עלייה של 14% בהיקף החוזים החדשים שנחתמו בתעשיות הביטחוניות - עמד על 6.5 מיליארד דולר ב-2016

התעשיות הביטחוניות הישראליות חתמו במהלך 2016 על חוזים חדשים בהיקף של כ-6.5 מיליארד דולר, עלייה של 800 מיליון דולר, המהווים עלייה של 14% לעומת שנת 2015. כך עולה מנתונים שפרסם אגף היצוא הביטחוני במשרד הביטחון (סיב"ט) היום (ד').

האזור שמהווה את הנדבך המשמעותי ביותר ביצוא הביטחוני של התעשיות הביטחוניות הוא אסיה. ביבשת נחתמו חוזים בהיקף של למעלה מ-2.6 מיליארד דולר השנה, לאחריו אירופה (כ-1.8 מיליארד דולר) וארה"ב וקנדה (כ-1.3 מיליארד דולר). עם אמריקה הלטינית נחתמו חוזים בהיקף של 550 מיליון דולר ועם אפריקה כ-275 מיליון דולר. ראש סיב"ט תא"ל (במיל') מישל בן-ברוך, מסביר כי בשנה באחרונה הייתה התחזקות בייצוא לאזורים כמדינות אירופה שאינן רק מזרח אירופה.

אחת המגמות איתן התעשיות מתמודדות בשנים האחרונות הינה שמדינות מעוניינות ברכישת ידע טכנולוגי, על פני מוצרים וכלים, איתו יעשו שימוש לצורך פיתוח במדינותיהם. לדברי בן-ברוך, זו מהווה אתגר עבור המשרד, איתו מנסים להתמודד על ידי הקמת מפעלים יחד עם המדינות לייצור ביטחוני אצלן. למגמה יש השלכות על היקף המועסקים בתעשיות הישראליות, משום שחלקים מהייצור עובדים לחו"ל.

מגמה עולמית נוספת לה השלכות על הייצוא הביטחוני הינה משברי הנפט בעולם. מדינות גדולות רבות בעולם מצויות במשבר נפט, המשפיע על תזרים המזומנים שלהן, ולכן עולה הדרישה למימון ואשראי. עם מגמה זו מנסה משרד הביטחון להתמודד על ידי תוכניות ביחד עם התעשיות הביטחוניות הישראליות לפרישת תשלומים. בן-ברוך מסביר כי מקומו של משרד הביטחון בעסקאות עלה בשנים האחרונות בעקבות דרישה מצד מדינות לביצוע העסקאות דרך גורם מתווך במדינה, עסקאות "גוברמנט טו גוברמנט".

ענפי הייצוא המשמעותיים ביצוא הביטחוני בשנת 2016 היו השבחת מטוסים ומערכות אוויריות (20%), תצפית ואופטרוניקה (18%), טילאות ומערכות הגנה אווירית (15%), יבשה תחמושת ועמדות נשק (13%), מכ"מים ול"א (12%). מערכות מודיעין מידע וסייבר, תחום המצוי בעלייה בביקוש בו בעולם וישראל מתגאה במרכזיותה בתחומו, מהווה כ-8%.

תחום המל"טים מהווה 7% מהיקף עסקאות הייצוא ב-2016, מערכות תקשוב וקשר מהוות 4% ומערכות ימיות, שוק שנמצא בהתפתחות מבחינת הדרישה העולמית בו ותעשיות כאלביט מערכות משקיעות בפיתוחו, מהוות אחוז בודד. בן-ברוך מציין כי מרבית העסקאות השנה לא ענו להגדרה של "מגה פרויקט", בהיקף של למעלה מחצי מיליארד דולר, כלומר התבצעו יותר עסקאות קטנות.

תחומים שנמצאים בדגש מבחינת הייצוא בתעשיות הביטחוניות הישראליות - הגנת סייבר, הומלנד סקיירוטי, והגנת גבולות. משרד הביטחון אינו מספק נתונים על חלקן של כל חברה בייצוא מאחר שחלק מהתעשיות הביטחוניות עדיין לא פירסמו את דוחותיהם הכספיים, כמו התעשייה האווירית. עם זאת, ההערכות הן כי התעשיות הביטחוניות הגדולות, להן מערכות שיווק שלהן, מספקות מעל 80% מהיצוא. בן-ברוך מציין כי במשרד הביטחון פועלים לקדם עסקים קטנים, על ידי הבאתם לתערוכות

בעולם, קישורם ללקוחות המבקרים במפעליהם, הוצאת מסמכי תמיכה של המשרד בהתאם למוצר והחברה, קיום סמינרים אחת לחודשיים בהם מפנים נציגי מדינות לתעשיות הקטנות ועוד.

"הגידול בהיקף חתימת החוזים החדשים מבטא את המגמה העולמית, של יציאה מהמיתון" אמר בן-ברוך. "התעשיות הביטחוניות הישראליות זוכות ליוקרה רבה בעולם, בזכות טכנולוגיה מתקדמת ואיכותית. אנו גאים לסכם שנה מאתגרת ומוצלחת לתעשייה הביטחונית הישראלית. הצלחנו בעבודה משותפת להביא לעלייה משמעותית בהיקף היצוא הביטחוני".

בימים אלו מקדם משרד הביטחון באמצעות אגף אפ"י, רפורמה בחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, שמעוררת מחלוקת מול התעשיות הביטחוניות הגדולות - התעשייה האווירית, רפאל, תעש ואלביט מערכות, לבין משרד הביטחון. הצעת החוק אמורה להגביר את הפיקוח על היצוא, על ידי הטלת אחריות אישית על מנהלים בכירים בתעשיות באמצעות הטלת קנסות מנהליים בהיקף של מאות אלפי שקלים על מנהלים בכירים, הגדלת הקנסות המקסימליים ממיליון שקל ל-3 מיליון שקל והרחבת סמכויות האגף. בעניין זה מציין בן-ברוך כי הרפורמה מקודמת על ידי אפ"י, אך סיב"ט לצד אגפים נוספים עובדים בשיתוף פעולה מלא כדי להקל ולצמצם משמעותית את כמות רישיונות השיווק והייצוא על רישונות יצוא לתעשיות.