אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פרופ' מומי דהן: "תוכנית הג'ובים של שקד תפגע באזרחי ישראל" צילום המכון הישראלי לדמוקרטיה

ראיון כלכליסט

פרופ' מומי דהן: "תוכנית הג'ובים של שקד תפגע באזרחי ישראל"

דהן תוקף את מסקנות ועדת שקד־לוין לקידום המינויים הפוליטיים: "האם שני השרים היו בוחרים אדם מקורב לניהול תיק ההשקעות שלהם או את האדם המקצועי ביותר? האזרחים יקבלו שירות פחות טוב"

04.04.2017, 08:22 | אדריאן פילוט

"אם השרה איילת שקד או השר יריב לוין היו צריכים לבחור אדם שינהל את תיק ההשקעות שלהם - האם הם היו בוחרים אדם שהוא מקורב להם? האם היו בוחרים משרת אמון? או שמא היו בוחרים את האדם בעל המקצועיות והבקיאות הגבוהות ביותר בניהול השקעות? כי אם זה לפי אמון, אז הם היו בוחרים את אמא או את אבא שלהם — אנשים שבהם ישנו האמון המקסימלי. אבל אז תיק ההשקעות ייפגע. במקרה שלנו, אם יבחרו את בכירי המגזר הציבורי לפי האמון ולפי מידת הקרבה, מי שייפגעו הם אזרחי המדינה שיקבלו שירות פחות טוב". כך אומר פרופ' מומי דהן, מבכירי הכלכלנים הציבוריים בישראל, בראיון ל"כלכליסט" בעקבות מסקנות ועדת שקד־לוין למינויים הפוליטיים שצפויות להגיע בשבועות הקרובים לאישור הממשלה.

ועדת שקד־לוין המליצה כי בכל משרד ממשלתי שבו עובדים 150 ומעלה ימונה משנה למנכ"ל כמשרת אמון, ללא מכרז או ועדת איתור. בנוסף, הוועדה החליטה כי הרכב ועדות האיתור למינוי בכירים במשרדי הממשלה ישונה באופן שייתן לשרים יכולת השפעה גדולה יותר על החלטותיהן.

קראו עוד בכלכליסט

דהן, שניהל את בית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, מתנגד למסקנות הוועדה ומסביר כי ישנם תחומים — דווקא בתחום הציבורי־ממשלתי — שאף אחד לא מעלה על דעתו לבצע בהם מינויים על בסיס קרבה פוליטית. "אנו לא שוקלים את השיקולים הללו בתחום הביטחון. אף אחד לא מעלה על דעתו לבחור רמטכ''ל שיוביל את צה''ל לנצח במלחמה הבאה לפי קרבה פוליטית. בתחומים מאוד חשובים אין שיקולים כאלו. אבל בתחומים שנראים לכאורה יותר עמומים כמו חינוך, רווחה ובריאות, אנו עלולים להתחיל לבחור את האנשים הלא מתאימים כי בחרנו אדם שכל סגולותיו מתמצות באמון בו".

מומי דהן. "על השפעת המינויים: מדינות שקולטות עובדים בכירים על סמך עמדות או קשרים פוליטיים צפויות להציג אפקטיביות ממשלתית גרועה יותר" , צילום המכון הישראלי לדמוקרטיה מומי דהן. "על השפעת המינויים: מדינות שקולטות עובדים בכירים על סמך עמדות או קשרים פוליטיים צפויות להציג אפקטיביות ממשלתית גרועה יותר" | צילום המכון הישראלי לדמוקרטיה מומי דהן. "על השפעת המינויים: מדינות שקולטות עובדים בכירים על סמך עמדות או קשרים פוליטיים צפויות להציג אפקטיביות ממשלתית גרועה יותר" , צילום המכון הישראלי לדמוקרטיה

 

"שאלו אותי: 'המכרז תפור?'"

 

אז מה ההיגיון שעומד מאחורי הוועדה הזו ולמה היא טועה?

"ועדת שקד־לוין מציגה לציבור תמונה כאילו הרחבת מספר המינויים ששרים רשאים לבחור שלא על פי שיקולים מקצועיים תביא להגדלת המשילות, אבל למעשה, ממצאי מחקר שערכתי, שמצטרף למחקרים קודמים, מראים כי יישום המלצות אלו יפגע באיכות השירותים שהציבור הישראלי יקבל. מועמדים שנבחרים על בסיס זיקה פוליטית הם לא בהכרח בעלי הכישורים הטובים ביותר, ולכן מדינות שקולטות עובדים בכירים על סמך עמדות או קשרים פוליטיים צפויות להציג אפקטיביות ממשלתית גרועה יותר. העסקת עובדים בכירים על בסיס פוליטי עלולה לפגוע באפקטיביות הממשל גם בשל פגיעה בזיכרון הארגוני בכל פעם שהשלטון מחליף ידיים. חילופי שלטון תכופים מחריפים עוד יותר פגיעה מסוג זה", מסביר דהן.

אז מה בעצם מנחה את שקד ולוין?

"אני באמת לא יודע להגיד לך מה בדיוק מנחה אותם. אבל הבחירות המקדימות הנהוגות בשתי המפלגות הגדולות בישראל מעצימות את הסכנה לאיכות השירות הציבורי. הסכנה ממינויים פוליטיים מתחזקת מכיוון שהתחרות בין מועמדי המפלגה על לבם של הבוחרים וקבלני הקולות עלולה לכלול הבטחה למינויים עתידיים בשירות הציבורי בתמורה לתמיכה פוליטית. בהיעדר מגבלות חוקיות על מינויים פוליטיים יתקשה אפילו מועמד המתנגד למינויים פוליטיים לזכות בקולות הבוחרים אם מתחריו מבטיחים בגלוי או בסתר מינויים בשירות הציבורי כפרס על תמיכה פוליטית. כדי להגדיל את סיכוייו להיבחר, גם הוא עלול להציע מינויים פוליטיים אפילו אם יש חשש לפגיעה בשירותים לציבור. כך נוצרת תחרות פוליטית החותרת תחת איכותו של השירות הציבורי. חסימת מינויים פוליטיים מונעת את המירוץ לעבר התחתית מבחינת אפקטיביות הממשלה".

בסופו של דבר, שקד ולוין הגמישו מאוד את המסקנות שלהם וויתרו על היוזמה למנות ללא מכרז. הם אימצו את מודל ועדות איתור תוך הגמשת הכללים שבהן: הפחתת מספר החברים בוועדות מ־5 ל־3.

"חשוב מאוד להבין כי ועדות איתור אינן חסינות מהתערבות פוליטית. ועדות איתור עצמאיות כל כך נפגעו בגלל שחלק מהמינויים תפורים. ישנם אנשים מצוינים שכבר לא ניגשים למכרזים כי הם מעריכים שהמכרז תפור למועמד. אני הייתי חבר בוועדת איתור למנהל קופת חולים מאוחדת ואחד הדברים הכי המפתיעים שקרו לי הוא שקיבלתי שורה ארוכה של טלפונים מאנשים בכירים ומכובדים מאוד ששאלו אותי רק שאלה: האם המכרז תפור? אני מדבר על אנשים באמת בכירים שמילאו תפקידים רציניים ביותר, אבל האמון שלהם כלפי ועדות איתור נפגע".

הכיוון שלהם לא נכון?

"הדרך שבה צריך לפעול היא הפוכה לגמרי מהדרך שבה שקד ולוין מבקשים לפעול: במקום להגדיל את עצמאותן של ועדות האיתור ולהגדיל את מספר הגורמים הבלתי תלויים, הם מגדילים את כוחו של מנכ''ל המשרד שיעמוד בראש ועדת האיתור. מנכ"ל משרד ממשלתי הוא משרת אמון, שנבחר על ידי שר. כך שאתה מכניס ומגדיל את הממד הפוליטי של הוועדה ומקטין את היכולת למנות אדם בצורה עצמאית ולמנות אנשי מקצוע משובחים".

נציב שירות המדינה משה דיין נלחם בכל דרך אפשרית נגד אישור מסקנות הוועדה אף שהוא לא נבחר ציבור.

"זו לא רק זכותו של דיין להילחם ברפורמה הזו אלא חובתו. הוא למעשה מנהל משאבי האנוש של מדינת ישראל. הוא אחראי לספק כוח אדם משובח ואיכותי ולהבטיח שכך יקרה. זה בעצם המנדט העיקרי שלו ועל כך הוא גם נבחן. הוא אחראי אישית שמכל שקל ושקל של כספי עובדי המגזר הציבורי יוציאו את המרב. לצורך כך נדרש כוח האדם הכי משובח. לכן, אם בעניינים הללו לא יישמע קולו, אז במה הוא כן יישמע?".

שפיגלר כמשל

לאחרונה אנו עדים לניסיונותיו של שר הרווחה חיים כץ לקדם את מינויו של המקורב לו, מאיר שפיגלר, למנכ"ל המוסד לביטוח לאומי.

"זאת דוגמה שבה ברור לגמרי שהמינוי לא מתאים לביטוח לאומי משום שאין לאיש הזה רקע בביטחון סוציאלי, הניסיון הניהולי שלו הוכתם בצורה כל כך משמעותית שהגיע עד לכדי מבקר המדינה. אדם כזה לא יכול להיות המתאים ביותר להפוך למנהיג הביטחון הסוציאלי של ישראל. זו אכן דוגמה שמבליטה כמה חשוב להימנע ממינויים פוליטיים וכמה חשוב להתמקד במינויים מקצועיים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות