אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פרשת אובר-אוטו-גוגל מסתבכת והופכת לכמעט פלילית

דו"ח טכנולוגי

פרשת אובר-אוטו-גוגל מסתבכת והופכת לכמעט פלילית

היקף המעילה של אנתוני לבנדובסקי נחשף כתוצאה מטעות של אובר, ממשל טראמפ יוצא נגד ויזות לחברות ההייטק והרפובליקנים רוצים להעביר לאחריותו את תחום זכויות היוצרים

04.04.2017, 17:23 | יוסי גורביץ
מה ידעה אובר על אוטו?

ראש חטיבת הרכב האוטונומי של אובר, אנתוני לבנדובסקי, עומד במוקד של תביעת ענק מצד גוגל כנגד אובר, בטענה שלנדובסקי גנב מגוגל – שבחטיבת הרכב שלה עבד – מידע קריטי ואחר כך העביר אותו לאובר. בימים האחרונים, עקב שגיאה של עורכי הדין של אובר, נחשפו עוד פרטים בפרשה, והיא נראית עגומה למדי. במשך שנים ארוכות, כך עולה ממסמכי גוגל, קיבל לנדובסקי מגוגל 120 מיליוני דולרים ב"תשלומי תמרוץ" בזמן עבודתו על פרויקט הרכב שלה – אבל בו זמנית גנב מידע מהחברה והעביר אותו לשתי חברות רכב עמומות,Odin Wave ו-Tyto Lidar. כשנשאל על ידי אובר בנושא, הכחיש לנדובסקי כל קשר עם החברות. ב-2015, הוא אפילו השתתף בבדיקה של גוגל בשאלה האם כדאי לרכוש את Tyto או את המוצרים שלה. כל הזמן הזה, הוא הקפיד להסתיר את הקשרים שלו לחברה מפני גוגל.

מסמך התביעה של גוגל נגד אובר מסמך התביעה של גוגל נגד אובר מסמך התביעה של גוגל נגד אובר

בשנת 2016 התמזגה Tyto עם Otto, החברה שבבעלות לנדובסקי, וזה מכר את Otto לאובר ב-680 מיליוני דולרים. בלב הפרשה עומדת טכנולוגיית LIDAR – החיישנים שמהווים את העיניים של המכונית החכמה שבונה גוגל. כל הפרטים הללו לא היו נחשפים אלמלא אובר הגישה לבית המשפט, כראיה לכך שיש לסגור את התיק הזה בגישור, את כל הניירת הזו – משום שהיא הופיעה קודם לכן בניסיון גישור בין גוגל ללנדובסקי. עם מסירתם לבית המשפט, הם הפכו לפומביים.

גוגל, וויימו ואובר נמנעו מלהגיב על הידיעה. אבל היא נראית רעה מאד מבחינת אובר, במיוחד לאור העובדה שבשבוע שעבר הודיע לנדובסקי שהוא משתמש בתיקון החמישי כדי להימנע מעדות בפרשה, שכן היא יכולה להפליל אותו. עכשיו יש לנו מושג ברור יותר במה הוא אמור להיות מופלל. השאלה שיוצרת עכשיו כאב ראש חדש לאובר פשוטה למדי: מה ידעה אובר על ההונאה לכאורה של לנדובסקי כשרכשה את החברה שלו? והאם יש אדם סביר שיאמין, בהינתן ההיסטוריה שלה, שהיא לא ידעה דבר?

אמריקה כבר לא אליס איילנד

ממשל טראמפ ממשיך ליישם את הצעדים נגד תעשיית ההייטק, שבה הוא רואה יריב, והוא מכה בה בכיס. הממשל הורה לבדוק בצורה הדוקה יותר את הבקשות לוויזת H1-B, שמשמשת הרבה חברות הייטק להביא עובדים זרים לארה"ב. והוא הודיע שהוא מתכוון לפעול כנגד חברות ש"מפלות לרעה עובדים אמריקאים ביחס לעובדים זרים."

הימים של אליס איילנד כבר לא, צילום: עומר כהן הימים של אליס איילנד כבר לא | צילום: עומר כהן הימים של אליס איילנד כבר לא, צילום: עומר כהן

ספק אם בעיה כזו אכן קיימת: רוב החוקים בנושא עד כה עסקו באפליה של עובדים זרים על ידי מעסיקים אמריקאים. קצת קשה להפלות אנשים במולדת שלהם. כל הסיפור של שימוש בוויזות להעסקת זרים נובע מכך שבארה"ב אין די עובדים ילידים בתחום. אם כבר, הבעיה היא ניצול של העובדים הזרים: העובדה שהם תלויים באשרות שיש צורך לחדש על פי בקשת החברה, והעובדה שהם לא יכולים להחליף מעביד כל זמן שלא קיבלו גרין קארד, הופכת אותם לתלויים מאד במעבידים שלהם.

