד מפעילים את הכלים הפיסיקליים על מנת להתמודד עם בעיות ההווה של המשק. המשך הפעלת הכלים כפי שהופעלו להשגות מטרות העבר, פוגעת בהשגת יעדי ההווה.

מטרות ההווה הן: חידוש צמיחת הפריון (תוצר לשעת עבודה) במשק; הממשלה יכולה לתרום למטרה זו על ידי שיפור התשתיות המשקיות כגון תחבורה ואחרות והפעלת רפורמות שיפרו את מבנה המשק; שיפור השירותים הציבוריים כגון בריאות, חינוך ואחרים, מגמה המתבקשת משום שהביקושים לרכיבים אלה, המסופקים על ידי הממשלה, מתפתחים במקביל לצריכה הפרטית, שכידוע גדלה מאוד בשנים האחרונות. אי אספקה מתאימה של שירותים ציבוריים אלה יוצרת עיוות משקי משום שרק אוכלוסיות בעלות אמצעים, מספקות לעצמן חינוך ובריאות,והאחרות נותרות מאחור, תוך גידול הפערים החברתיים; והקטנת העוני: המצב המאקרו כלכלי היציב של המשק מאפשר לנו להתמודד עם בעיית העוני בישראל, מבלי לאבד את האיזון והיציבות המשקיים.

ובכן, ניתן לפעול לפתרון בעיית התחזקות השקל תוך כדי נקיטת פעולה לפתרון בעיות היסוד של המשק בהווה.

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

1.
שם המשחק הוא אי הגדלת הגרעון
הגדלת ההוצאות של הממשלה תביא בטווח הרחוק למינוס גדול יותר ואז הנושים יכולים לסגור את השיבר של הביטוח לאומי אבטלה וכאלה כמו ביוון ואיטליה ואז הבוס של המדינה זה הנושים כל אחד מבין שהגדלת המינוס גורמת לבנקים להשתלט עליך הקונץ זה לייצא על ידי תגבור החינוך וכבישים המפעלים בקדמת הטכנולוגיה ייצרו פלוסים
ענת  |  16.03.17