דרוש פסיכופט: כשהתרבות הכוחנית של עמק הסיליקון מעודדת בריונות

1. בלי יחסי אנוש. כשסוזן פאולר, מהנדסת לשעבר באובר, פרסמה באינטרנט מאמר שלה על השנה המסויטת שעברה בחברה ותרבות ההטרדה המינית בה, ספק אם ציפתה שהסיפור יוביל לתגובת שרשרת שתסתיים בגיוס סמנכ"ל חדש לחברה. האצבע המאשימה הופנתה במהרה כלפי מנכ"ל אובר טראוויס קלניק, שלפי הדיווחים ביקש ממחלקת משאבי האנוש לוותר על טיפול ביחסי אנוש ולהתמקד בגיוסים, פיטורים והישגים. לטענת חוקרים, קלניק הוא דוגמה מצוינת לפסיכופט בעמדת ניהול.

2. כמו אסירים. מחקר אוסטרלי שפורסם אשתקד טוען ש-21% מהמנכ"לים בתאגידים אמריקאיים הם פסיכופטים - אחוז זהה לזה שנמצא בקרב אסירים. זאת לעומת 1% מהאוכלוסיה הכללית. מחקרים אחרים מעמידים את המספר הזה על כ-8% בלבד, ומצביעים על היתרונות שיש לפסיכופטים בתרבות תאגידית בהיותם נטולי פחד ורגשות, ובעלי אגו עצום.

3. לא רציונלים. בריאן סטול, שמנהל קרן הון סיכון בעמק הסיליקון, אמר ל"גרדיאן" שפסיכופטים מתאימים במיוחד לתרבות היזמות שכן "זה צעד לא רציונלי לייסד חברה. צריך לוותר על דברים כמו משפחה וחברים ולדעת לשכנע אנשים להשקיע בך". משקיעים אחרים מעידים שהם רוצים יזמים שיעשו הכול כדי לבנות חברה בשווי מיליארד דולר, ואם צריך להיות קצת משוגעים בשביל זה, שיהיה.

4. ציות עיוור. לא סתם יצא לפסיכופתים שם רע ולרוב לא ממש כיף לעבוד עם אחד. הם דורשים ציות עיוור וכשהדבר לא קורה הם מאבדים עשתונות. קלניק אולי הוא דוגמה עדכנית, אך גם סטיב ג'ובס המנוח נודע בהתקפי הזעם שלו, ובחינה של מסע הנקמה שמנהל מארק צוקרברג נגד סנאפצ'ט, לאחר שראשיה דחו את הצעות הרכישה, שלו מגלה סימנים מטרידים.

5. שאלת המחיר. המערכת המשומנת של עמק הסיליקון, כך נראה, מודעת לבעיה ומוכנה לקבל אותה עד גבול מסוים. אם מעללי קלניק לא היו מגיעים לכלי התקשורת ומעוררים סלידה כה עזה בקרב המשתמשים, ספק אם למשקיעים היה אכפת מעוד מנכ"ל עם התקפי זעם ונטייה לצפצף על החוק שהפך סטארט-אפ הסעות לחברה בשווי עשרות מיליארדי דולרים.