יתר על כן, חלק ניכר מהחברות בעמק הסיליקון נוסדו על ידי זרים או מהגרים. אולי הידוע שבהם הוא סרגיי ברין, יליד ברית המועצות. זו הסיבה שעמק הסיליקון נעמד על הרגליים האחוריות בפרשת צווי איסור המוסלמים של ממשל טראמפ. וטראמפ לא שוכח. מצד שני, יש לציין שפייסבוק ומארק צוקרברג מנסים כבר שנים לשנות את חוקי ההגירה כדי שאפשר יהיה להביא כמות גדולה מאד של עובדים זרים – במגמה חד משמעית לפגוע בתנאי העבודה של המועסקים המקומיים.

ובמסגרת תוכניתנו "לחסל את האיש הקטן למען החברות הגדולות..."

מילים משעממות מסתירות ריאקציה גדולה

שני חברי קונגרס מעלים בימים אלה הצעת חוק שהמטרה הלכאורה משעממת שלה היא להעביר את משרד רשם זכויות היוצרים מספריית הקונגרס לידי או הבית הלבן, או הסנאט. למה צריך לכם אכפת איפה שורץ משרד רשם זכויות היוצרים בטבלה הארגונית של ממשלת ארה"ב, שגם ככה נראית כמו מפלצת קתולואידית רבת מחושים? או. בונים על זה שלא יהיה אכפת לכם.

מיקי מאוס עדיין שייך לדיסני אחרי 70 שנה, צילום: איי אף פי מיקי מאוס עדיין שייך לדיסני אחרי 70 שנה | צילום: איי אף פי מיקי מאוס עדיין שייך לדיסני אחרי 70 שנה, צילום: איי אף פי

חוקי זכויות היוצרים בארה"ב משתנים, שוב ושוב, כדי לשרת את חברות התוכן הענקיות – דיסני, אולפני הוליווד ואחרות. במקור, זכויות יוצרים היו ל-14 שנה והיית צריך להגיש בקשה כדי לקבל כאלה. אחר כך האריכו אותן ל-28 שנה, אחר כך ל-56 שנה, אחר כך לכל ימי חייך + 50 שנה (והזכויות נוצרו אוטומטית, ללא צורך ברישום), ובפעם האחרונה, ב-1998, הקונגרס האריך את זכויות היוצרים לכל חייו של אדם + 70 שנה לאחר מותו. החוק הזה הועתק גם בישראל, למרות שבמקור המטרה שלו היתה למנוע ממיקי מאוס להפוך לרכוש הציבור.

עכשיו מנסה הקונגרס, שתמיד היה בכיס של חברות התוכן, להעביר את הרשם מגוף עצמאי שנמצא תחת פיקוח של ספריית הקונגרס – גוף שאמון על טובת הציבור – לכפיפות לקונגרס, שבאיזה כיס הוא נמצא כבר ציינו, או לידי הנשיא. לכל זה צפויה להיות השלכה ניכרת על החופש ברשת, כי חברות התוכן מאוימות על ידיו. ואם יגיע מחר רשם שממונה על ידיהן, שמחליט שמנועי חיפוש הם הפרה של חוקי זכויות היוצרים – נושא שהוכרע בבתי משפט, לטובת מנועי החיפוש, רק לפני כעשור – יהיה קצת מאוחר מדי.

קצרצרים

1. ספרו לי עוד על המריטוקרטיה שלכם: מחקר חדש מוצא שנשים מהוות רק שבעה אחוזים מכלל מקבלי ההחלטות בקרנות הון סיכון, ושרק 4.7% מהכספים של הקרנות הללו נמצאים בניהולן של נשים. מתוך 227 חברות הון סיכון, ב-169 שיעור הנשים בעמדות קבלת החלטות הוא אפס (0). החדשות הטובות: בשנה שעברה היה רע יותר. שיעור הנשים בעמדות קבלת החלטות היה רק 5.7%.

כמה נשים באמת מנהלות חברות הייטק כמה נשים באמת מנהלות חברות הייטק כמה נשים באמת מנהלות חברות הייטק

2. יאהו תתמזג עם AOL והחברה החדשה תקרא Oath, שם שכבר זכה לקיתונות של לעג במדיה החברתית. עם זאת, מאריסה מאייר לא תהיה שם יותר כדי שפרשנים יבעטו בה: היא מתכוונת לפרוש את מצנח הזהב שלה ולעוף הרחק מההריסות. עוד לא ברור אם היא תקבל את כל חבילת הפרישה שהובטחה לה לאור פרשיית הפריצה ליאהו, מה שכנראה לא ינחם את העובדים שלה יותר מדי. הבוס של המפלצת הדו ראשית, טים ארמסטרונג, מתכוון לבצע טיהור בשורות המנהלים של יאהו – לא שנשאר להם יותר מדי מה לנהל. בשם כתבי טכנולוגיה עייפים ברחבי העולם, אני מקווה שבפסח הבא לא נטעם יותר מן המרור המכונה יאהו. זו הייתה השקיעה האיטית בהיסטוריה.

3. יש ברנש אוסטרלי בשם ראסל הווארת'. הלז נהג לכנות את עצמו "ויג'ילנטה אובר", ובטענה שהשימוש באובר מנוגד לחוק במדינת ניו סאות' וויילס שביבשת, נהג להסתער על נהגי אובר, לאחוז בהם ולהודיע להם שהוא מבצע "הליך של מעצר אזרחי." מעצר אזרחי הוא אכן נוהל קיים. אל תנסו אותו בבית אלא אם התייעצתם עם משפטן, כי הגבול בינו ובין עבירה של חטיפה הוא דק למדי. הקונספט של "מעצר אזרחי חוזר ונשנה" פשוט לא קיים. לאובר נמאס מהווארת' רשמית ב-2015, והיא הגישה בקשה נגדו לצו הרחקה מהנהגים שלה. בית המשפט מצא לאחרונה שהווארת' נקט בקמפיין של הטלת אימה כנגד נהגי אובר, ויתר על כן – שהוא עשה זאת משום שהיו לו אינטרסים כלכליים בולטים, שכן הוא היה מקשור לשירות ride sharing מתחרה (אשתו היא בעלת השירות). בית המשפט קיבל את הטענה של אובר והוציא צווי הרחקה, כמו גם איסור על הטלת אימה על עובדי אובר.

כמה מקצועות יחליפו הרובוטים, צילום: dubai police כמה מקצועות יחליפו הרובוטים | צילום: dubai police כמה מקצועות יחליפו הרובוטים, צילום: dubai police

4. מה שאתם לא רואים הוא הצעדה של הרובוטים שיחליפו אתכם במקום העבודה, והסיבה שאתם לא רואים אותה היא שאף אחד לא יכול להישיר מבט אל הבעיה הזו. דו"ח חדש בנושא מעריך שכשליש ממקומות העבודה בעולם יוחלפו בעשורים הקרובים על ידי רובוטים, ושהפגיעה העיקרית תהיה במדינות שעיקר התוצר שלהן הוא עבודה זולה. רובוטים יהיו זולים יותר. הדו"ח, שיצא על ידי הארגון הבינלאומי של עורכי הדין, קובע שהמסגרות החוקיות שמטפלות היום בזכויות עובדים לא ערוכות בכלל למהפכה המתקרבת. הוא מעריך, בין השאר, שממשלות ייאלצו לחוקק במהירות ובחופזה חוקים בנושא, ושבין השאר הם ידרשו מבתי עסק להעסיק שיעור קבוע של עובדים אנושיים. מה יקרה לכל השאר? הנה עוד סיבה לא לחשוב על זה יותר מדי.

5. טכנו רצח: מדינת קונטיקט שוקלת בימים אלה הצעת חוק שתאפשר לכוחות המשטרה שלה להשתמש במל"טים חמושים בנשק קטלני. אם זו תעבור, קונטיקט תהיה המדינה הראשונה בארה"ב שתפעיל רובוטים חמושים כדי להרוג אזרחים. ארגוני זכויות האדם, כמובן, נעמדים על הרגליים האחוריות. הסיסמה הישנה "הכיבוש משחית" מוכיחה את עצמה שוב: טכניקות שהופעלו במדינות כבושות, או מדינות שבהן מתנהלת מלחמה חשאית (אפגניסטן, עיראק, פקיסטן, תימן, סומליה ועוד), חוזרות הביתה ומופעלות שם. מדינות אחרות בארה"ב כבר מפעילות מל"טים שמשתמשים באמצעים לפיזור הפגנות, כמו גז מדמיע.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות