אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אחרי 20 שנה: שחקן חדש נכנס לשוק כרטיסי האשראי בישראל צילום: שאטרסטוק

אחרי 20 שנה: שחקן חדש נכנס לשוק כרטיסי האשראי בישראל

חברת טרנזילה שבבעלותו של איציק נוסצקי צפויה להתחיל לפעול בשוק כרטיסי האשראי בשנה הקרובה ותתחרה מול החברות הקיימות - ישראכרט, לאומי קארד וכאל

04.04.2017, 09:47 | רעות שפיגלמן

אחרי יותר מ-20 שנה שלא הצטרף לשוק הישראלי סולק, מודיע היום (ג') בנק ישראל כי חברת טרנזילה קיבלה רישיון סולק. החברה שבבעלותו של איציק נוסצקי צפויה להתחיל לפעול בשוק כרטיסי האשראי בשנה הקרובה ותתחרה מול החברות הקיימות - ישראכרט, לאומי קארד וכאל. טרנזילה תעסוק תחילה בסליקה, ובהמשך בהנפקת כרטיסים ובמתן אשראי לציבור בישראל.

קראו עוד בכלכליסט

 

בתי עסק חייבים לשלם עבור קבלת שירותי סליקה- על מנת לקבל את התשלום המגיע להם מלקוח ששילם באמצעות כרטיסי אשראי. כך, הסולק מאפשר לבתי העסק לכבד עסקאות בכרטיסי אשראי באמצעות חיבור בית העסק למערכת התשלומים המקומית (מתג כרטיסי חיוב של חברת שב"א), ולמערכות של המותגים הבינלאומיים כגון: ויזה ומסטרקארד. פעולת הסליקה הנה הפעולה באמצעותה מחויב חשבונו של הלקוח שמחזיק את הכרטיס ומזוכה חשבונו של בית העסק.

 

העמלה הממוצעת שמשלמים בתי עסק בישראל עבור שירותי הסליקה עמדה בשנת 2016 על 1.01% ממחזור העסקאות בכרטיסי חיוב. שיעור עמלת הסליקה מורכב מעמלה צולבת ששיעורה קבוע בחוק ומעמלה נוספת. שיעור העמלה הצולבת הוא 0.7% וצפוי להתפרסם בחודש הבא מתווה חדש של שיעור עמלה זה.

העמלה הנוספת היא עמלה שאיננה קבועה בחוק וככלל ככל שבית העסק גדול יותר הוא ישלם שיעור עמלה נוספת נמוך יותר. בתי עסק קטנים (עם מחזור פעילות שנתי של עד חצי מיליון שקל) שילמו בממוצע עמלה של 1.49% מהמחזור ובתי עסק בינוניים (עם מחזור פעילות שנתי של עד חמישה מיליון שקל בשנה) שילמו בממוצע 1.07% מהמחזור. בתי העסק הגדולים משלמים עמלה של 0.84% מהמחזור.

היקף סכומי העסקאות שגוהצו בכרטיסי אשראי (או באמצעות תשלום באתר אינטרנט וטלפון) הסתכם בשנת 2016 בכ-270 מיליארד שקל. לסולק החדש בשלב הראשון אפשרות לסלוק עסקאות רק עד סכום של 2 מיליארד שקל, נתח שוק של פחות מ1%. זו הסיבה שגורמים במערכת הבנקאית מציינים בפני "כלכליסט" בהקשר זה כי מדובר בטיפה בים ותוכל להתחולל לדבריהם תחרות משמעותית רק אם יכנסו שחקנים נוספים.

 

בבנק ישראל מציינים בהקשר זה כי להערכתם לשלב ראשוני זה לא מדובר בהיקף סליקה קטן כאשר ברגע שחברת טרנזילה תהיה ערוכה (כרגע קיבלה אישור ראשוני של ווודאות רגולאטורית) מבחינה תפעולית ומחשובית - צפוי כי המגבלה הזו תוסר.

 

למרות העלייה בכמות כרטיסי הפלסטיק ובמחזורי עסקאות הסליקה בשנה שחלפה, הרי שהכנסות שלוש החברות מפעילות הסליקה הינן במגמת התכווצות בהתאם לדוחות האחרונים, כאשר נתח הרווחיות העיקרי שלהן מקורות בפעילות ההנפקה ובפעילות אשראי טהור. הרווח הנקי בענף ב2016 הסתכם ב-164 מיליון שקל.

חברת טרנזילה פועלת בשוק ה-Gateway לעסקים, ומאפשרת סליקה מאובטחת ללקוחות דרך אתרי האינטרנט וגם למשרד הממוחשב. החברה תעסוק בסליקה, ובהמשך בהנפקת כרטיסים ובמתן אשראי לציבור בישראל.

כניסה של שחקנים נוספים כמו טרנזילה

לצד טרנזילה, שהיא החברה הראשונה שקיבלה רשיון סולק בשלב זה, מספר חברות נוספות נמצאות בקנה והגישו בקשה, כאשר ייתכן מאוד ששחקניות נוספות חדשות יצטרכו לשוק בשנה הקרובה. על מנת לפעול טרנזילה נדרשת להציג הון עצמי מופחת מאוד של 1 מיליון שקל בלבד, זאת לעומת הוא עצמי של 10 מיליון שקל הנדרש לפני ההקלות.

ההקלות שביצע בנק ישראל למעשה מאפשרות לשחקן חדש לקבל אישור עקרוני לפעילותו, זאת כדי לקבל וודאות רגואלטורית של ביצוע השקעות נדרשות לפעילות (מבחינה מחשובית, תפעולית, כוח אדם, קבלת היתר מארגונים בינלאומיים כגון ויזה ומאסטרקארד ). עד השלמת אותן אבני דרך טרנזילה תוכל לפעול באופן מוגבל, וההערכה כי תוך שנה תשלים טרנזילה את אבני הדרך הדרושות.

מהי המגבלה על שחקנים חדשים כמו טרנזילה?

טרנזילה ושחקניות חדשות ככל שיהיו כדוגמתה יהיו חייבות להציע את שירותי הסליקה שלהן רק עבור בתי עסק שלהם שימוש בתקן של EMV . מדובר במנגנון המחייב את הלקוח להקיש את הקוד הסודי שלו בבית העסק, בלעדיו לא ניתן יהיה לאשר את העסקה (כך נדרש בבתי עסק באירופה כיום). בתי העסק בישראל עוד לא ערוכים למנגון זה, ולכן הדבר צפוי להוות מגבלה עבור טרנזילה, לפחות עד שכל בתי העסק יעברו למנגנון זה. יש לציין כי טרנזילה בתור מתמחה בשירותי סליקה נלווים באינטרנט תוכל כן לספק לבתי עסק אינטרנטיים ולחנויות אינטרנטיות שירותי סליקה ללא תלת ב-EMV.

טרנזילה רוצה להתנתק מחברות כרטיסי האשראי הקיימות

זו הסיבה שטרנזילה בחרה, למרות שהחוק להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית כן מאפשר לה, שלא "לרכוב" על מערכות התשלומים של אחת משלוש חברות כרטיסי האשראי הקיימות אלא החליטה שתפנה לספק חיצוני שיבנה עבורה מערכת ייעודית. יש לציין כי בנק ישראל התנגד לנושא האירוח על מערכות קיימות אולם בדיוני וועדת הרפורמות נכנסו הסתייגויות של חברי כנסת שכן דרשו הכנסתו של סעיף זה שכן אושר בחוק. למרות זאת נראה כי השחקנית החדשה מעדיפה לבסס את הפעילות שלה במלואה בעצמה ולא להיות תלויה באופן כלשהו בחברות כרטיסי האשראי הקיימות.

אשראי
אשראי צילום: שאטרסטוק

תגיות

6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
למה הממשלה לא סולקת בעצמה כ.א אשראי בשביל הציבור?
רוב הכבישים בארץ נבנים על ידי הממשלה לשימוש חופשי של האזרח. סליקת האשראי\כרטיסי דביט היא הכביש של הכלכלה במיוחד לאור מגמת בנק ישראל להגביל ולסרס שימוש במזומן. למה הממשלה לא עושה זאת בעצמה בחינם? אשמח לקבל תשובות מנומקות היטב מדוע אין זה אפשרי
כמו כביש בישראל  |  04.04.17
לכל התגובות