אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ממשל טראמפ חושב שאינטרנט זה לעשירים בלבד

דו"ח טכנולוגי

ממשל טראמפ חושב שאינטרנט זה לעשירים בלבד

הפער הדיגיטלי? מצידו של טראמפ יכול להתרחב, הרעש שיקשה על המעקב אחריך, וממשלת בריטניה חוששת להסתבך עם חברות ההצפנה

30.03.2017, 18:22 | יוסי גורביץ

אם אין להם אינטרנט שיאכלו לחם

הפער הדיגיטלי הוא תופעה שמשכה אליה תשומת לב בעשור האחרון. קוראי הטור הזה רגילים, יש להניח, להשתמש בשלל שירותים דיגיטליים בלי בכלל להקדיש לכך תשומת לב. יש הרבה מאד אנשים שלא מסוגלים לכך. חלקם הניכר קשישים, וחלק אחר עניים. אנחנו נוטים לשכוח שהשימוש ברשת מצריך מס כניסה גבוה ביחס: אתה צריך מחשב או סמארטפון וחיבור לרשת. הם לא זולים, במיוחד אם אתה לא יודע מאיפה תשלם על תרופות או אוכל.

מומחים מגדירים את הפער הדיגיטלי כפער שנפתח במהירות בין אלו שיכולים להרשות לעצמם שימוש ברשת מבלי לחשוב על כך ובין מי שלא. יותר ויותר שירותים עוברים לרשת, בכלל זה שירותי ממשלה – בריטניה, למשל, שואפת להעביר את כל השירותים שלה לאזרח לרשת בתוך שנים ספורות – והתוצאה היא ששירותים שלא קיימים ברשת סובלים מהזנחה. מי שלא משתמש ברשת, או מתקשה להשתמש בה, נדחף לאחור במרוץ אחר הזדמנויות. נסו לחשוב, למשל, על פער הזמנים בבחינת מודעות עבודה בעיתון מודפס ובין בחינה שלהם כשהן מופיעות ברשת.

אג אג'יט פאי ראש ה-FCC של טראמפ | צילום: בלומברג אג

מספר מדינות בעולם כבר הגדירו את החיבור לרשת כזכות אנושית בסיסית, והאו"ם המליץ אף הוא על הכרה בה ככזו. הרשות הפדרלית לשידורים, ה-FCC, העבירה בימי ממשל אובמה תקנות שקובעות שספקיות רשת בארה"ב – שנהנות ממונופול מטורף – ייאלצו לספק אינטרנט מוזל לעניים ותושבי ישובים כפריים. החברות ממש לא אהבו את זה: הן רצו את הזיכיון אבל לא רצו שיחייבו אותן לתת משהו בחזרה. הן בעיקר לא רצו שיחייבו אותן להשקיע בתשתיות באזורים הכפריים, כי מבחינתם זו השקעה לא משתלמת. במקביל, יש לציין, החברות הללו הצליחו להעביר חקיקה (איך? ראו קצרצר #4) במספר מדינות שאוסרת על עיירות לפתח תשתית רשת משלהן, כדי שהן לא תוכלנה להתחרות בתשתית שהחברות לא מספקות להן.

נכנס ממשל טראמפ. אפשר היה להאמין שהוא יתמוך במצביעים שלו, שחלק ניכר מהם מגיע מעיירות קטנות – טראמפ הפסיד כמעט בכל אזור עירוני. אבל אם האמנתם בכך, כנראה שאתם רפובליקנים. ראש ה-FCC שמינה טראמפ הודיע על הפסקת הסובסידיות שהעביר ממשל אובמה. רשמית זה לא ביטול, אבל ה-FCC מתכוון לסרב לכל בקשה להעניק סובסידיות חדשות. לדברי היו"ר, מספר האנשים שקיבלו גישה לפס רחב מסובסד עומד על כ-3.5 מיליונים, אבל הוא לא מתכוון לתת לדבר הזה להתרחב. ומה בקשר לאנשים השקופים שדיבר עליהם טראמפ, אלה שנגררים לאחור בזמן שהחלקים המתועשים של המדינה שועטים קדימה? מה בקשר לטובת הציבור, שיש לו עניין בכך שכמה שיותר אנשים ייחלצו מעוני? אולי הגיע הזמן שהציבור יבין שזה לא מה שמעניין את הרפובליקנים.

רעש, בבקשה

ה-NSA קוראת את כל התשדורות שלכם, וגוגל שומרת את מידע החיפוש שלכם, ופייסבוק מרגלת אחרי כל תנועה שלכם ברשת. הסיכוי שה-NSA ישלח אחריכם מל"ט כי חיפשתם מידע על אל-קאעידה קטן יחסית, על כל פנים אם אתם חיים מחוץ לעולם המוסלמי, אבל הסיכוי שגוגל תמכור אתכם למפרסמים ושפייסבוק תעשה מעשים מגונים במידע שלכם סביר לגמרי.

תעשו רעש ול-NSA יהיה קשה לשמוע, צילום: שאטרסטוק תעשו רעש ול-NSA יהיה קשה לשמוע | צילום: שאטרסטוק תעשו רעש ול-NSA יהיה קשה לשמוע, צילום: שאטרסטוק

ובכן, יש סוג של פתרון. הבעיה של ה-NSA, החל משנות החמישים המאוחרות, היא יחס רעש לאות. הסוכנות אספה כמויות מטורפות של חומר, אבל התקשתה להוציא ממנו אותות בעלי משמעות; הם פשוט טבעו ברעש. הסוכנות הכירה בבעיה הזו כבר בשנות ה-60, ומאז היא מנסה לפתור אותה, בהצלחה חלקית. חשוב לציין שהיא לא הצליחה עד כה לזהות שום מזימת טרור, למרות שהיא אוספת כמויות עצומות של מידע – ואולי ראוי לתהות האם ה"למרות" הזה במקומו הנכון, ואולי המילה הנכונה היא דווקא "בגלל." ה-NSA מסוגלת לנפות מילים באמצעות מנועי חיפוש, וזה גם מה שעושות פייסבוק וגוגל.

אז מה עושים כדי לטפל במרגלים האלה? מייצרים רעש. אפליקציה קטנה בשם Internet Noise עושה דבר פשוט למדי: היא משאירה טאב פתוח בדפדפן שלכם, והטאב הזה מריץ כל הזמן חיפושים רנדומליים. המשמעות היא שמי שעוקב אחריך מוצא את עצמו מוצף במידע שקרי עליך. הוא יתקשה הרבה יותר להבין מה לעזאזל אתה מחפש. את הפנינה הקטנה הזו תכנת דן שולץ. זמן קצר לאחר ההצבעה בקונגרס עליה כתבנו אתמול, שבה מכרו הרפובליקנים את מידע המשתמש לספקיות הרשת, הפסיק שולץ לשחק בזלדה וכתב את האפליקציה. רוצים את המידע שלי? הנה זבל. תיהנו.

ואולי בעצם לא

בממשלת בריטניה השמיעו השבוע קולות, בעקבות פיגוע הדריסה ליד הפרלמנט, לפיהם הממשלה תרצה שווטסאפ תפתח את ההצפנה שלה כדי שהממשלה תוכל לעקוב אחרי ההודעות שעוברות בה. זאת בשל העובדה שהמפגע, כמו חלק ניכר מהעולם, השתמש בווטסאפ. רק מה, מומחים אומרים שהממשלה לא באמת מתכוונת לזה. החוק הדרקוני שהעבירה לאחרונה דווקא מאפשר לה סמכויות מול חברות שמשתמשות בהצפנה, אבל יש שורה של בעיות. קודם כל, לא מעט שירותי הצפנה פשוט לא מחזיקים את המידע. אין להם את מפתחות ההצפנה. הם לא יכולים לפרוץ אותה גם אם ירצו, בדיוק משום שאם הם יוכלו, הם יידרשו לכך על ידי ממשלות.

ממשלת בריטניה רוצה את מפתחות ההצפנה של ווטסאפ, צילום: pixabay.com ממשלת בריטניה רוצה את מפתחות ההצפנה של ווטסאפ | צילום: pixabay.com ממשלת בריטניה רוצה את מפתחות ההצפנה של ווטסאפ, צילום: pixabay.com

שנית, מאבק כזה יעורר המון רעש ובממלכה המנוטרת לא בטוחים שמה שהם צריכים עכשיו זה עוד פגיעה בתדמית – גם כך ההצלחה של מיתוג Cool Britannia ספגה מכה קשה אחרי הברקזיט. שלישית, ואולי חשוב מכל, הטרוריסטים מאמצים את הכלים הרבה יותר מהר מהממשלה. אם יתחוור להם שווטסאפ לא בטוחה, הם פשוט יעברו לשירות אחר, כזה שיושב במקום שלבריטניה אין שום השפעה עליו. וכמובן, ברגע שאתה שותל דלת אחורית, כל אחד יכול להשתמש בה. הדליפה של כלי הפריצה של ה-CIA וה-NSA רק מדגימה את זה.

