אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נייר עמדה: 65 יוצרים ישראליים מנסים להפיח חיים בחומר שנדמה כי חלף מהעולם צילום: הדר סייפן

נייר עמדה: 65 יוצרים ישראליים מנסים להפיח חיים בחומר שנדמה כי חלף מהעולם

בתערוכה "מצבי קיצון – נייר ישראלי" שנפתחה לפני שבועיים מציגים אמננים פלסטיים, מעצבים, אדריכלים או צורפים עבודות החוקרות את הנייר ועושות לחומר שאיבד מערכו הרבה כבוד

05.04.2017, 08:22 | רעות ברנע

בטווח קצר של כעשר שנים איבד הנייר – אחת ההמצאות החשובות בהיסטוריה – הרבה מהפונקציונליות שלו. אם פעם היינו זקוקים לנייר כדי לרשום ולא לשכוח, כדי לעקוב אחרי הלו"ז היומי וכדי להתעדכן במה שקורה בעולם, הרי שהיום הוא לא שימושי (לפחות לא באופן בלעדי) באף אחד מאלה. גם באמנות נחשב הנייר תמיד לחומר נחות יותר שהיה משויך יותר לעולם הקראפט ומעולם לא נתפס כחומר איכותי במיוחד. את התערוכה החדשה "מצבי קיצון – נייר ישראלי" שאצרה ענת גטניו, מקדיש מוזיאון ארץ ישראל לאותו חומר בלתי מוערך ועושה לו כבוד באמצעות סדרה רחבה ומגוונת של עבודות נהדרות.

מצבי קיצון

 

בתערוכה שנפתחה לפני שבועיים מציגים 65 יוצרים ישראלים מאסכולות שונות: אמנים פלסטיים, מעצבים, אדריכלים או צורפים. כל אמן בתערוכה מציג עבודה אחת, והעבודות שונות ומגוונות מאוד. כולן משקפות ומתמקדות באיזושהי תכונה ספציפית לנייר, וחוקרות את האפשרות להביא אותו למצבי קיצון שונים ומנוגדים. השימוש בנייר כחומר המרכזי, ואולי אפילו היחיד, ברוב העבודות, מוכיח כי מדובר אמנם בחומר פשוט וזמין, אבל גם מתוחכם מאוד: הנייר יכול להיות שקוף או אטום, רך או קשה, גמיש או נוקשה ועוד תכונות מנוגדות וקיצוניות זו לזו.

יצירה של נעמה אופנהיים המוצגת בתערוכה, צילום: הדר סייפן יצירה של נעמה אופנהיים המוצגת בתערוכה | צילום: הדר סייפן יצירה של נעמה אופנהיים המוצגת בתערוכה, צילום: הדר סייפן

האמנית נעה יקותיאלי, למשל, מציגה מיצב גדול במרכז החלל בשם "Fragmented Substance", שבו היא מחברת תצלומים של עבודות קודמות שלה שהוצגו בחללים שונים לכדי דימוי אחד המפורק למקטעים ונהפך למגזרות. יקותיאלי מציבה את המגזרות בצורה בה אין אפשרות לצפות בכולן יחד אלא בהשתקפות שלהן בלבד על גבי משטחי זכוכית. האפשרויות המרובות שנוצרות לצפייה במיצב מושכות את תשומת לב הצופה לזמן ממושך.

תיאטרון צלליות

האמנית ענבל הופמן מציגה עבודה חכמה בשם "Paper Chase" – שהיא בעצם מופע אנימציה תלת מימדית על גבי גלגל שמסתובב ללא הרף. העבודה מבוססת על אותה טכניקה שמוכרת לנו כילדים מספרים שיש לדפדף בהם במהירות כדי ליצור אשליה של תנועה, והופמן מכניסה אליה דימויים מן הטבע שהיא עובדת איתם לא מעט בשנים האחרונות. התוצאה היא צפייה במעין סרטון אנימציה, אמנם לואו-טק אבל קסום ביותר. 

 

יצירה של ענבל הופמן המוצגת בתערוכה, צילום: הדר סייפן יצירה של ענבל הופמן המוצגת בתערוכה | צילום: הדר סייפן יצירה של ענבל הופמן המוצגת בתערוכה, צילום: הדר סייפן

עוד מיצב מרשים במיוחד הוא "תוהו ובוהו" – עבודה של הראל בן נון ותומר אשכנזי. השניים מציגים פסל ענק שהוא בעצם מיצב אינטראקטיבי שעליו מוקרן דימוי באופן רציף שהצופה יכול "לשחק" איתו באמצעות עמדת הפעלה סמוכה. הפסל, שעשוי כולו נייר, הופך למעין דימוי של עין הסערה שמשרה אווירה כאוטית משהו בחלל התערוכה.

העבודה "ספינת רפאים" עשויה מניירות יוצאי דופן, ביניהם ניירות אכילים, קליפות, אצות, שקיות תה, אטריות אורז ועוד. אופנהיים יוצרת כך תיאטרון צלליות עדין ומקסים של ספינות מרחפות באוויר ומסביבן מרחפים גרמי שמיים שונים.

פרטים: עד אמצע יולי, מוזיאון ארץ ישראל, חיים לבנון 2 ת"א. 52 שקל.

שורה תחתונה >> לא תאמינו מה אפשר לעשות עם נייר

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות