הציבור מסתער על הקרנות המנייתיות; תעודות הסל איבדו מיליארד שקל במרץ

בזמן שהציבור ממשיך להגדיל סיכון דרך קרנות הנאמנות המנייתיות, תעודות הסל העוקבות אחר מדדי המניות בארץ ובעולם ממשיכות לפדות. קרנות הנאמנות המנייתיות גייסו בחודש מרץ 765 מיליון שקל ובזמן הזה תעודות הסל העוקבות אחר מדדים בישראל ובחו"ל פדו 613 מיליון שקל.

בסך הכל פדה שוק תעודות הסל מיליארד שקל במרץ. מתחילת השנה פדה שוק תעודות הסל 4.2 מיליארד שקל מתוכם 3.2 מיליארד שקל בתעודות העוקבות אחר מניות בארץ ובחו"ל. תעשיית קרנות הנאמנות גייסה בזמן הזה סכום של 1.7 מיליארד שקל מתוכו 1.26 מיליארד שקל בקרנות המנייתיות.

עיקר הפדיונות מתחילת השנה בתעשיית תעודות הסל מקורם בגוף אחד — קרנות הפנסיה הוותיקות עמיתים, גוף הפנסיה הגדול בישראל, שהחליטו בתחילת השנה להקטין את החשיפה שלהם למדדים המובילים בישראל על רקע רפורמת המדדים שיצאה לדרך בפברואר.

אלא שמומנטום הפדיונות הוא לא רק תולדה של המכירות של עמיתים אלא גם כתוצאה מדשדוש המדדים המובילים בישראל במהלך 2016 לעומת ביצועי מנהלי ההשקעות האקטיביים, ומנהלי קרנות הנאמנות בפרט, שהצליחו להכות את מדדי השוק שהושפעו לרעה בעיקר בגלל ירידה של מניות הפארמה. הדבר גרר הסטה של כספי הציבור, בעידוד היועצים בבנקים, מתעודות הסל הגובות דמי ניהול נמוכים משמעותית לטובת קרנות נאמנות אקטיביות היקרות הרבה יותר.

דמי הניהול בקרנות המנייתיות יכולים להגיע גם ל־2% בעוד תעודות הסל המנייתיות גובות דמי ניהול של 0.5%-0.25%, זאת אף שלאורך זמן מחקרים מראים שהמנהלים האקטיביים מתקשים להכות את ביצועי המדד. נראה לציבור בישראל אין אמון גדול במדדים המקומיים, שפחות מייצגים את הכלכלה הישראלית ומושפעים מאוד ממניות בודדות.

ברמת המנהלים, הגוף שפדה הכי הרבה במרץ הוא פסגות עם פדיונות של 425 מיליון שקל שמצטברים ל־1.3 מיליארד שקל מתחילת השנה; אחריו קסם עם פדיונות של 248 מיליון שקל שמצטברים ל־1.4 מיליארד שקל מתחילת השנה, הפודה הגדולה בענף; בעוד הראל, השחקן הרביעי בגודלו מציג פדיונות צנועים יחסית בהיקף של 114 מיליון שקל במרץ ושל 220 מיליון שקל מתחילת השנה. נתח השוק של שלושת השחקנים הגדולים תכלית, קסם ופסגות הוא דומה יחסית, ונע בין 27% ל־29% ואילו נתח השוק של הראל עומד על 14%.

ברק סורני מנכ״ל פסגות. הפדיונות הגבוהים ביותר במרץ | צילום: עמית שעל