האם מעסיקים יצטרכו להפסיק לעקוב אחר העובדים שלהם

בשבוע שעבר קבע בית הדין הארצי לעבודה שאסור למעסיקים להשתמש בשעון נוכחות ביומטרי. מומחים לדיני עבודה והגנת הפרטיות טוענים שהקביעה היא לא פחות מדרמטית, ולא בגלל המקרה הספציפי של שעון נוכחות ביומטרי.

ההשלכות המיידיות של פסק הדין הן שכל מעסיק שמשתמש בשעון נוכחות שדורש מהעובדים לתת את טביעת האצבע שלהם ושזו תישמר במאגר אצל המעסיק חייב לחדול מכך ולהחליף את המערכות שבהן הוא משתמש. מדובר בעלות גבוהה למעסיקים שיצטרכו למצוא מערכות חלופיות לרישום הנוכחות של העובדים. אבל לא כאן טמונה הדרמה. ההשלכות מרחיקות הלכת של פסק הדין הן שבכל מקרה של פגיעה בפרטיות של העובד מאזנים בין הזכות של המעסיק לנהל את עסקיו כראות עיניו לבין הזכות לפרטיות של העובד. ביותר ויותר פסקי דין נותנים מעמד חזק יותר לזכויות העובדים. "מצד אחד הטכנולוגיה הולכת ונכנסת למקומות עבודה כדי לייעל את העבודה ואז בא בית הדין ונוגס בזכות הקניין של המעסיק", אומר עו"ד עו"ד ניר פיינברג, ראש תחום אבטחת מידע ופרטיות במשרד שבלת ושות'.

לפני מספר שנים בפסיקה דרמטית אחרת בנושא קריאת דואר אלקטרוני של עובדים קבע ביה"ד מתי מותר למעסיק לחדור למחשב של עובד ולקרוא מיילים שכתב. הפסיקה בנוגע לשעוני הנוכחות הביומטריים מצטרפת לגישה של בית הדין לעבודה בהגנה על פרטיות העובדים מול המעסיקים. "ההשלכות בעצם נוגעות לכל דבר כי יש כבר את נושא הדוא"ל והמחשבים, זה קיים בנושא של GPS ומצלמות במקום העבודה. מדובר בסממן נוסף לכך שביה"ד נוגס בזכות הקניין של המעסיק וזה יכול לבוא לידי ביטוי למשל בנושא של מסמכים ששייכים למעסיק שהעובד מוציא אותם ממקום העבודה. עולה השאלה מה גובר פה זכות העובד לפרטיות או זכות הקניין של המעסיק", אומרת עו"ד הדס רקח- דביר, ראש מחלקת דיני עבודה במשרד שבלת ושות'. הדי הפסיקה יגיעו לכל מקרה שבו עוקב המעסיק אחר העובד. למשל אם מעסיק מעוניין לשים מכשיר הקלטה על מחשב של העובד כדי לדעת עם מי הוא מדבר הוא יצטרך לשקול אם הוא פוגע בפרטיות העובד ואם יש אמצעים פחות פוגעניים בהם הוא יכול להשתמש.

מעסיקים יצטרכו להתנהל בחוכמה ולא לפגוע בפרטיות | צילום: שאטרסטוק

"יש מגמה של מעסיקים להכניס יותר ויותר טכנולוגיות כדי לייעל את העסק כמו למשל מעסיקים שמחייבים עובדים להתקין אפליקציות על מכשיר הסלולר כדי שיידעו היכן הם נמצאים במהלך היום, פסקי הדין האלה מעצימים את זכויות העובד ולא מן הנמנע שיבואו עכשיו עובדים שיגידו שכופים עליהם לעשות פעולה שמאפשרת למעסיק לבצע מעקב כלשהו עליהם", אומר פיינברג.

אם בעבר יכול היה מעסיק לקבוע כיצד לנהל את העסק שלו הרי שהיום לאור הפסיקה החדשה מעסיקים יצטרכו להימנע מלהגיע למצבים שבהם הם פוגעים בפרטיות העובדים. זה יכול להוביל לכך שכל ניסיונות המעקב אחר עובדים במהלך שעות העבודה ייעלמו או יצטמצמו משמעותית.

דרך אחת שבה יכול מעסיק בכל זאת להשתמש באמצעים שפוגעים בפרטיות העובד היא אם הוא משיג את הסכמת העובד. לא מספיק שהמעסיק יחתים את העובד על איזשהו מסמך הסכמה, הוא צריך להסביר לו בדיוק את הפגיעה בפרטיות, למי תהיה גישה לנתונים, מהם הסיכונים וכיצד הוא מתכוון לאבטח את המידע. עובדים היום מבינים את הטכנולוגיות ושניתן לפרוץ לכל מחשב ולכן רוב הסיכויים הם שהם לא יהיו מוכנים לקחת את הסיכון ולספק למעסיק הסכמה לחדור לפרטיותם.

"המעסיק חולש היום על כל תחומי החיים והוא עוקב אחר מקום המצאות העובד ואין הבחנה בין החיים הפרטיים לבין מקום העבודה – זה האיזון שעושה בית הדין. מצד אחד אי אפשר להבחין בין העבודה לבין החיים הפרטיים ומצד שני רוצים לתת לעובד יותר זכות לפרטיות", אומרת רקח-דביר.

במערכת היחסים בין עובד למעביד יש חוסר איזון ביחסי הכוחות ולכן יכול להיות שיהיו עובדים שיחששו לא לחתום ולספק למעסיק את היכולת לפגוע בפרטיותם. עם זאת, בעקבות הפסיקה, אמור להיות קל יותר לעובדים לסרבנית. למשל, אם עובד חדש יסרב למסור מידע ביומטרי זה לא יהיה סביר לא לקבלו לעבודה ולא יעמוד במבחנים שקבע בית הדין.