אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לא בבית ספרנו: האיחוד האירופי מהדק את הטבעת סביב פייסבוק, גוגל וטוויטר צילום: רויטרס

דו"ח טכנולוגי

לא בבית ספרנו: האיחוד האירופי מהדק את הטבעת סביב פייסבוק, גוגל וטוויטר

האיחוד האירופי דורש מחברות הטכנולוגיה לחסל את מזימות ההונאה, תומכי רוסיה מכפיפים לה את חשבונות הטוויטר שלהם, ומחבל רפובליקני בטוויטר נעצר

19.03.2017, 15:13 | יוסי גורביץ
עד כאן!

היחסים בין עמק הסיליקון והאיחוד האירופי היו רווי מתח כבר שנים, והמתחים הללו התגברו כשהסתבר – בעקבות חשיפות סנודן – שחברות הטכנולוגיה העבירו את המידע של המשתמשים האירופאים לשירותי השושו האמריקאים. המתחים, שירדו קצת, התלקחו שוב בעקבות פרשיית החדשות המזויפות, שמסרבת לרדת מהכותרות. בגרמניה, צרפת ומדינות אירופאיות אחרות חוששים מנסיון רוסי לטרפד את המערכות הדמוקרטיות שלהם, נסיון שיישען במידה ניכרת על שימוש במדיה חברתית כדי להפיץ מידע שקרי.

שר המשפטים הגרמני הודיע בשבוע שעבר שהוא מתכוון להביא לחקיקה שתעניש חברות טכנולוגיה על אי הורדה מהירה של מידע שקרי והפצת שנאה; בפרלמנט הבריטי סובבו את גוגל, פייסבוק וטוויטר על שיפוד. ועכשיו מגיעה חזית חדשה. זו החזית של הונאות רשת, שפורחת במיוחד במדיה החברתית. אני מניח שכל מי שקורא את הטור הזה הוא שועל רשת ותיק, שהיה שם ונחר בבוז כשכתבו את HTML 4.0, וזוכר את הלילות הארוכים והקרים שבהם היית מדווש על אופניים כדי להפעיל את מודם ה-2,400 baud שלך. להונאות הזולות שמציעים כל מיני וואנביז של נסיכים ניגרים אין סיכוי מולכם.

האיחוד חושף שיניים מול פייסבוק, גוגל וטוויטר, צילום: בלומברג האיחוד חושף שיניים מול פייסבוק, גוגל וטוויטר | צילום: בלומברג האיחוד חושף שיניים מול פייסבוק, גוגל וטוויטר, צילום: בלומברג

אבל אתם לא הקהל. הקהל הוא בדיוק האנשים שלא מבינים מספיק. ההונאות הללו מיועדות, במכוון, לצוד את הפחות עירניים. עצם הגיחוך שבהן הוא שכבת הסינון הראשונה: מי שמבחין בעליבות, מסונן מיד החוצה. מי שלא, נכנס לקטגוריה של טרף אפשרי. לאיחוד האירופי נמאס מכך שאנשים לא מודעים נופלים במלכודת פעם אחר פעם. אי לכך ובהתאם לזאת, הם דורשים מחברות המדיה החברתית לעשות משהו בנושא. למשל, לשנות את תנאי השימוש שלהם כך שאפשר יהיה לבטל עסקה גם אחרי שהיא בוצעה. למשל, להכריח את פייסבוק ודומותיה לסמן במפורש תוכן ממומן. למשל, לזהות מלכודות מנויים – התרגיל שמציע לך תוכן חינמי או כמעט חינמי, ואחר כך תוקע אותך עם דמי מנוי מלאים בלי התראה ראויה.

באיחוד אמרו שהם נפגשו עם נציגי גוגל, פייסבוק וטוויטר ונתנו להם חודש להגיע עם תשובות מספקות לכל הבעיות הללו, ואם התשובות לא יהיו מספקות, יגיע הפטיש החוקי. במילים אחרות, ההנחה של "נמל מוגן" – התפיסה שחברות לא אחראיות לתוכן המתפרסם בהן – באירופה מתערערת קשות. הממשלות שם מתייחסות לחברות המדיה החברתית כאל ספקיות תוכן, שמרוויחות מהתוכן הזה ועל כן גם אחראיות עליו. מה שמשונה פה הוא איך זה לא קרה קודם.

פיגוע טוויטר

 

העיתונאי האמריקאי קורט אייכנוולד היה אחד המבקרים החריפים ביותר של דונלד טראמפ במהלך מערכת הבחירות האחרונה, שזה אומר משהו. הוא גם יהודי וסובל מאפליפסיה, שני דברים שהוא לא טרח להסתיר. כתוצאה מכך הוא נפל קורבן להתקפה של טרוריסט-רשת, בדצמבר 2016, שרץ ימני שלח לאייכנוולד ציוץ שהכיל גיף שמפיץ אור מהבהב (strobe). אפילפטיים רגישים לעתים קרובות להתקפות כאלה - הרשת מכירה התקפות מסוג זה כבר 15 שנים או יותר. אייכנוולד קרס ארצה. אשתו מצאה אותו, מול הציוץ, והודיעה לשרץ שהיא פונה למשטרה.

טוויטר, צילום: גטי אימג טוויטר | צילום: גטי אימג'ס טוויטר, צילום: גטי אימג

ה-FBI עצר בסוף השבוע את ג'ון ריין ריוולו כאחראי להתקפה. בהצהרה בשבועה שמסר ה-FBI לבית המשפט, נאמר שריוולו ניצל את חשבון הטוויטר שלו כדי להתרברב בפני תומכי טראמפ אחרים ש"אני מקווה שזה יגרום לו להתקף" ו"בואו נראה אם הוא ימות". נקווה שזה יגרום לו לכמה שנים בכלא. בואו נראה מה יחליט חבר המושבעים.  

 

צבא הבוטים של פוטין

מספר קטן של משתמשי טוויטר – ככל הנראה כ-500 – החכירו את החשבונות שלהם לשגרירות הרוסית בלונדון. על פי תחקיר, הם משתתפים במה שהרוסים מכנים "מועדון דיפלומטי", שבו הם מקבלים ניוזלטר ויכולת להשתתף בהגרלות (?), ובתמורה מעניקים יכולת לחשבון הטוויטר של השגרירות את היכולת להשתמש בחשבון שלהם כדי לצייץ תוכן של השגרירות. כך יכולה השגרירות ליצור רושם של מספר תומכים גדול בהרבה מהמספר האמיתי.

ההאקרים של פוטין עובדים באפילה, צילום: שאטרסטוק ההאקרים של פוטין עובדים באפילה | צילום: שאטרסטוק ההאקרים של פוטין עובדים באפילה, צילום: שאטרסטוק

הידיעה הזו מוסיפה ללחץ האירופי מפני מתקפת רשת רוסית. מקרה דומה נרשם בבריטניה, אם כי אף אחד עוד לא הצליח לקשר אותו לפעילות רוסית רשמית: לפני מספר חודשים, בבחירות ביניים במחוז סטוק און טרנט, זוהה בוט שהציף את טוויטר במספר עצום של ציוצים, מכתריסר חשבונות שונים, של תמיכה במועמד המפלגה הגזענית UKIP. החשבונות הללו, התברר לאחר בדיקה, שימשו קודם לכן כמעט אך ורק להפצת תעמולה של משטר פוטין. כלומר, על פי החשד, הממשלה הרוסית השתמשה בחשבונות מזויפים כדי להתערב בבחירות פנימיות בבריטניה. אם זו מתקפת עצבים שהמטרה שלה היא להכניס את האויב לפאניקה כדי לגרום לו לרדוף אחרי כל צל ומרוב צללים לאבד קשר עם כוח התקיפה העיקרי שלך, כנראה שהיא הצליחה.

קצרצרים

1. כזכור, אובר הכריזה בקול גדול שהטכנולוגיה שהיא לכאורה גנבה מגוגל, זו של הרכב העצמוני, תהפוך אותה לשחקן מרכזי בתחום. אממה, מסתבר שלא מספיק לגנוב את הטכנולוגיה, צריך גם להבין אותה: אף שהמכוניות האוטונומיות של אובר נוסעות יותר קילומטרים על הכביש לאחרונה, דו"ח פנימי של החברה – הדלפה של כאלה הפכה למגפה מאז חשיפת פרשת ההטרדות המיניות שם – מגלה שהנהג האנושי של הרכב צריך להתערב בפעולת הרכב מדי כמייל בערך. זה לא אופטימלי, בלשון המעטה. על פי הדו"ח של אובר, הנהג היה צריך להתערב כדי למנוע תקלה "קריטית" – בלשון בני אדם, תאונה – כל 114 מיילים. בידיעה אחרת שקשורה לחברות המפוקפקות האלה, ליפט תאלץ לפצות את עובדיה ב-27 מיליוני דולרים על כך שהיא ניצלה אותם ומנעה מהם זכויות כדין. עם זאת, בית המשפט לא פסק בשאלה האם עובדיה של ליפט הם עובדים או, כטענתה, "קבלנים עצמאיים."

ג ג'וליאן אסאנג' לא עומד במלה | צילום: גטי אימג'ס ג

2. סקאמבאג ג'וליאן אסאנג': לפני כעשרה ימים פרסמה וויקיליקס מסמכים של ה-CIA שמקורם לא ידוע, וניפחה כהרגלה את הסיפור דל הקלוריות במעשיות אימה על כך שיש חיידקים של ה-CIA במים שאתם שותים. בוויקיליקס, שמאז 2011 היא הקרקס המעופף של החשוד באונס ג'וליאן אסאנג', הבטיחו חגיגית שהם ימסרו לחברות הטכנולוגיה את הפרטים שהושמטו מהדיווח על הפרצות במוצרים שלהם. נו, אז הבטיחו: אסאנג' עצמו הבטיח לפני חודשיים ומשהו שהוא יסגיר את עצמו לארה"ב אם זו תשחרר את צ'לסי מאנינג. כעת מדווחות חברות הטכנולוגיה שהן נדרשות לחתום על כל מיני הסכמי שתיקה מול וויקיליקס בדרישה לקבלת המידע, מה שהן מסרבות לעשות. המדור כלל לא יתפלא אם יסתבר שמה שהן נדרשות לשתוק לגביו הוא שמדובר בפרצות לא קיימות או שנסתמו מזמן.

3. אם תפעילו את העוזר האישי הקולי שחברות רבות מנסות לדחוף לכם – מקורטנה של מיקרוסופט, עבור בעוזר האישי נטול השם של גוגל, דרך סירי ובסופו של דבר אלקסה של אמזון – ברוב גדול של המקרים תגלו שהקול שמדבר אתכם הוא קול של אשה. זה לא מקרה: החברות השקיעו כסף במחקרים בנושא הזה, והמסקנה היא שהצרכן חושב שקול של אשה מרגיע יותר ושנשים הם משהו פחות לעומתי מאשר, נניח, הקול של דוד ביטן. עם זאת, המחקרים שלהן מעלים שיש מקרים שבהם הצרכן מעדיף קולות גבריים: בעת הסברה של תחום טכנולוגי, למשל. המממ.

למה תוכנות סיוע קולי נשמעות בקול נשי?, צילום: טי אן סי למה תוכנות סיוע קולי נשמעות בקול נשי? | צילום: טי אן סי למה תוכנות סיוע קולי נשמעות בקול נשי?, צילום: טי אן סי

4. לתרזה מיי, ראש ממשלת בריטניה, אין כל כך מזל: הממשלה שלה סופגת ביקורת רצחנית על הצורה שבה היא מיישמת את הברקזיט, הפרישה של בריטניה מהאיחוד האירופי, וראש ממשלת סקוטלנד כבר הודיעה בשבוע שעבר שהיא רוצה משאל עם נוסף על פרישת סקוטלנד מבריטניה. בנסיון להקהות את האפשרות הסבירה לגמרי שהיא תהיה ראש הממשלה שתפקח על פירוקה של הממלכה המאוחדת, העלתה מיי אתר מושקע ביום חמישי שאמור להסביר לציבור מה עושה הממשלה בנושא הברקזיט. האתר נקרא "תכנית לבריטניה", וכמו כל התכנית של מיי, הציבור גילה מהר מאד שהאתר לא עובד. הוא מציג דף ריק. ספק אם מישהו היה יכול לקמבן קריקטורה מוצלחת כל כך על ממשלת מיי.

5. בסוף השבוע, חשבון הטוויטר של מקדונלד'ז החליט שהוא לא יכול יותר. הוא פנה ישירות לליצן המכהן כנשיא ארה"ב, וכתב לו "אתה בעצם תירוץ מחליא לנשיא והיינו שמחים לקבל את ברק אובמה בחזרה, כמו כן יש לך ידיים זעירות." טראמפ, כידוע, רגיש מאד לגודל הידיים שלו – אולי זו הסיבה שהוא סירב ללחוץ את ידיה של אנגלה מרקל מול המצלמות. הציוץ נמחק במהירות, אבל לא לפני שאנשים עירניים הספיקו לעשות צילום מסך. במקדונלד'ז טענו אחר כך שמישהו השתלט להם על החשבון. אולי.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות