אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ביקשו לרכוש שטח ברומניה – אשת העסקים תיאלץ להחזיר להם את כספם צילום: shutterstock

ביקשו לרכוש שטח ברומניה – אשת העסקים תיאלץ להחזיר להם את כספם

הנתבעת – ישראלית העוסקת בעסקאות נדל"ן ברומניה – טענה כי הרוכשים לא מילאו אחר התנאים לעסקה. בימ"ש השלום דחה את עמדתה וחייב אותה לשלם לתובעים 215 אלף שקל עבור החזר השקעתם בתוספת הפרשי הצמדה

22.03.2017, 18:10 | עו"ד תמרה רפאלוב

בשנת 2007, שני חברים החליטו לרכוש קרקע ברומניה, לאחר שבחתונה של קרובת משפחה, אחד מהם הכיר אשת עסקים שעוסקת בדיוק בזה – עסקאות מקרקעין ברומניה במסגרת חברה שרשמה ברומניה, בבעלותה היחידה. בהמשך לכך, השניים מסרו לה 28,000 יורו במזומן. באותה שנה היא חתמה על חוזה לרכישת קרקע ברומניה באמצעות החברה שהקימה.

לפני שלוש שנים, שני הרוכשים הגישו בבית משפט השלום ברמלה תביעה להחזרת הכסף, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. התובעים טענו כי כשנתיים לאחר שמסרו לתובעת את הסכום וביקשו לברר מה קורה עם ההשקעה, היא אמרה שיש ברומניה משבר כלכלי גדול, ולכן היא לא יכולה להחזיר להם את הכסף באותה עת, עד שתהיה התאוששות. התובעים המשיכו וטענו כי מאז ועד ליום הגשת התביעה – תקופה של כחמש שנים – הנתבעת לא העבירה להם מסמכים על רכישת הקרקע ולא החזירה להם את כספם, ולמעשה רימתה אותם.

רומניה (ארכיון), צילום: ערן גרנות רומניה (ארכיון) | צילום: ערן גרנות רומניה (ארכיון), צילום: ערן גרנות

מנגד, הנתבעת טענה כי מעולם לא הטעתה את התובעים, אלא התנתה את רכישת הקרקע ברומניה עבורם, בשלושה תנאים: הפקדת כספית בסך 28,000 יורו, הגעת התובעים לרומניה, והקמת חברה ברומניה שהקרקעות יירשמו על שמה. אלא שהתובעים מילאו רק את התנאי הראשון – הם לא הגיעו לרומניה ולא הקימו חברה.

בהקשר זה יש להבהיר כי אזרחים ישראליים אינם יכולים לרכוש קרקעות ברומניה, אלא רק באמצעות חברה.

כלומר, טענת הנתבעת הייתה, בין היתר, כי הליך רישום הבעלות על הקרקע טרם הושלם בשל היעדר שיתוף פעולה מצד התובעים.

לא פעלה כמצופה

 

השופט זכריה ימיני עיין בעדויות וכן בחוות דעת שהגישו הצדדים, לעניין היבטים חוקיים של רכישת קרקעות ברומניה. בעיקרו של דבר, השופט קבע כי במצב שבו התובעים לא הגיעו לרומניה ולא הקימו חברה, הנתבעת לא הייתה צריכה לרכוש את הקרקעות ולהמתין להגעתם לרומניה. לחלופין, היא הייתה צריכה להעביר את הקרקעות בטאבו על שם החברה שלה בתוך תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק הרומני ולהחזיק את הקרקעות בנאמנות עבור התובעים.

בהקשר זה השופט הבהיר כי הנתבעת הטעתה את התובעים בכך שלא הבהירה להם את כלל ההיבטרים החוקיים החלים על העניין ברומניה – למשל לעניין התיישנות בדין הרומני. "בנוסף לכך, היה על הנתבעת לעדכן את התובעים בכל המהלכים שלה, להמציא להם את זכרון הדברים, את החוזה הסופי ואת מסמכי הרישום בטאבו של הקרקעות על שם החברה. הנתבעת לא פעלה כפי שיה מצופה ממנה לפעול", כתב השופט.

השופט הדגיש כי העובדה שהנתבעת לא דיווחה לא עדכנה את התובעים בכל מהלכיה ברכישת הקרקעות ברומניה לפני שהם פנו לייעוץ משפטי, מנוגדת לדיני השליחות ודיני הנאמנות החלים על מערכת היחסים של הצדדים. לפיכך, וכן מטעמים נוספים המצויים בפסק הדין, השופט חִייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 215 אלף שקל.

עם זאת, גם התובעים נאלצו "לשלם" מחיר על התנהגותם, שכן השופט החליט לפסוק להם הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ללא ריבית, וללא הוצאות משפט, וזאת מאחר שהם לא מילאו אחר הוראות הנתבעת להגיע לרומניה על מנת לראות את הקרקעות וכן להקים שם חברה שעל שמה תירשם הבעלות בקרקעות, אף שידעו שלתושב חוץ אסור לקנות קרקע ברומניה.

לפסק הדין

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

עו"ד תמרה רפאלוב עוסקת בדיני מקרקעין

** הכותבת לא ייצגה בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות