כיל תקועה בספרד: פרויקט המכרות יתעכב בשנתיים
הפרויקט שמטרתו לחסוך בעלויות הפקת האשלג צפוי להתעכב עד שנת 2020, בעקבות תקלות בחפירת רמפה תת־קרקעית. מדובר בדחייה של חמש שנים מהתוכנית המקורית. ארגוני העובדים החלו להפעיל לחץ מחשש למשרות של פועלי המכרות
אחד מפרויקטי הדגל של כימיקלים לישראל, לאיחוד פעילות המכרות בספרד, צפוי להתעכב בכשנתיים. כך עולה מידיעות בתקשורת הקטלונית. הפרויקט, שעד כה השקיעה בו החברה סכום מוערך של 500 מיליון דולר, יצא לדרך לאחר החלטת הדירקטוריון ב־2011, ועיקרו ריכוז פעילות האשלג באתר Suria במטרה לחסוך בעלויות הפקה. לפרויקט זה משמעות מכרעת עבור כיל, בניסיונותיה להתמודד עם הצניחה במחירי האשלג בשנים האחרונות.
קראו עוד בכלכליסט
רמפה לחיבור המכרה עם אתר הייצור
דיווחים אלה מקבלים ביסוס בדו"חות המורחבים שפרסמה החברה, ובהם צוין כי סלילת הרמפה לחיבור המכרה עם אתר הייצור ב־Suria צפויה להתעכב ותושלם עד שנת 2020. לעיכוב בבניית הרמפה התת־קרקעית, שאורכה 4.5 ק"מ, יש השפעה מכרעת על קצב השלמת הפרויקט, שמרביתו כבר הושלמה. למעשה, מדובר עתה בעיכוב של חמש שנים לעומת התוכניות המקוריות של כיל.
כיל החלה לפעול בספרד ב־1998, באמצעות החברה־הבת כיל איבריה (IBP), שלה שני מכרות תת־קרקעיים פעילים ושלישי שאינו פעיל. Suria הוא הגדול שבהם, והזיכיון עליו הוא לעשרות שנים. המכרה הקטן נמצא ב־Sallent — מרחק של כ־13 ק"מ מ־Suria. ב־Sallent, שבו מייצרים מלח ואשלג, תיאלץ כיל למצוא פתרון, שכן אחרת תופסק בו הפעילות ביולי הקרוב, לאחר שנקבע כי לא תוכל להוסיף ולערום מלח באתר בשל סיבות סביבתיות.
פעילותה של כיל בקטלוניה הוכרה באחרונה כאסטרטגית לחבל האוטונומי, ובימים אלה מנהלת החברה מו"מ מול המשרד להגנת הסביבה ורשויות התכנון, בניסיון לאפשר את המשך פעילותה באתר Sallent.
בסוף השבוע האחרון הורידה סוכנות פיץ' את דירוג האשראי של כיל לרמה של BBB- עם תחזית יציבה. הסיבה העיקרית שציינה חברת הדירוג היא שיעור המינוף של כיל והחולשה בשוק הדשנים העולמי, שצפויה להימשך גם השנה. בפיץ' העריכו כי מחיר האשלג יגיע לשפל של 200 דולר לטונה במהלך השנה.
כיל מעסיקה בספרד כ־1,300 עובדים, בדומה למספרם ב־2015, ועל רקע העיכובים החלה התקשורת המקומית לעסוק באחרונה במשמעותם מבחינת עובדי המכרות. ארגוני העובדים החלו להפעיל לחץ כדי לוודא את המשך פעילות המכרה ב־Sallent. חלק ניכר מהעובדים בו היו אמורים לעבור ל־Suria, אך עד שלא תושלם בו הקמת הרמפה כמות החומר שאפשר להעלות מהמכרה למתקן הייצור מוגבלת.
מקור בכיל איבריה, שצוטט בתקשורת הספרדית, טען כי על מנת להמשיך את הפעילות ב־Sallent כסדרה, ולהצדיק אותה כלכלית, יהיה צורך להמשיך לייצר מיליון טונות של מלח בשנה. אולם, בשל מגבלות סביבתיות הר המלח שהחברה יכולה לערום באתר מוגבל בגובהו, והגובה הנוכחי — כ־510 מטר — נמוך רק בכמה עשרות מטרים מהמגבלה. ב־2016 נאלצה כיל איבריה להפריש 11 מיליון דולר לטובת טיפול בזיהום של מלח בבאר מקומית, בעקבות תביעה שהוגשה נגדה.
הסכם חתום עם חברה הולנדית לאספקת מלח
"לאחרונה עלה כי בעיות טכניות שהתגלו בפרויקט מנהרת הגישה (רמפה — נ"ט) למכרה ב־Suria יכולות לעכב את מועד סיומו", נכתב בדו"ח השנתי של כיל, ובכל זאת עיכוב זה אינו מאיים על הכדאיות הכלכלית של הפעילות בספרד, שכן המכרה כולל רזרבות אשלג פוטנציאליות בהיקף של 89 מיליון טונות.
התוכנית לאיחוד פעילות האשלג של כיל בספרד כללה במקור כמה צעדים: בניית רמפה ב־Suria בין המכרה לאתר הייצור; הרחבת כושר הגלעון (עיבוד האשלג); ובניית שני מתקנים לייצור מלח בוואקום (מלח בדרגת ניקיון גבוהה, המיועד לתעשיות שונות). בסוף 2016 הושלמו רק חלקים מהתוכנית: מפעל אחד מבין השניים לייצור מלח צפוי להתחיל פעילות ברבעון השני השנה, והשני יקום עד 2019. לכיל איבריה יש כבר שנתיים הסכם שיווק חתום מול החברה ההולנדית אקצו־נובל (Akzo-Nobel) לתפוקת מתקני המלח. מפעל הגלעון כבר הופעל.
לא ברור באיזה היקף כבר חרגה כיל מהתקציב הכולל של התוכנית בשלב זה, אך העיכוב מעלה תהיות באשר לכדאיות הפרויקט כולו, לנוכח מחירי האשלג הנמוכים.
באוקטובר האחרון הודיעה כיל על הפסקת פעילות האשלג באתיופיה, וכתוצאה מכך רשמה מחיקה של 198 מיליון דולר ב־2016.
לפרויקט זה נכנסה החברה בשני שלבים: ב־2014 רכשה 16% מהמניות בחברת אלאנה, וב־2015 רכשה את השליטה בה, מתוך רצון להפחית את עלויות חומרי הגלם ואת עלות הפקת האשלג, כחלק מאסטרטגיה כוללת. גם היום, לאחר שהחליטה להתמקד במוצרי המשך של תעשיית הדשנים, היא עדיין תלויה במחיר האשלג, ולצמצום עלויות ההפקה שלו יש משמעות מכרעת לפעילותה.
4 תגובות לכתיבת תגובה