בגין ונתניהו כבר לא

1. המשבר הפוליטי ומסך העשן של הוויכוחים סביב תאגיד השידור הציבורי הצניעו את אחת הרפורמות הדרמטיות וההרסניות שעליהן החליטה אתמול ועדת שרים שהמשמעות המעשית שלה היא פוליטיזציה של השירות הציבורי בישראל. לפי ההחלטה שקיבלו אתמול השרים איילת שקד, יריב לוין, אריה דרעי, יובל שטייניץ ויואב גלנט, בכל משרד ממשלתי שבו מועסקים למעלה מ-150 איש יוכל השר האחראי למנות משנה למנכ"ל בפטור ממכרז, שיהיה איש אמונו, גורם פוליטי שיתווה את מדיניות השר למשרד כולו. בנוסף הוחלט לשנות את מנגנון הבחירה בכ-120 משרות במגזר הציבורי באופן שמגדיל את כוחו של השר בוועדות האיתור. את החלטות הללו, שיובאו לאישור באחת מישיבות הממשלה הקרובות, אפשר לסכם במשפט אחד: פרוטקציוניזם בחסות החוק במשרדי הממשלה.

2. מדובר בהחלטה שמחזירה את ישראל שנות דור לאחור. כדי להבין עד כמה, מומלץ להקשיב לדברים הבאים של מנחם בגין. כשבגין העלה את הליכוד לשלטון הוא התהדר בעצירת עשרות שנים של פרוטקציוניזם במשרדי הממשלה, בעצירת המינויים הפוליטיים של שלטון מפא"י ובמהפכה שהשינוי הזה עשה בישראל. "29 שנים חיינו תחת משטר פרוטקציוניסטי המשחית כל חלקה טובה", אמר בגין באחד מנאומי הבחירות שלו וזכה למחיאות כפיים סוערות. "בארבע השנים האחרונות נעלמה מישראל המילה פרוטקציה". אז איך ייתכן שדווקא ממשלת ליכוד פועלת בניגוד מוחלט למורשתו של האב המייסד של התנועה? כמה שנים יעברו עד שאפשר יהיה להשאיר מאחור את טראומת שלטון מפא"י ולמשול לפי העניין ולא לפי רגש הנחיתות? זה כנראה חזון רחוק כשמשילות מתערבבת עם תאוות שלטון וכשהשלטון מושג באמצעות קיטוב, ניכור, הפחדה ורגשות נחיתות.

3. כמה ספינים ליוו את ההחלטה של ועדת השרים הזו. זה התחיל בהודעת המינוי של הוועדה על ידי רה"מ בנימין נתניהו שהודיע לפני חודשיים בישיבת ממשלה שאם לטראמפ יש 4,000 משרות לאייש, אין שום סיבה שממשלת ישראל לא תאייש כרצונה כמה עשרות של אנשים, וזה המשיך להודעת הוועדה אתמול לפיה השד לא נורא כל כך, כי משנה פוליטי למנכ"ל ימונה רק במשרדים שבהם יותר מ-150 עובדים. אז בואו נעשה קצת סדר. האמירה של נתניהו מטעה כמעט כמו הודעת הוועדה אתמול. טראמפ קיבל עם היבחרו את המפתחות למנות אלפי אנשים אלא שרק כרבע מהמשרות הללו הן משרות פוליטיות בהגדרה. מדובר בעיקר בשרים, סגניהם, ראשי תביעה ואנשי סגל בבית הלבן. בשעה שבכל סוכנויות הממשל הפדרלי עדיין מדובר ברוב מוחלט של מינויים מקצועיים. ואם כבר לדייק בעובדות הרי שגם ההכרזה לפיה ההחלטה תחול רק על משרדים גדולים מהווה ספין בוטה כיוון שכמעט בכל משרדי הממשלה יש למעלה מ-150 עובדים, כך שהמינויים החדשים יהיו רלוונטיים למרבית משרדי הממשלה, למעט 3-4 משרדים איזוטריים כמו המשרד לשיתוף פעולה אזורי שמלכתחילה כל תכליתם היא להוות סידור עבודה לאחד השרים.

בנימין נתניהו מוחק את המורשת של מנחם בגין | צילום: אלכס קולומויסקי

4. הנקודה המטרידה ביותר בסיפור הזה היא ההשלכה שלו על המקצועיות של משרדי הממשלה ועל המוטיבציה של אנשים טובים ומוכשרים להצטרף לשירות הציבורי בישראל. ההחלטה על הרחבת המינויים הפוליטיים עשויה לא רק להכתים את השירות הציבורי במניעים אינטרסנטים צרים של מרכז מפלגה כזה או אחר, אלא גם להרתיע אנשים טובים מלהצטרף אליו. וזה כבר יהיה ההפסד של כולנו.