קובי בן גור שהורשע בפרשת רשות המסים צריך להוכיח את כשירותו לעבודות שירות

הממונה על עבודות השירות: רו"ח קובי בן גור לא כשיר לבצע עבודות שירות, עליו לבצע בדיקות פסיכיאטריות על מנת להוכיח כשירותו. כך עולה מהודעה שהוגשה לאחרונה לבית המשפט.

 

בן גור הודה לאחרונה במסגרת הסדר טיעון בקבלת דבר במרמה ושיבוש הליכי משפט, בקשר להליך הפלילי שנוהל נגדו בפרשת רשות המסים ב-2011. בחודש ינואר האחרון הגישה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה לבית המשפט כתב האישום ולצידו הסדר טיעון, במסגרתו הודה בן גור שבניסיון לקבל הקלה בעונשו הוא הגיש לבית המשפט תיעוד רפואי שהשיג במרמה ובמצגי שווא כאילו הוא חולה באלצהיימר. בנוסף, הוא הודה שקיבל במרמה מהביטוח הלאומי קצבה חודשית והכרה בנכותו. כתב האישום הוגש ע"י עו"ד עומרי קופלר.

 

בן גור הורשע במסגרת הסדר טיעון בשתי עבירות של מתן שוחד – האחת לראש רשות המיסים דאז ג'קי מצא, והשנייה לעובדת הרשות אורנה בכר, וכן בשתי עבירות של שידול להפרת אמונים.

במהלך משפטו, נטען בהודעת משרד המשפטים, החל משלב הטיעונים לעונש ועד לערעור בבית המשפט העליון, הגיש בן גור לבית המשפט מסמכים שונים המעידים על מצבו הבריאותי ההולך ומידרדר, על כך שהוא סובל מדמנציה אשר פוגעת בכושר שיפוט המציאות שלו, מתקשה לדאוג לצרכיו הבסיסיים, וזקוק לליווי בני משפחתו לאורך כל שעות היום. בין היתר, המסמכים העידו כי מצבו של הנאשם מבחינה תפקודית תואם למצב של נכות מלאה, וזאת בשל מחלת האלצהיימר בה לקה כביכול. כל זאת, בשעה שבן גור מעולם לא חלה במחלה זו, ולא סבל מהתסמינים שתיאר ואף הציג בפני הרופאים השונים. 

בהסדר נכתב כי הצדדים יבקשו לגזור על בן גור חודשיים מאסר בפועל, שירוצו בעבודות שירות וקנס בהיקף 150 אלף שקל, ובנוסף הוא ישיב לביטוח הלאומי כ-200 אלף שקל שקיבל מהם במרמה. על פי משרד המשפטים, מדובר באחד המקרים הבודדים, אם בכלל, בהם מוגש כתב אישום בנסיבות של מרמה כלפי מערכת המשפט.

לאור ההיסטוריה של בן גור, משהודה הנאשם בכך שהצגת מצבו כחולה אלצהיימר הייתה כוזבת, לא ניתן להסתמך על הודאתו בלבד לגבי מצבו הרפואי ועליו להגיש חוות דעת פסיכיאטרית. השופטת דנה אמיר מבית משפט השלום בתל-אביב החליטה להורות לבן גור לעבור את הבדיקות הנדרשות טרם מתן גזר הדין בעניינו. "אין זה בלתי סביר מצד הממונה לבקש חוות דעת עדכנית מטעמו של הנאשם ולא להסתמך אך ורק על הצהרתו או הודאותו של הנאשם", כתבה השופטת אמיר בהחלטתה היום.

בן גור הגיש את המסמכים הכוזבים על מנת לזכות באמצעותם בהתחשבות בית המשפט ובהקלה בעונשו, בכך שיצדיקו עונש בדרך של ריצוי בעבודות שירות. לעומת המצגים שהוצגו בפני בתי המשפט השונים, כאשר התייצב הנאשם בפני הממונה על עבודות השירות, הן במרץ 2011 והן בפברואר 2012, הוא הצהיר כי מצבו הבריאותי תקין, וזאת על מנת להימצא כשיר לביצוע עבודות השירות ובניגוד לאמור במסמכים הרפואיים מהעת הרלוונטית.

בפברואר 2012 אף טען בן גור שהוא עובד וסיפק מסמכים רפואיים התומכים בשיפור במצבו הבריאותי, והכל כדי שהממונה על עבודות שירות ימצא אותו כשיר לבצע עבודות שירות. המצגים הסותרים שהציג היוו תהליך ממושך, במהלכו הציג הנאשם בפני גורמים שונים חוות דעת רפואיות כשהאמור בהם משקף, בכל פעם, מצב רפואי שונה בתכלית השינוי – והכל על פי צרכיו.

בנוסף לכך, הופיע בן גור עם אשתו בפני ועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי. במסגרת זו, בוצע לו אבחון פסיכיאטרי במהלכו הציג בן גור מצג שווא כאילו הוא סובל מתסמיני אלצהיימר ואינו יכול להשיב לשאלות פשוטות. בהסתמך על המצג הכוזב אותו הציג והמסמכים האמורים שהתקבלו אף הם במרמה, כאמור, קבעה הוועדה הרפואית מטעם המל"ל כי הנאשם זכאי לקצבת נכות בשיעור של 76% בשל מצבו הרפואי וכן 105% לקצבת שירותים מיוחדים. בשל מצגי השווא, קיבל בן גור קצבה חודשית בסך 6,500 שקל במשך למעלה מ-3 שנים ובסך הכל קיבל במרמה מהביטוח הלאומי כ-205 אלף שקל.