קובלנה פלילית נגד אנשי ציבור - תופעה מדאיגה או מבורכת?

בשנים האחרונות נושא לשון הרע הפך לאחד מן התחומים המשפטיים המשמעותיים יותר בעולם משפט, תביעות סלאפ (תביעות השתקה*) בסכומי עתק הוגשו נגד עיתונאים, אישי ציבור, ואפילו טוקבקיסטים, אלא שנדמה כי במקרים בהם האופזציה לא מתרשמת מסכומי העתק בתביעות דיבה מעלים התובעים את הרף והופכים את האיום לפלילי.

קובלנה פלילית (או קובלנה פרטית) היא אישום פלילי, שבו המאשים הוא אדם פרטי, בניגוד לאישום פלילי רגיל, שבו המאשימה היא המדינה. מטרת הקובלנה היא להעמיד את הנאשם לדין, ולהביא להענשתו על פי הדין הפלילי, וזאת בניגוד לתביעה אזרחית שמטרתה להעניק סעד אזרחי לתובע. על פי חוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב-1982, בעבירות פליליות המדינה היא המאשימה, שכן עבירה פלילית היא עבירה הנעברת כנגד החברה, וייצוגה של האחרונה מסור בידי המדינה. בנוסף, המדינה נחשבת לגוף חסר פניות וחסר שאיפות נקם, ויש לה יכולת ואמצעים לערוך חקירה ולנהל את ההליך הפלילי.

אף על פי כן, סעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי מאפשר לכל אדם להגיש קובלנה פלילית בגין רשימה סגורה של עבירות המפורטת בתוספת השנייה לחוק. העבירות שעליהן ניתן להגיש קובלנה פלילית הן עבירות בהן עניין הציבור קטן יחסית בעוד שיש להן עניין רב יותר ליחיד.

בשנים האחרונות הוגשו מעל 41 קובלנות פליליות במסגרת הליכי לשון הרע נגד עובדי עירייה ואישי ציבור, כולן על ידי ראשי ערים בהם ביקורת מצד חבר אופוזיציה (גם אם ביקורת קשה) הפכה מיד לתביעת דיבה שקובלנה פלילית בצידה. כך, לאחרונה ראש עיריית ראשון לציון, דב צור, הגיש כנגד יו"ר האופוזיציה ויו"ר ועדת ביקורת בעיר, מר אסף דעבול, קובלנה פלילית, בגין ביקורת קשה שפרסם נגד ראש העיר. את הפוסט כתב דעבול לאחר שעיריית ראשון לציון אישרה תוכנית רחבת היקף, שעסקה במתחם היקב ההיסטורי בעיר, לאחר שיזם בשם ארז מוסאצ'ו (מי ששימש כחבר של ראש העיר) זכה לקבל תוספות בנייה, חסרות תקדים לשיטתו של דעבול. דעבול טען כי ראש העיר פעל בכל מאודו לאישור התכנית, בשעה שהיה בניגוד עניינים מוחלט ,בשים לב לחברותו עם היזם ארז מוסאצ'ו (לטענת דעבול).

דב צור, ראש עיריית ראשל"צ. הגיש קובלנה בגין ביקורת בפייסבוק | צילום: אוראל כהן

במקרה נוסף ראש עירית קרית גת, אבירם דהרי, הגיש בבית משפט השלום בבאר שבע קובלנה פלילית נגד חבר מועצה, עו"ד יקיר שינדלר ואחיו רועי שינדלר. הקובלנה עסקה בפוסט שפרסם שינדלר כלפיו ביכול רכש דהרי ג'יפ מכספי ציבור. לא זו אף זו, בית משפט השלום בקרית שמונה, דן אף הוא, בקובלנה הפלילית, אותה הגיש חבר מועצת העיר עו"ד אביחי שטרן כנגד המשנה לראש העיר, אלי זפרני, בשל פרסום שהעלה מר זפרני בפייסבוק כנגד אביחי שטרן.

נשאלת השאלה האם זה ראוי ורצוי, שראשי ערים ימצאו עצמם מגישים קובלנות פליליות כנגד אנשי אופוזיציה שהעזו לבקרם בכיכר העיר החדשה (הפייסבוק)?

מן המפורסמות, שקובלנה פלילית, הינה הליך פלילי לכל דבר ועניין, בעוד בית המשפט שאליו הוגשה הקובלנה, רשאי להרשיע את הנאשם שכנגדו הוגשה הקובלנה, ואף להשית עליו כל עונש שניתן להשית במסגרת הליך פלילי "רגיל", שהמדינה הינה הגוף, שהגיש את כתב האישום. לפיכך, עסקינן בהליך הטומן בחובו סכנות רחבות היקף, שאין להקל בהן ראש, מבחינת הנאשם שהוגשה כנגדו הקובלנה.

עו"ד ניר יסלוביץ | צילום: רונית ינון

אין להתעלם מהבעייתיות הטבועה במוסד הקובלנה הפלילית. הכלל הוא, כי ההליך הפלילי וניהולו הופקדו בידי המדינה, וזאת מתוך ההשקפה כי עבירה פלילית היא פגיעה בציבור כולו, כך שהאינטרס של הציבור הוא כי העבריין יבוא על עונשו, וכן מתוך הצורך באחידות באכיפת הדין, העדר מניעים אישיים באכיפה וניהול מיומן של ההליך הפלילי.

אין ספק, כי מוסד הקובלנה במהותו עומד בסתירה לכלל זה. מוסד הקובלנה נועד להבטיח אכיפה פרטית בעבירות מסוימות, הנושאות ברובן אופי פרטי, בשל החשש כי המדינה לא תקפיד על אכיפתו. הפקדת ניהול משפט פלילי בידי אזרח עלולה לחטוא למטרות ההליך הפלילי, שכן בהליך הקובלנה לא מתקיימים תנאי סף בסיסיים, כגון ביצוע חקירה, איסוף ראיות והעמדתן לעיון הנאשם, אך תוצאותיו של הליך זה קשות וזהות לתוצאות הליך פלילי רגיל.