האם שר החקלאות ילמד את הלקח מעסקת מובילאיי?

למרות הפיתוי להעתיק את מרכזי הפיתוח, חברות ההייטק הזרות למדו כבר לפני 20 שנה שהניסיון להעתיקם נועד לכישלון מוחלט; חוקרי המועצה הלאומית למחקר ופיתוח הקישו מכך לגבי היוזמה להעתקת מכון וולקני הצפויה להיכשל נוכח הניסיון הנלמד בעולם

לאחר עסקת הענק שבמסגרתה ענקית השבבים אינטל רכשה את חברת מובילאיי הישראלית ב-15.3 מיליארד דולר עלו וצצו כמה וכמה שאלות שמטרידות את הציבור. אחת מהן היא האם מרכז הפיתוח של חברת מובילאיי יישאר בישראל? החשש הוא שכשחברות ענק רוכשות חברות הייטק ישראליות, הן יעתיקו את מרכזי הפיתוח הישראליים לתוך מרכזי הפיתוח שלהן בחו"ל וכך המשק הישראלי יאבד מקומות עבודה. ואכן, תמיד לאחר רכישות כאלה ממהרים המנכ"לים להודיע כי מרכז הפיתוח יישאר בישראל. אך מחוות דעת שנכתבה על ידי המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (המולמו"פ) במשרד המדע שעסקה בשאלה האם ניתן להעתיק את מכון וולקני לגליל עולה, כי ניתן להוריד את מפלס הדאגה בעניין זה - אינטל לא תעתיק את מרכז הפיתוח הישראלי של מובילאיי לחו"ל.

כך כתבו חוקרי המולמו"פ, חיים רוסו ואמנון חזקיה, בחוות דעת ששר החקלאות, אורי אריאל, עד כה החליט להתעלם ממנה: "בדרך כלל בסמוך למועד הרכישה עולה סוגיית המיקום. הנטייה הראשונית היא להטמיע את החברה הנרכשת בתוך הקמפוס של החברה הרוכשת ובאופן זה לחסוך בעלויות רבות, לשפר את הסינרגיה ולשלב בין צוותי העבודה.

"ואכן, בשנות השמונים והתשעים זה היה מודל הרכישה. התוצאה ברוב הגדול של המקרים היתה כישלון מוחלט. חברות רבות שנרכשו בסכומים גבוהים נעלמו וחלקן איבדו את היכולות הטכנולוגיות שהיו העילה לרכישתן. הסיבה לכך הייתה, באופן ברור, חוסר נכונותם של המובילים הטכנולוגיים להעתיק מגוריהם או סירובם להיטמע בחברה הרוכשת. קרה מה שהיה צפוי - שללא שימור כוח האדם, אין ערך להעברה".

מכון וולקני | צילום: אביגיל עוזי

"בחמש עשרה השנים האחרונות השתנתה המגמה בעולם. ברוב הברור של הרכישות בתקופה זו החברות הנרכשות נשארות באתרים שלהן תוך שמירה על מקום המגורים ועל התרבות הארגונית. אין ספק שיש בכך תשלום ניכר בעלויות עודפות סינרגיה מוגבלת.

ומכאן עוברים חוקרי המולמו"פ לדוגמא הישראלית: "בשנים האחרונות הוקמו כאן כ-300 מרכזי מחקר ופיתוח של חברות זרות. החברות הזרות זיהו את המצוינות והחדשנות של כוח האדם בישראל. אין ספק שהחברות הזרות עומדות בפני הפיתוי להעביר מרכזים אלו למדינות האם. חיבור כזה יביא להן יתרונות רבים. יש בידי החברות מספיק כלים והטבות כדי 'לשכנע' את העובדים הישראלים להעתיק מושבם. הם אינם עושים זאת גם לאחר שנים רבות. החברות הבינו כי הן לוקחות על עצמן סיכון לא סביר באיבוד החוקרים המובילים".

כלומר, לא ציונות ולא דאגה למשק העבודה הישראלי משאירים את מרכזי הפיתוח כאן בישראל, אלא ההבנה שהניסיון להעתיק את מרכזי הפיתוח נועד לכישלון. המדינה, במקביל, מייצרת כדאיות כלכלית להשארת מרכזי הפיתוח בישראל באמצעות מדיניות מיסוי, אך לפי חוקרי המולמו"פ הגורם המרכזי להשארת מרכז הפיתוח בישראל הוא פשוט חוסר יכולת להעתיקם בהצלחה.

כעת נותר לנו לראות אם שר החקלאות יבין את מה שחברות הענק השואפות למקסום רווחים הבינו כבר לפני שני עשורים והוא שהעתקת מכוני מחקר לרוב נועדה לכישלון וכפי שחוקרי המולמו"פ כתבו: "הניסיון המצטבר בעולם מראה כי שני תנאים - העברת כוח האדם והידע שהוא צבר ומערכת סביבתית תומכת ומשלימה המאפשרת את שגשוגו של המחקר - כמעט שאינם ניתנים להשגה. זו גם כנראה הסיבה לקושי באיתור דוגמאות להעתקה של מרכזי מחקר שצלחו ושרדו לאורך זמן".

הכותבת היא חוקרת ויושבת ראש נציגות החוקרים במכון וולקני