עודף גביית המס יקשה למנוע העלאה של קצבאות הנכות

הסיבה העיקרית לכך שמאבק הנכים להעלאת קצבת הנכות ושיפור התנאים והתמיכה שלה הם זוכים מהמדינה פרץ עכשיו היא שכעת יש להם הזדמנות להשיג את מבוקשם. מצבם של הנכים קשה כבר שנים רבות והוא רק מחריף. בממשלת נתניהו השנייה ביקש שר הרווחה משה כחלון זמן כדי לטפל בבעיה, אך הממשלה התפרקה ודבר לא נעשה. ממשלת נתניהו השלישית החזיקה זמן מועט כך שמאבק הנכים אפילו לא הספיק להרים את ראשו. הפעם, בממשלת נתניהו הרביעית, "התפקשש לממשלה", אומרת יו"ר מטה מאבק הנכים נעמי מורביה. כלומר, המאבק התחיל והוא יתגבר בהמשך.

הרגע המכונן של מאבק הנכים הנוכחי התרחש בדצמבר 2016, כשהצעת החוק של ח"כ אילן גילאון ממרץ להשוואת קצבת הנכות לשכר המינימום עברה במפתיע בקריאה טרומית ברוב של 42 תומכים מול 39 מתנגדים. לפי הצעת החוק, קצבת הנכות תעלה מ־2,342 שקל בחודש כיום ל־5,000 שקל בחודש — עלייה של 113%. ההצעה עברה משום שח"כ נאווה בוקר מהליכוד נשארה בחדרה, שר הרווחה חיים כץ מהליכוד יצא מהמליאה ויו"ר ועדת הכספים משה גפני מיהדות התורה החליט להימנע.

סיבה אפשרית לכך שבוקר נשארה בחדרה היא משום שהיא יזמה הצעת חוק מקבילה. הצעתה של בוקר מבקשת להשוות גם היא את קצבת הנכות לשכר המינימום, אבל כוללת היבט נוסף. כיום מקבל נכה תוספת לקצבה עבור שני ילדים. בוקר מבקשת לבטל את המגבלה הזו. להצעה הזו, שטרם עלתה להצבעה, יש יתרון על פני הצעתו של גילאון. בוקר היא ח"כית מהקואליציה ועל הצעתה חתמו 82 ח"כים. אך בסופו של דבר, לתוכן ההצעה של בוקר יש חשיבות מוגבלת, משום שסביר להניח שמה שיקרה בסוף הוא שהקואליציה תביא להצבעה בכנסת הסכם שיושג במסגרת הורדת ידיים שתתרחש בין הנכים לממשלה.

הפגנת נכים | צילום: מוטי קמחי

אישור הצעת החוק במליאה והצעת החוק של בוקר מספקים רוח גבית משמעותית למאבק הנכים. לשעת הכושר תורמים גם עודפי הגבייה ממסים של הממשלה שהסתכמו ב־8.8 מיליארד שקל ב־2016. הנתון הזה יקשה על ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר כחלון להסביר מדוע הם מעדיפים להוריד מסים על פני העלאת קצבאות הנכות. יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן מהליכוד ומרכז הקואליציה בוועדת הכספים ח"כ מיקי זוהר מהליכוד דורשים להעלות את הקצבאות ב־700 שקל בחודש. הנכים דוחים את ההצעה ודורשים תוספת של 2,700 שקל בחודש. לדברי מורביה "מה זה 700 שקל בחודש? זה קוסמטיקה". לא ידוע מי ינצח בקרב הזה, אך ניתן להניח שאם הממשלה הזו תשרוד, עדכון משמעותי של קצבאות הנכות הוא רק שאלה של זמן. המאבק עתיד להתרכז בסכום ואולי גם באופיו של מנגנון העדכון.

מצרפת עד אירלנד כיצד ההטבות לנכים מחושבות במדינות המערב באיטליה ההטבות לנכים מחושבת בכל שנה מחדש בהתבסס על האינפלציה ועלות המחיה, באירלנד הקצבה ניתנת גם למי שחוזר לעבוד ובארה"ב רוב הנכים לא מקבלים קצבאות ותלויים בבולי מזון שירות כלכליסט, 3 תגובותלכתבה המלאה

קצבת הנכות הכללית עומדת על 2,342 שקל בחודש לנכים בשיעור אי־כשירות לעבודה של 75%—100%. הקצבה מופחתת ככל שדרגת הנכות נמוכה יותר. נכה בשיעור אי־כשירות של 60% מקבל קצבה בגובה של 1,405 שקל. 230 אלף איש מקבלים קצבת נכות בישראל. 80% מתוכם מקבלים את הקצבה המלאה. עבור ילדים ובן או בת זוג ניתנות תוספות על הקצבה. כמו כן ניתנות תוספות לטיפול ולניידות. משום כך, טענת הנכים שהם חיים רק מהקצבה אינה לגמרי נכונה. אך הדבר אינו הופך אותה לפחות מגוחכת. הנתונים של ממרכז אדוה מחזקים זאת. לפי המרכז, מאז שנת 2000 השווי הריאלי של קצבת הנכות עלה ב־4%. באותו הזמן עלה שכר המינימום ב־9%, השכר החציוני של השכירים בישראל על ב־18% ומדד המחירים לצרכן נסק ב־33%. במילים אחרות, קצבת הנכות כיום מאפשרת לרכוש הרבה פחות בהשוואה ללפני 15 שנה.

הוקמה ועדה, כמובן

בעקבות אישור הצעת החוק של גילאון בהצבעה טרומית, מינה כחלון ועדה לבדיקת עדכון קצבת הנכות בראשות החשב הכללי באוצר לשעבר פרופ' ירון זליכה. זליכה שימש כיועץ למאבק הנכים בתקופה מסוימת, אך כרגע אנשי המאבק רואים בוועדה שלו אמצעי לקבירת הנושא. גם גילאון חושב כך והוא זועם על יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת ח"כ אלי אלאלוף מכולנו, מפלגתו של שר האוצר, על שהוא לא מוכן להביא את הצעת החוק שלו לדיון בוועדה עד שוועדת זליכה תמסור את המלצותיה. אלאלוף אמר בתגובה כי "שר האוצר רוצה בצדק שנמתין להמלצות ועדת זליכה שיוגשו בתוך חודש". להערכת אלאלוף, בכל מקרה המלצות הוועדה צפויות לכלול את העלאת הקצבאות בפעימות ולא בבת אחת.

בראיון לקול ישראל אמר זליכה כי השוואת קצבאות הנכות לשכר המינימום תעלה למדינה 15 מיליארד שקל מדי שנה. הבסיס לחישוב אינו ברור. חישוב פשוט של סכום התוספת כפול מספר מקבלי הקצבה מנפק מספר נמוך ביותר מחצי — 7 מיליארד שקל. מורביה רואה בהתבטאות של זליכה הוכחה נוספת לכך ש"הקמת הוועדה מיועדת לקבור את החוק קבורת חמור. מרגע שהקימו אותה החלטנו ללכת עד הסוף".

לפני שבועיים הפגינו 150 נכים מול משרד האוצר בירושלים וחלקם אף הכריזו על שביתת רעב. אבל רק מעטים שמעו על כך. ביום חמישי האחרון מצאו את עצמם נהגים ברחוב אבן גבירול בתל אביב מופתעים כשמספר דומה של נכים בכסאות גלגלים חסמו את הכביש. לכאורה, מדובר בהפגנת כוח קטנה יחסית, אבל גם מדובר בתחילתו של מאבק. להפגנות של נכים יש כוח רב משום שיש להן נראות גבוהה בתקשורת ומשום שקשה להביע התנגדות להן.

"המאבק יסתיים בכיפוף חד־משמעי של הממשלה", אומרת מורביה ומבהירה "ננקוט בצעדים קיצוניים ונואשים ביותר. אם יהיה צורך, נסגור את המדינה. אנחנו דורשים את זכותנו לקיום בכבוד, למגורים ולקניית אוכל שהוא לא לחם ופחמימות, אוכל שלא גורם לסוכרת ולקטיעת איברים".

יש מקופחים נוספים

את ההצלחה של הנכים — במערכת הפוליטית, לא בדעת הקהל — המחישה ההודעה שמסרו זוהר וביטן רגע לפני שהכנסת יצאה לפגרת הפסח. השניים הודיעו שהם לא יאפשרו להעביר למשרדי הממשלה את עודפי התקציב משנה שעברה, בהיקף של 15 מיליארד שקל, עד שתינתן התוספת שהם דורשים לקצבת הנכות. אלא שהם דורשים להעלות גם את קצבת הזקנה בהיקף דומה. ההודעה ממחישה גם את אחת הבעיות של הנכים — העובדה שישנם סקטורים נוספים, מקופחים לא פחות. פעיל חברתי בכיר אמר אתמול שלדעתו מצבם של הקשישים קשה לא פחות משל הנכים, ואולי אף יותר, משום שיש להם פחות תוספות על הקצבה הבסיסית.

מהאוצר נמסר כי "הצוות שהקים השר הצפוי להגיש את מסקנותיו בשבועות הקרובים ולאחר מכן יפעל המשרד ליישומן". את תגובת זליכה לא ניתן היה להשיג.