אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עורך דין צעיר? כך תבחר את המשרד המתאים לך להתמחות צילום: שאטרסטוק

עורך דין צעיר? כך תבחר את המשרד המתאים לך להתמחות

בין השיקולים לבחירת משרד: האם יש לו שם מקצועי טוב, האם הוא במגמת צמיחה, מהם יחסי האנוש במשרד, האם יש סיכויי להישאר במדרד ועוד

17.03.2017, 08:06 | שירה בלום-וולף ונחום קובובסקי

בימים אלו מתקיימים במשרדי עורכי-דין ראיונות לסטודנטים למשפטים לצורך קבלה להתמחות. עבור שני הצדדים מדובר בימים מתוחים. אנחנו, עורכי-הדין, עוברים ימים עמוסים מאוד. ראיון רודף ראיון, ואנו נדרשים להחליט לאחר ראיון אחד או שניים, האם המועמד שלפנינו איכותי, חרוץ, בעל הבנה משפטית, מתאים לאופי הפעילות של המשרד,ויוכל להשתלב באופן מוצלח בעבודתנו.

גם המועמדים להתמחות מתרוצצים מראיון לראיון, אך זה החלק הקל בעניין. המועמדים נדרשים לקבל באופן זריז מאוד, החלטה משמעותית בנוגע לעתידם המקצועי. המועמדים נדרשים להחליט מהי נקודת הזינוק הטובה ביותר לקריירה המשפטית שלהם. בפני המועמדים עומדים שורה ארוכה של פרמטרים שניתן וצריך לשקול.

מ"שם" המשרד ועד השכר

 

הפרמטר החשוב ביותר לדעתנו, הוא ה"שם" של משרד עורכי-הדין בקרב הקהילה המשפטית. משרד מקצועי, הזוכה להכרה ולהערכה מקצועית, וכפועל יוצא גם מטפל בתיקים כבדי משקל, יעניק להתמחות משקל מקצועי חשוב שיקל על המועמד להשתלב בעתיד בשוק.

טקס הסמכה מרכזי של עורכי דין חדשים, צילום:אלכס קולומויסקי טקס הסמכה מרכזי של עורכי דין חדשים | צילום:אלכס קולומויסקי טקס הסמכה מרכזי של עורכי דין חדשים, צילום:אלכס קולומויסקי

המועמדים צריכים להיות ערים לכך שיש פער בין התדמית שיש למשרדים שונים בציבור הרחב לבין התדמית המקצועית שלהם בקהילה המשפטית והעסקית. לכן, לא די "לעשות גוגל" ולחפש את שם המשרד בכותרות העיתונים. מומלץ וכדאי לבדוק את מיקום המשרד בדירוגים המקצועיים השונים(ובמיוחד את המחלקה הספציפית בתוך המשרד, בה מבקשים להתמחות), ולהתייעץ במידת האפשר עם עורכי-דין מנוסים שעוסקים בתחום אליו מבקשים להתקבל.

פרמטר חשוב נוסף, הוא איכות ההכשרה שהמשרד מקנה למתמחה. כלומר, מידת המעורבות של המתמחה בניהול התיקים, האם המתמחה צפוי להשתתף בפגישות עם הלקוחות ובדיונים בבתי המשפט, וכיוצ"ב.

משרד שאינו משתף את המתמחים בשלבים שונים בחיי התיק, מונע למעשה מהמתמחה את הדבר החשוב ביותר בשנת ההתמחות - חשיפה מקסימלית לאספקטים השונים בעבודתו של עורך-הדין.

חשוב לדעת, שלרוב לא מדובר במדיניות משרדית רשמית, אלא בפרקטיקה הנגזרת מאישיותם של השותפים ועורכי-הדין במשרד. לכן יכולים להיות הבדלים בין המחלקות השונות. אגב, שיטת עבודה ב"פול" (בצוותים שונים בתיקים שונים) לעומת צמידות לשותף אחד, מגדילה באופן טבעי את סיכויי החשיפה.

חשוב גם לבדוק את מידת הצמיחה של המשרד בשנים האחרונות (האם נקלטו עורכי דין חדשים), וסיכוי ההשתלבות במשרד בסיום ההתמחות.  

עו"ד נחום קובובסקי, צילום: יח"צ עו"ד נחום קובובסקי | צילום: יח"צ עו"ד נחום קובובסקי, צילום: יח"צ

בהקשר הזה חשוב לוודא, שהמשרד במגמת צמיחה, ושהמדיניות של המשרד היא לקלוט, במידת האפשר, עורכי-דין מקרב המתמחים. אחוז הנשארים בקרב כל מחזור הוא שאלה פחות חשובה. ברוב המשרדים התשובה לכך משתנה משנה לשנה, ותלויה בעיקר באיכות עבודת המתמחה בתקופת ההתמחות ובכמות העבודה הנמצאת "על השולחן".

כדאי גם לברר מהם יחסי האנוש במשרד הספציפי. שנת ההתמחות אינה שנה קלה מעצם טבעה. שעות העבודה המרובות, ההתקלות הראשונה עם העולם האמיתי, האתגר המשפטי (השונה מזה שהיה בלימודים), הם רק חלק מהקשיים שנתקל בהם כל מתמחה בתחילת התמחותו.

משרד שמתאפיין ביחסי אנוש טובים מרכך מאוד את הנחיתה, ובהקשר הזה יש לפעמים יתרון למשרד בינוני על פני משרד גדול.אגב,משרד שמבטיח פינוקים כדוגמת מקרר גלידות, זה נחמד, אבל ברורשזה נועד להסיח את הדעת משיקולים יותר משמעותיים.

לבסוף, חשוב כמובן גם לברר מה משכורתו של מתמחה במשרד. רמת השכר היא החשובה, ולא הסכום המדויק (ולא כדאי להתמקד בפערים קטנים, לטוב או לרע, לעומת משרדים אחרים). זאת משום שהיא מלמדת על היות המשרד רווחי, ועל המיליה המקצועי שלו.

בנוסף, רמת שכר גבוהה כמתמחה מבטיחה, ברוב המקרים, רמת שכר גבוהה כעורך-דין בעתיד, וזה כמובן שיקול חשוב. כמובן שיש גם חריגים, דוגמת התמחות בבית המשפט העליון או במחלקות מיוחדות בפרקליטות המדינה, שם השכר נמוך יחסית. אך בשוק הפרטי, יש לרמת השכר חשיבות.

לסיכום, לאחר שמועמד החליט מהו תחום ההתמחות המועדף עליו, כדאי לו לצאת למסע קצר של בחינה ובדיקה. כדאי לפתוח את הדירוגים המקצועיים ולראות אילו משרדים מדורגים במקומות הראשונים באותו תחום. עם הרשימה הזו כדאי לפנות למרצים, למכרים שסיימו התמחות בשנים האחרונות ולעורכי-דין פעילים בתחום, ולברר: האם למשרד הזה שם מקצועי טוב? האם הוא במגמת צמיחה? אם מדובר במשרד מקצועי, שמבטיח הליך הכשרה איכותי אגב יחסי אנוש טובים, שיש בו סיכויי הישארות ושכר ברף הגבוה - הוא יהיה נקודת זינוק טובה לקריירה משפטית מוצלחת. גם אם אין שם מקרר גלידות.

נחום קובובסקי הוא שותף במשרד ברקמן וקסלר בלום ושות', ושירה בלום-וולףהיא עו"ד בכירה במשרד, ומרכזים את גיוס המתמחים במשרד

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות