מעצבי־העל שמים את הילדים בקדמת המסלול

מותגי היוקרה של ענף האופנה, שרושמים בשנים האחרונות האטה במכירות, מנסים לצמוח דרך בגדי הילדים. לפי חברת הייעוץ ביין, ב־2015 הצמיחה במכירות של פרטי הלבשה ההנעלה והאביזרים של מותגי יוקרה נעה בין 1% ל־2%, זאת לעומת כ־7% ב־2013. מגמה זו דחפה בתי אופנה כמו ורסצ'ה, דולצ'ה וגבאנה וברברי להרחיב את פעילותם בשוק בגדי הילדים, ויש להם סיבה טובה לכך. בגדי הילדים נחשבים לפלח הצומח ביותר בעולם האופנה. ב־2015 הגיעו מכירות בגדי הילדים בעולם ל־209 מיליארד דולר בהשוואה ל־188 מיליארד דולר ב־2010. אף שב־2015 תפסו מכירות בגדי הילדים נתח של 12% בלבד ממכירות האופנה, קצב הצמיחה שלהן עמד על 6%, בהשוואה ל־4% בבגדי הנשים והגברים. עד סוף 2018 צפוי שוק בגדי הילדים לגלגל 291.5 מיליארד דולר, לפי "גלובל אינדסטרי אלמאנק".

המגמה העולמית של לידת ילדים בגיל מאוחר יחסית לעבר, שבו להורים יש הכנסה פנויה גדולה יותר, שיחקה לטובת השוק בכלל, ולקצה היקר יותר שלו בפרט. לפי כתבה שהתפרסמה בשבוע שעבר ב"גרדיאן" הבריטי, אתר מותגי היוקרה לילדים הגדול בעולם childrensalon הגדיל את מכירותיו ב־51% ב־2015 לכ־42.7 מיליון ליש"ט (כ־65 מיליון דולר בשער החליפין דאז).

בגדי ילדים של דולצ'ה וגבאנה

הרשתות החברתיות גם הן משחקות תפקיד בצמיחת בגדי המעצבים לילדים. האנליסטית אונור סטרצ'אן מחברת המחקר גלובל דאטה סיפרה ל"גרדיאן" כי "למדיה החברתית יש השפעה עצומה על שוק בגדי הילדים. זה התחיל עם סורי, בתם של קייטי הולמס וטום קרוז, שעוררה עניין בקרב אנשי אופנה, ומשם זה התפרץ". ישנם ידוענים שלא רק מלבישים את ילדיהם במותגי יוקרה כדי שהפפראצי לא יתפסו אותם בפיג'מה, אלא גם מעצבים בעצמם. החלוצה היתה ויקטוריה בקהאם, ואליה הצטרפו גם אשתו של השף ג'יימי אוליבר, ג'ולס, וקניה ווסט וקים קרדישאן.

קטגוריית בגדי היוקרה לילדים בישראל מהווה נישה קטנה ביותר והם נמכרים במספר חנויות מצומצם, כמו מקסים ביי אניגמה ובבט, שתיהן בכיכר המדינה. לדברי יוני שטבהולץ, בעלי מקסים ביי אניגמה, "אלה מוצרים שפונים לקהל ספציפי והטעם הישראלי הרבה יותר שמרני ופחות צבעוני ממה שמעצבי־העל מוכרים בעולם". טל שירי, בעלת אתר כיכר המדינה.קום, מוסיפה: "השוק מאוד גדל בזכות הרשתות החבריות. פעם מעצבי־העל היו פונים למי שמתמחה בבגדי ילדים לעצב להם ליין, אבל היום כולם עושים את זה בעצמם".