הכנ"ר איחר ביותר משנתיים, וישלם ריבית והצמדה

נושה זכה בתביעת חוב על סך 55,471 שקל בשנת 2014 נגד אדם שהיה חייב לו כסף. מספר שנים לפני,החייב הוכרז כפושט רגל, ולאחר מכן בוטל צו פשיטת הרגל בהתאם להסדר נושים שקיבל תוקף של פסק דין.

באפריל 2014 הגיש הנושה בביהמ"ש המחוזי בתל אביב בקשה למתן הוראות לכנ"ר (הכונס הרשמי) לשלם לנושים דיבידנדים, כאשר חלקו של הנושה הנ"ל עמד על כ-13,500 שקל. באותה בקשה נכתב כי אל על פי שנאספו בקופת הכנ"ר כ-113,000 שקל, ולמרות שחלפו 19 חודשים ממועד קבלת הסדר הנושים, טרם חולק דיבדנד כלשהו.

באותה בקשה הוא אף טען כי פנה לנאמן ולכנ"ר שמונה פעמים בבקשה לברר מתי יחולק הדיבידנד אך ללא הועיל.

בחודש ספטמבר 2014, השופטת צילה צפת הורתה לכנ"ר להעביר את הכסף מקופת הכינוס לידי הנאמן, לצורך חלוקתו. בפועל, הדבר לקח יותר משנתיים. הכסף הועבר לנאמן רק באמצע דצמבר 2016 והגיע לנושה בינואר 2017.

בעקבות זאת, אותו נושה הגיש בקשה נוספת, שוב בביהמ"ש המחוזי בתל אביב. הפעם הוא תבע מהכנ"ר הפרשי הצמדה וריבית על סכום הדיבידנד שקיבל, בשל איחור של שנתיים ורבע. עוד הוא ביקש הוצאות בשל הצורך להתייצב פעמיים לדיון בנושא חלוקת הדיבידנדים.

נציגת הכנ"ר ציינה כי הכנ"ר מתנצל על העיכוב בחלוקת הדיבידנד. היא ביקשה להתחשב בגודל המערכת של הכנ"ר ובמורכבותה, והדגישה כי הכנ"ר הוא גוף המטפל בכמות בלתי מבוטלת של תיקים.

בנוגע למקרה הנוכחי, נטען כי לא ידוע מה הסיבה לעיכוב. עוד נטען כי אין מקום להורות על תשלומי הפרשי הצמדה וריבית, כיוון שהכספים מושקעים ונושאים רווחים, וכן כי אין מקור כספי לתשלום הפרשי הצמדה וריבית.

לעניין הטענה בדבר רווחים, הנושה השיב שלא ייתכן לקבל עמדה שכזאת, משום שאין לכך סוף, שהרי בתיאוריה ניתן לחלק הכסף אחרי 20 שנה ולומר שהוא עשה רווחים ולכן אין לחייב את הכנ"ר, כאשר ייתכן כי הנושה יכול היה לעשות בכסף זה הרבה יותר.

ששה חודשים לכל היותר

השופטת עינת רביד הסכימה שהכנ"ר הוא מערכת גדולה ומורכבת. אלא שהשופטת הבהירה כי "גם אם נתחשב בכך, לטעמי, פרק זמן של שישה חודשים הוא פרק הזמן המקסימלי שניתן לאפשר גם למערכת מורכבת במיוחד להתארגן ולהעביר את הכספים לידי הנאמן לצורך חלוקתם לנושים".

לפיכך, השופטת רביד קבעה כי יום החלטת השופטת צפת בתוספת שישה חודשים, כלומר מרץ 2015, הוא מועד "היווצרות העילה" לצורך הפרשי הצמדה וריבית. בהתאם, השופטת קבעה כי ממועד זה ועד ליום התשלום בפועל (בדצמבר 2016), יתווספו ריבית והפרשי הצמדה, לפי חוק פסיקת ריבית ותקנות פסיקת ריבית והצמדה.

בנוסף, השופטת פסקה כי הנושה אכן ראוי להוצאות, בסך של 1,500 שקל, בגין התייצבות לשני דיונים שיכלו להימנע, וכן בשל הצורך לפנות שוב ושוב לכנ"ר להסדרת נושא זה, מבלי שזכה לתגובה כלשהי.

באשר לשאלת ב"כ הכנ"ר מאין יבוא הכסף, שהרי קופת הכינוס אינה אמורה לשאת בהוצאה כזו, שתבוא על חשבון הנושים האחרים, השופטת השיבה כי "הכנ"ר הוא יחידה במשרד המשפטים, דהיינו מדינת ישראל".

להחלטה

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה

עו"ד יואב סברוב עוסק בהוצאה לפועל

** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"