אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בנק ישראל: ישראל מפגרת במאות מיליארדי שקלים אחר מדינות ה-OECD בהשקעה בתשתיות צילום: יאיר שגיא

בנק ישראל: ישראל מפגרת במאות מיליארדי שקלים אחר מדינות ה-OECD בהשקעה בתשתיות

בדו"ח השנתי שלו שמסכם את 2016 בנק ישראל מבקר בחריפות את ההשקעה הממשלתית הזעומה בתשתיות חיוניות כמו תחבורה, בתי ספר ובתי חולים שמהווה מכשול אמיתי להמשך הצמיחה של המשק

29.03.2017, 11:32 | מיקי פלד

ישראל בפער של מאות מיליארדי שקלים מול מדינות ה-OECD בהשקעה בתשתיות חיוניות כמו תחבורה, בתי ספר ובתי חולים, כך כותב בנק ישראל בדו"ח המסכם את שנת 2016 שפורסם היום. לדברי אנשי הבנק "ישראל מפגרת אחר מדינות אחרות בחלק מתשתיות התקשורת והתחבורה הציבורית ובלא שינוי מדיניות הממשלה הפער אינו צפוי להצטמצם". או במילים אחרות, הפקקים של הבוקר והערב, הצפיפות בבתי החולים ובכיתות הלימוד אינם רק מטרד אלא הם מכשול אמיתי ובעייתי במיוחד להמשך הצמיחה של המשק ולצמצום הפער הכלכלי מול המדינות המפותחות.

קראו עוד בכלכליסט

בית חולים (ארכיון). ההשקעה החסרה בתשתיות פוגעת בצמיחת המשק, צילום: גדי קבלו בית חולים (ארכיון). ההשקעה החסרה בתשתיות פוגעת בצמיחת המשק | צילום: גדי קבלו בית חולים (ארכיון). ההשקעה החסרה בתשתיות פוגעת בצמיחת המשק, צילום: גדי קבלו

בבנק ישראל מייחסים חשיבות מיוחדת להשקעה הממשלתית משום שזו משפיעה לא רק באופן ישיר על איכות החיים של כל אזרח, אלא גם משום שזהו תנאי הכרחי להמשך הצמיחה במשק. ליתר דיוק, זהו תנאי הכרחי משום שסיבה מרכזית לצמיחה בשנים האחרונות עומדת לקראת מיצוי. לפי בנק ישראל, אותה סיבה מרכזית היא הגידול בהשכלה – אם כתוצאה מהעלייה הגדולה מרוסיה בשנות ה-90' שהביאה איתה עולים משכילים מאוד ואם בזכות התרחבות המכללות שמספקות השכלה גבוהה נגישה – והגידול בתעסוקה – ולראייה שיעור האבטלה עמד בסוף השנה על 4.5% בלבד. אלא ששני המרכיבים הללו, אומרים בבנק ישראל, מיצו את עצמם. לאבטלה אין עוד הרבה לאן לרדת וגידול במספרם של הגברים החרדים והנשים הערביות שייצאו לעבוד בוודאי יכול לתרום לצמיחה של כלל המשק, אבל לא באופן ניכר כמו שכנראה חווינו עד כה.

אז מה הממשלה יכולה לעשות? בנק ישראל מצביע על פתרון אחד עיקרי, שמתפרט למספר דרכי פעולה. הבעיה העיקרית של המשק הישראלי הוא הפריון הנמוך (התפוקה לשעת עבודה) של העובד הישראלי הממוצע לעומת עמיתו בחו"ל, וליתר דיוק של אותם עובדים שאינם מועסקים במקומות עבודה שצריכים להתחרות מול חו"ל ושם מלכתחילה מגוייסים עובדים עם פריון גבוה מאוד, כמו בהייטק או בשירותים בינלאומיים. למעשה, מאז 1995 הפריון הממוצע בישראל אמנם גדל, אבל במדינות המפותחות הוא גדל יותר, ומכאן שנפתח פער בין ישראל למדינות המפותחות שמשפיע באופן מהותי גם על פער רמת החיים הכלכלית בינינו לבין המדינות הללו. אם ב-1995 התוצר לעובד בישראל היה דומה לזה של מדינות ה-OECD (כ-50 דולר לשעה במונחי כח קנייה) אז ב-2016 בישראל התוצר לעובד עמד על 80 דולר לשעה בעוד הממוצע של המדינות המפותחות עמד על 90 דולר לשעה. בשורה התחתונה, אם לא נעלה את הפריון של העובד הישראלי יהיה לנו מאוד קשה להדביק את הפער ברמת החיים הכלכלית ולהבטיח את המשך הצמיחה בישראל.

דרך הפעולה הראשונה, אולי כזו שהיא כמעט מתבקשת מאליה, היא הגדלת ההשקעה בחינוך והכשרה מקצועית למבוגרים, מהלכים שיעזרו גם לצמצם את אי השיוויון שגם הוא פוגע בצמיחה הישראלית. בנושא הזה בנק ישראל התבטא אינספור פעמים בעבר, גם בדו"חות שונים וגם בדברים של הנגידה, קרנית פלוג. בדו"ח הנוכחי בנק ישראל מחדש, ולו ברמת הדגש שהוא שם על הנושא, את החוסר האדיר בהשקעה בשורה ארוכה של תשתיות שבלעדיהן יהיה קשה מאוד להגביר את הפריון גם אם האוניברסיטאות יחלו לנפק כמות כפולה של מהנדסים מעולים.

לפי הדו"ח יש קודם לטפל בהגדלת ההשקעה בחינוך וההכשרה מקצועית למבוגרים, צילום: שאטרסטוק לפי הדו"ח יש קודם לטפל בהגדלת ההשקעה בחינוך וההכשרה מקצועית למבוגרים | צילום: שאטרסטוק לפי הדו"ח יש קודם לטפל בהגדלת ההשקעה בחינוך וההכשרה מקצועית למבוגרים, צילום: שאטרסטוק

בנק ישראל כותב כי שיעור ההשקעה בישראל בהשוואה ל-OECD נמוך במיוחד בסעיף הבנייה שלא למגורים, כלומר הבנייה של תשתיות תחבורה, בתי ספר, בתי חולים, בתי מלון, מבני תעשייה ומסחר, משרדים ועוד. משקל הבנייה שלא למגורים מהתוצר הישראלי עמד בעשור שבין 2005 ל-2014 על 3.9% תוצר בלבד, לעומת ממוצע של 5.5% במדינות האיחוד האירופי ו-7.2% בממוצע מדינות ה-OECD.

העניין הוא שהבדיקה של בנק ישראל מגלה כי הפער נפתח לא רק בגלל שהמגזר הפרטי בישראל לא משקיע, אלא שהממשלה גם היא לא משקיעה. ב-1995 שיעור ההשקעה הציבורית בתשתיות חיוניות כאלו עמד בישראל על 3.5% מהתוצר, שיעור די דומה לממוצע מדינות ה-OECD. בשנה שעברה ההשקעה הממשלתית עמדה על כ-2.2% וב-OECD השיעור נותר דומה. במיליארדים, המשמעות היא שבשנה שעברה לבדה נפתח פער של 14 מיליארד שקל בין ישראל למדינה הממוצעת מקרב המדינות המפותחות בהשקעה הממשלתית בתשתיות שלא למגורים ולאורך השנים כבר מדובר על מאות מיליארדים של שקלים שמורגשים כל יום בפקקים בכביש ובצפיפות בכיתות ובעומס בבתי החולים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות