אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מנהלי הגוש הגדול עתרו לבג"ץ: בטל את החוק לדחיית פינוי שדה דב צילום: עמית שעל

מנהלי הגוש הגדול עתרו לבג"ץ: בטל את החוק לדחיית פינוי שדה דב

בעתירה נטען כי החוק סותר פסק דין חלוט של בית המשפט, בו התקבלו הסכמות בין המדינה לגוש הגדול על פינוי השדה באפריל 2017. כמו כן, נטען כי החוק פוגע בזכויות הקניין של אלפי בעלי הזכויות בקרקע. בנוסף מנהלי הגוש הגדול טוענים נגד הליך החקיקה שבוצע לדעתם במהירות ובאופן שלא איפשר דיון של ממש

04.04.2017, 14:23 | אמיתי גזית
מנהלי הגוש הגדול, בו שוכן שדה דב, שמונו מטעם בית המשפט עתרו הבוקר לבג"ץ בבקשה כי יוציא צו על תנאי המבטל את חוק שדה דב שאושר בכנסת לפני שבועיים. החוק נגדו עתרו המנהלים מאפשר את דחיית פינוי שדה התעופה האזרחי עד למועד פינוי המחנה הצבאי, אירוע שאמור להתרחש בתחילת 2019. לטענת מנהלי הגוש הגדול החוק פוגע בזכויות יסוד ובעקרונות יסוד של מדינת ישראל. את העתירה הגישה עו"ד רחל זכאי בשם מנהלי הגוש הגדול. זכאי עצמה היא אחת מ-5 עורכי הדין המכונים מנהלי הגוש הגדול.

קראו עוד בכלכליסט

ב-2007 חתמה המדינה על הסכם עם מנהלי הגוש הגדול, המייצגים אלפי בעלי זכויות בקרקע, לפיו הם ויתרו לה על דמי שימוש בקרקע, ונתנו לה כ-50% מזכויות הבניה שלהם. המדינה בתמורה התחייבה לפנות את השדה ולבנות. בעקבות עתירה לבית המשפט העליון של ארקיע ואילת, שביקשו למנוע את פינוי השדה, סיכמה המדינה עם מנהלי הגוש הגדול כי הפינוי ייצא לדרך החודש (אפריל 2017). הסכמות אלה קיבלו תוקף של פסק דין.

שדה דב , צילום: עמית שעל שדה דב | צילום: עמית שעל שדה דב , צילום: עמית שעל

בחודשים האחרונים התנהל קמפיין של ראש העיר אילת, וחברת התעופה ארקיע בניסיון למנוע את מימוש ההסכם ולאפשר את המשך הטיסות משדה דב לאילת. משא ומתן שניהלה המדינה עם מנהלי הגוש הגדול עלה על שרטון, ובעקבות זאת חוקק החוק שבגינו הוגשה העתירה. על פי הסיכום של המדינה עם משרד הביטחון ששטח המחנה הצבאי בשדה דב יפונה רק ב-2019. החוק שאושר בכנסת לפני שבועיים קובע כי הטרמינל האזרחי ייהרס. טרמינל זמני ייבנה במקומו בשטח המחנה הצבאי שממילא יפונה בעוד שנתיים.

בעתירה נטען כי החוק סותר פסק דין חלוט של בית המשפט, הכוונה לאותו פסק דין בו התקבלו ההסכמות בין המדינה לגוש הגדול על פינוי השדה באפריל 2017. כמו כן, נטען כי החוק פוגע בזכויות הקניין של אלפי בעלי הזכויות בקרקע. בנוסף מנהלי הגוש הגדול טוענים כנגד הליך החקיקה שבוצע לדעתם במהירות ובאופן שלא איפשר דיון של ממש.

חבר הכנסת איציק שמולי שהיה מיוזמי הצעת החוק אומר ל"כלכליסט" בתגובה לעתירה: "אין למנהלי הגוש למי לבוא בטענות אלא לעצמם. ההתנהגות האגואיסטית והגרידית שלהם דחתה את הצעת הפשרה שהיטיבה עם כל הצדדים ובכך דחפה את הכנסת כולה לחקיקה. במקום להגיע להסכמות שהיו משרתות הכי טוב גם את בעלי הקרקע, עורכי הדין שלהם ניסו לסחוט באופן בוטה 250 מיליון שקל עבור הצעה שהיתה טובה ממילא לכולם. בכך הם אילצו את הכנסת על כלל סיעות הבית שלה לחקיקה, למרות שהעדפנו להימנע מכך אם ניתן. אמרנו מראש שלא ניתן לגזור גזר דין מוות על הפריפריה וכך עשינו. הטיעון נגד חקיקה מהירה הוא טיעון ריק - עמדותיהם נשמעו ברצינות ועובדה היא שנוסח החוק שונה לחלוטין בשל דברים שטענו בדיון. בניגוד גם לטענות השקריות - לא רק שלא עקפנו את בג"ץ, אלא שביהמ"ש אמר במפורש בפסק הדין האחרון בעניין כי אם הכנסת מעוניינת לחוקק זו זכותה ועניינה, וכך עשינו".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות