השביתה המתוכננת באגד בוטלה אבל הפתרון למחלוקות עדיין רחוק

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הציע אתמול (ב') בערב למשרדי האוצר והתחבורה לנהל משא ומתן למציאת פשרה בסכסוך העבודה בקואופרטיב האוטובוסים אגד כדי למנוע את השביתה שהיתה אמורה להתחיל היום בבוקר.

בהסתדרות הודיעו שהם מכבדים את הצעת בית הדין ומשהים את השביתה לטובת מיצוי המשא ומתן, אשר יחל היום בערב. בית הדין הורה לצדדים להגיש לו את התייחסויותיהם עד ל־23 במרץ. דיון בנושא ייערך ב־29 במרץ.

מדובר בתפנית של הרגע האחרון למה שהסתמן כמאבק מר בין הצדדים. כך למשל, אתמול הודיע משרד התחבורה כי גייס מאות אוטובוסים מחברות היסעים פרטיות, על מנת שייסעו בצירי תחבורה מרכזיים ויחליפו את האוטובוסים של אגד ובכך יצמצמו את הפגיעה בציבור הנוסעים.

ובכל זאת, המחלוקות הגדולות בין הצדדים עדיין לא נפתרו. רגע לפני שאגד ומשרדי הממשלה יתחילו בניסיון להגיע לפשרה, "כלכליסט" מנתח את דרישות קואופרטיב התחבורה, את ההיתכנות הכלכלית שלהם ואת הקשר של כל זה לבחירות להסתדרות.

מה הן הדרישות של אגד מהממשלה?

אגד טוענת שהיא סוחבת על גבה הפסדים כבדים שמקורם בעלויות שכר גבוהות מדי, מה שמונע ממנה להיות רווחית. על פי הערכות, המחזור של אגד הוא 1.3‑1.4 מיליארד שקל בשנה, מתוכם כ־50% עלויות שכר של כ־6,500 עובדים שחתומים על הסכם קיבוצי ישן שמקשה על אגד להתייעל ולהתחרות מול המפעילים הפרטיים. לכן, לטענת אגד, על המדינה לשלם לה. עוד מבקשת החברה מימון של פרישת 4,000 עובדים ותיקים, סבסוד מלא לאורך שנים כמו שהיה פעם ואולי אפילו כיסוי הפרשות חסרות לפנסיה. כל זה מסתכם בכ־3.65 מיליארד שקל לשנה. לתפיסת האוצר, הפרטה של כלל הקווים תעלה לציבור רק 2 מיליארד שקל לשנה.

אז מה כולם נזכרו דווקא עכשיו?

תלוי את מי שואלים. הסכם הסובסידיה האחרון של אגד חל בין 2006 לסוף 2015. ברגע שהוא הסתיים החברה היתה צריכה לחתום על הסכם חדש אבל היא ביקשה מהמדינה שתמשיך לתת לה 800 מיליון שקל בשנה, אף שנתח השוק שלה צנח מכ־7.5% ב־2006 לכ־40% בלבד כיום. האוצר סרב וכך נולד המשבר.

ואיך קשורה לזה ההסתדרות?

מי שהצית את המאבק הוא יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, שמקיים בימים אלה מסע בחירות לראשות ההסתדרות. ניסנקורן הודיע לפני כחודש שהוא משבית את אגד, דבר שהכעיס את שר התחבורה ישראל כץ.

מה הסיכוי שהאוצר יתקפל?

לא גבוה. באוצר דחו את כל תוכניות ההבראה שאגד הציעה, לרבות אחת שגיבש עבורה בשבועיים האחרונים ראש אגף תקציבים לשעבר באוצר גל הרשקוביץ. לפי ההצעה שלו, אגד תהפוך מקואופרטיב לחברה, תפריט קווים ותוציא עובדים לפרישה מוקדמת.

איך האוצר פיקח על אגד לאורך השנים?

הוא לא ממש פיקח. מבקר המדינה מצא בדו"ח משנת 2013 כי אף שחלקים נרחבים מפעילות אגד הופרטו, המדינה המשיכה לשלם את הסובסידיה שקיבלה ללא שום שינוי. לפי החישובים של המבקר, הפרטה זו היתה אמורה להוביל להפחתה של לפחות 380 מיליון שקל בסובסידיה. למרות זאת, המדינה המשיכה לשלם.

באותו פרק שעסק באגד ניסה המבקר לכמת את בזבוז הכספים של משרדי האוצר והתחבורה בכל הנוגע לתחרות בשירותי התחבורה הציבורית.

לפי דו"ח המבקר, "הביקורת העלתה פערים ניכרים בין משרד האוצר לאגד בהצגת עלותו של הסכם התחרות. לפי משרד האוצר מדובר בעלות של 683 מיליון שקל למדינה, ולפי אגד מדובר ב-1.3 מיליארד שקל".

איך מגיעים לפער כל כך קיצוני? אף אחד לא יודע. מבקר המדינה מצא ש"התקיימו דיונים רבים בין נציגי הממשלה לנציגי אגד לקראת החתימה על הסכם התחרות בשנת 2010, אבל "איש מהם לא ריכז בתיק מסודר את המסמכים הרלוונטיים, כגון פרוטוקולים של צוות המשא ומתן והסכמות שהתקבלו בנושאים שנדונו".