וושינגטון מאשימה: ההאקרים והקרמלין יד ביד

שובם של הפוליטיקאים מימי ילצין

ברוסיה הצעירה של ימי ילצין, עלה כפורח מעמד שזכה לכינוי סילוביקי: פוליטיקאים ופקידים שהגיעו משורות מנגנוני הבטחון, ועל הדרך התחככו קצת בארגוני פשע. ארגוני הפשע זינקו לאור קריסת המדינה ולא מעט אנשי בטחון לשעבר הורידו את המדים, ומכרו את כישוריהם לאוליגרכים ופושעים. בימי פוטין, סילוביק ידוע בפני עצמו, הם תפסו יותר ויותר כוח.

השילוב בין אנשי בטחון ובין פושעים רק התחזק מאז, במיוחד בתחום הסייבר. רוסיה ביצעה בעשור האחרון שורה של מתקפות סייבר גדולות כנגד יריבותיה – דוגמאות בולטות הן גיאורגיה והמדינות הבאלטיות – וההתקפות האלה בוצעו במשולב על ידי גורמי פשע וגורמי ממשל, ביניהם נוער פוטין (נאשי).  

כתב האישום שהוגש השבוע בארה"ב נגד ההאקרים שתקפו את יאהו וגנבו את פרטיהם של כחצי מיליארד משתמשים עומד על הקשרים הללו: שניים מארבעת הנאשמים הם אנשי FSB, שירות הבטחון הרוסי, ושניים הם האקרים שמסונפים לארגוני פשיעה. מומחים אומרים שרוסיה – והיא לא לבד בתחום הזה - משתמשת בפושעים לביצוע תקיפות אסטרטגיות משום ששימוש בהם מהווה סוג של הכחשה.

בארה"ב אומרים שהם כבר עמדו על דפוס הפעולה הזה, ובהתאם הם נמנעים מלהעביר מידע לרוסיה על פושעי סייבר מבוקשים: הם למדו שכאשר הם מעבירים מידע, הפושעים נעלמים פתאום – וזמן קצר אחר כך חוזרים, הפעם כסוכנים לא רשמיים של המדינה. יש, אומרים מומחים אמריקאים, שלושה כללים להפעלת האקרים: אל תתקוף אתרים ברוסית; תן לממשלה את האחוזים שלה מהשלל שלך; ואם הממשלה מבקשת ממך טובות, אל תנסה להיות טמבל. פשוט ציית.

קשקשת? שילמת

בית משפט בהוואי הוציא אמש (ד') צו שמקפיא את הצו נגד מוסלמים של ממשל טראמפ. הממשל טען שזה בכלל לא צו נגד מוסלמים אלא צו להגנה מפני מהגרים מסוכנים, אבל בית המשפט ענה ב"פחחחחח." הסיבה שבית המשפט הרשה לעצמו לעשות זאת היא שטראמפ סיבך את עצמו בשנתיים האחרונות: הוא שוב ושוב כתב על כך שבכוונתו להוציא צו איסור כניסה על מוסלמים. כשהממשל טען שזה בכלל לא מה שהוא עושה, השופט פשוט ציטט את הציוצים של טראמפ ואת עמוד הרשת של הקמפיין שלו.

זו לא הפעם הראשונה שהציוצים של טראמפ משמשים נגדו: הם היו ראיה עיקרית גם בפרשת צו איסור המוסלמים הקודם, שהופל על ידי בתי המשפט. סביר להניח שהציוצים של טראמפ ימשיכו לשמש נגדו בבתי משפט עד תום הקדנציה שלו. כמובן, טראמפ לא יכול להכניס את המילה "מוסלמים" לצווים שלו, כי החוקה האמריקאית אוסרת על אפליה על רקע דת. אז הוא והיועצים שלו צריכים לתמרן סביב המילה.

הבעיה היא שהתמרונים הללו שקופים למדי, והציוצים של טראמפ בוטים למדי, כך שלא מסובך לחבר בין הכוונה (הציוצים) ובין התוצאה (הצווים). כמובן, טראמפ לא סותם את הפה גם מחוץ לטוויטר: לאחרונה הוא אמר בפומבי שהצו החדש הוא פשוט גרסה מרוככת של הצו הקודם, שכזכור נפסל. גם זה צוטט בהחלטת בית המשפט. יש סיבה שאנשים תבוניים לא פולטים כל מה שהם חושבים.

החוק מפגר אחרי המציאות

התפיסה שלבני אדם יש זכות לפרטיות היא חדשה יחסית, והיא במידה ניכרת תולדה של הטראומה של המשטרים הטוטליטריים של המאה ה-20. ההבנה שחדירת לתחום הפרט יכולה לשרת משטרי אופל, או סתם משטרה שיוצאת משליטה, הובילה לחקיקת חוקים שמכירים בזכות הזו. הבעיה היא שחוקים מתעדכנים לאט,בעיק בעידן הדיגיטלי. אחד הכלים היותר נפוצים בסביבה הוא הרחפן. היכולת שלו לדפוק את הפרטיות של המשתמש מדהימה. כולם מבינים את הבעיה שברחפן שנמצא מחוץ לחלון חדר השינה שלך, אבל זה רק מתחיל שם.

חשבו, נניח, על רחפן שמשוטט לו עם מצלמה ברחוב. על פניו, שום דבר יוצא דופן: אנשים מסתובבים עם מצלמות ברחוב כבר יותר ממאה שנים. יש כללים די ברורים ורוב הצלמים יודעים איך לא לעבור עליהם. מצד שני, הצלם הממוצע לא מחובר למאגרי מידע. מה קורה כשרחפן מתנחל מול מרפאה למחלה מסוימת, מצלם את הנכנסים ואת מספרי הרכב שלהם, ושולח את המידע הזה לחברת ביטוח? זו יודעת כרגע בדיוק ניכר במה אתה חולה.

כל המקרים האלה לא מכוסים כרגע בחוק, וחברות הטכנולוגיה אוהבות פרצות. שני מחוקקים דמוקרטים, הסנאטור אד מארקי וחבר בית הנבחרים פיטר וולש, העלו הצעת חקיקה חדשה שמטרתה לטפל בפרצות הללו, והיא נדונה לאחרונה בסנאט. סוכנות התעופה הפדרלית ציינה שיש כרגע ועדה מייעצת, שמורכבת בעיקרה מנציגי תעשיית המל"טים, שחיברה הנחיות בנושא; עם זאת מדובר בהנחיות לא מחייבות ולא בחקיקה. ממשל טראמפ, כמו כל ממשל רפובליקני, מתנגד לרגולציה על תעשיה. נעדכן.

קצרצרים

1. פייסבוקיסטאן, ממשיכה במאמציה לשלוט באופן חד צדדי בכמה שיותר מידע של המשתמשים. פיצ'ר חדש של משחטת הפרטיות הוא "היכל העיריה", שבו פייסבוק מוכנה בטובה למסור לך מידע על נבחרי הציבור ברמה המקומית – בתנאי שתעביר לה את הכתובת הפיזית שלך, לכאורה כדי שהיא תוכל לדעת מי חבר המועצה באזור שלך. פייסבוק, יש לציין, טוענת שהיא לא תעביר את המידע הזה לצד שלישי – אתם רשאים להאמין לה – אבל מסרבת בעקשנות לענות על השאלה האם היא תשמור את המידע לצרכיה. המלצת המדור: לא.

2. בחזית אחרת, פייסבוק שוב מוצאת את עצמה במבוכה: משתמשים ששיתפו קישורים של אתר הקונספירציה Inforwars גילו שהצוקרברגיה מסווגת את הקישורים האלה כ"ספאם." בכך הצליחה פייסבוק לעצבן את כולם: הפסיכים הימנים שמשתפים את התוכן הזה טוענים שהוא בכלל לא ספאם, בעוד שאנשים מן הישוב מסכימים – לא מדובר בספאם אלא בצואת פרים. אתר הקונספירציה, שחביב על הנשיא טראמפ, טען בין השאר שהטבח בבית הספר בסנדי הוק לא בוצע, וש-20 הילדים שנרצחו בו היו בעצם שחקנים שנשכרו על ידי הממשלה. ברגע הזוי במיוחד, טען האתר שהילארי קלינטון היא דמון, וזאת לכאורה על סמך ריח של בשר נרקב שנודף ממנה. בקיצור, ספאם זה לא. ספק אם אפשר לקרוא לזבל הזה "חדשות מזויפות" כי מי שחושב שמה שמתפרסם שם הוא חדשות לוקה בבוחן המציאות שלו ברמות שחורגות מהנורמה המותרת.

3. באותה החזית, של פרסום דברי שטנה, גוגל מככבת היום עם שתי ידיעות. דיווחנו אתמול (ד') על השימוע בפרלמנט הבריטי לחברות הטכנולוגיה, ומסתבר שבגוגל החליטו שסרטון של מנהיג הקו קלוקס קלאן לשעבר דיוויד דיוק, שבו הוא טוען ש"יהודים מודים במעורבות ברצח עם של לבנים", איננו דבר שנאה. הנציג של גוגל, שעבר טחינה גסה על ידי חברי הפרלמנט, אמר שביוטיוב התקבלו תלונות כנגד שלושה סרטונים של דיוק, ושהחברה פסלה שניים מהם. סרטון "הג'נוסייד הלבן", עם זאת, נשאר. לדברי הנציג, "אין ויכוח שמדובר באנטישמיות" אך, לדבריו, הסרטון איננו חוצה את קו הפצת השנאה. חברי הפרלמנט התקשו להשתכנע ש"יהודים מקדמים ג'נוסייד לבן ביודעין" לא נקרא הפצת שנאה, אך הנציג טען שצוות הבדיקות של יוטיוב עורך דיונים מעמיקים בכל פריט שהוא מתבקש לפסול, ושאף שהסרטון הזה אכן על הגבול, הוחלט שלא למחוק אותו.

4. מצד שני, גוגל מפעילה כרגע צבא קטן של 10,000 עובדים שמטרתם לזהות תוכן פוגעני ולהעיף אותו מתוצאות החיפוש שלה. המטרה היא לוודא שלמשל, כאשר מישהו מגגל "האם השואה התרחשה" הוא לא יגיע לעמודים שאומרים לו שלא. עוד לא ברור מה מעמדם של עמודים שבהם נאמר שהיתה שואה. גוגל מפעילה את בוחני התוכן האלה מאז 2013, והם עובדים עם חוברת הנחיות בגודל של מקרר קטן. החוברת הזו מתעדכנת בעקביות, וכעת היא גם כוללת את הדוגמא של איך למנוע מצב שבו שאלת "האם השואה התרחשה" מובילה למאמר של אתר נאו-נאצי שמסביר איך להפיץ אפקטיבית הכחשת שואה. עובד גוגל אמר שהחברה בוחנת מה משיגות ההנחיות החדשות ושעד כה היא די מרוצה; תגובה רשמית של גוגל לא התקבלה.

5. בחודש הראשון לממשל טראמפ, ערכו סוכני הגבולות של ארה"ב יותר חיפושים במכשירים אלקטרוניים מאשר בכל שנת 2015. במהלך פברואר, נערכו חיפושים בכ-5,000 מכשירים, בהשוואה ל-4,764 חיפושים בשנת 2015. יש לציין שהמספרים בעליה: בשנת 2016 כולה בוצעה חיפושים ב-23,877 מכשירים, פי שש כמעט ממספר החיפושים ב-2015. אם המגמה של פברואר תמשך, יבוצעו ב-2017 פי 12 חיפושים מאשר ב-2015. לא התקבלו כל נתונים שמעידים על עליה בסכנת הטרור לארה"ב, ודאי לא בשיעור של 1200%. אבל אנחנו כבר צריכים לדעת שבין הטענות של כוחות הבטחון ובין איומים בפועל יש מעט מאד קשר.