קצרצרים

1. יש חברת השקעות בעלת משקל בשם BlackRock. זו החליטה בימים האחרונים להעביר את ניהול תיקי ההשקעות שלה מידי מנהלים אנושיים – שמחקרים כבר מצאו שהיכולת שלהם להמר על המניה הנכונה שוות ערך להטלת מטבע – לידי מחשבים. בבלאקרוק מעריכים שהמעבר יוריד את ההוצאות שלהם ואפילו חשוב מכך, יעלה את הרווחים של המשקיעים. ההערכה היא שאם התרגיל הזה יוכיח את עצמו, כל חברות ההשקעה יעברו בשלב מסוים להימור באמצעות מחשב ומעמד שלם של מנהלי תיקי השקעות יעבור בעגלא ובזמן קריב מן העולם. עשיתם את תפקידכם ההיסטורי, היו שלום.

תנו לרובוט להשקיע תנו לרובוט להשקיע תנו לרובוט להשקיע

2. בלי יותר מדי רעש, נסגרה בימים האחרונים בורסת המודעות המקוונות The Deck, שייחודה היה בכך שהיא שימשה בעיקר את הבלוגוספירה. הדק נפתחה ב-2006, וב-2008 העסק החל לתפקד היטב. עד 2013, כשהחלה הדעיכה המהירה של הבלוגוספירה העצמאית עקב עלייתה של המגפה החברתית, בעיקר פייסבוק. המפרסמים החלו להפנות את המודעות לשם ולא למה שנשאר מהבלוגים העצמאיים, ומכאן הדעיכה הייתה מהירה ביחס. חבל על דאבדין, ועל תעודת הפטירה של הדק צריך לחתום מארק צוקרברג.

3. תביעה יצוגית הוגשה לאחרונה כנגד חברה שהבטיחה מל"ט באמצעות פרויקט גיוס ממון תחת אינדיגוגו, ונגד היצרניות של הגרוטאה שבנתה. המל"ט המדובר הוא ה-Onegofly F115, והפרויקט גייס 3.5 מיליוני דולרים. המשתמשים הזועמים טוענים שא. בחלק ניכר מהמקרים הם בכלל לא קיבלו את המוצר, וב. כאשר הוא הגיע מדובר היה בגרוטאה מהגיהנום, או כפי שהם מעדיפים לקרוא לה "משקולת נייר משופצרת." המצלמה שלה לא עומדת במתאר שהוצג, הסוללה קטנה משתואר, אפליקציות ה-GPS מתפקדות כמו המל"ל, והפרופלורים נשברים בקלות. עדיין 1,385 פחות באגים מאשר ב-F35 ("אדיר", בשבילכם), אבל ספק אם זה מועיל למשתמשים.

אז כמה שילמו לקונגרס כדי להעביר את החוק?, צילום: שאטרסטוק אז כמה שילמו לקונגרס כדי להעביר את החוק? | צילום: שאטרסטוק אז כמה שילמו לקונגרס כדי להעביר את החוק?, צילום: שאטרסטוק

4. 265 חברי קונגרס – חברי הסנאט ובית הנבחרים, רובם ככולם ממפלגת המוות הרפובליקנית – מכרו את הציבור לתאגידים ואיפשרו לספקיות הרשת לקבל גישה למידע הגלישה של האזרחים. מאחר ובארה"ב עדיין יש שרידים של דמוקרטיה מתפקדת, קרה הנדרש: מישהו מיהר להצליב את חברי הקונגרס עם התרומות שהם קיבלו מחברות הטלפוניה. התוצאות זמינות כעת לכל מי שרוצה לדעת מי לא אמור לעולם לקבל את קולו. אצלנו, למרבה הצער, שום דבר מזה לא מובן מאליו.

5. ההיסטוריון טימותי סניידר – "ארצות הדמים" שלו הוא חובה – כתב לאחרונה ספרון קצר שמיועד לאנשים שחיים תחת שלטונו של דונלד טראמפ, שמרכז את הלקחים מהמשטרים הטוטליטריים של המאה ה-20. סניידר, שהמחקר שלו עסק הן במשטר הנאצי הן במשטר הסובייטי, זיהה שורה של תהליכים טוטליטריים בהתנהלות של טראמפ, ומסביר ב-20 שיעורים קצרים איך להתמודד איתם. מומלץ מאד, גם לאנשים שחיים תחת שלטונו של בנימין נתניהו, אבל ממש עצבן קבוצה של האקרים – לדעתו של סניידר, האקרים רוסים. הם פרצו לאמזון ושינו את התמונה וכותרת המשנה של ספרו. לדברי סניידר, הסיסמה שבה הם משתמשים – "להפוך את העולם לגדול יותר" – היא סיסמה של הימין הרוסי תומך טראמפ. אולי סניידר לא היה צריך להזכיר בספרון שלו איך פוטין תמרן את רוסיה למלחמה בצ'צ'ניה באמצעות שורה של פיגועים שבוצעו על ידי השירותים החשאיים הרוסיים עצמם במוסקווה. פוטין ממש לא אוהב את זה.
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות