ח"כ נחמיאס ורבין: "חייבים לתת לציבור את התחושה שאין במתן הלוואות שיקולים לא ענייניים"

ועדת המשנה של וועדת הכלכלה לבחינת התנהלות הבנקים והגופים המוסדיים בהעמדת אשראי ללווים מסוימים קיימה היום את דיונה הראשון. יו"ר הוועדה, ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני), אמרה כי "חייבים לתת לציבור את התחושה שבמתן הלוואות לא מעורבים שיקולים לא ענייניים. אני רוצה להאמין ולקוות שאשראי לא ניתן בצורה שבה קיבל נוחי דנקנר את ההלוואות מבן דודו (ר.ש - דני דנקנר), אבל תפוח רקוב אחד מרקיב את כל היתר".

לדבריה, הכלכלה היא הבית של המגזר העסקי, אבל בראש ובראשונה הבית של הציבור הישראלי והיא חייבת להידרש לנעשה במערכת הבנקאית בעקבות האירועים האחרונים, כדי להחזיר את אמון הציבור במערכת.

מנכ"ל איגוד הבנקים, משה פרל, אמר כי חשוב לו לפזר את הערפל שכן כשהציבור נחשף להסדרי חוב יש תחושה שהבנקים נותנים אשראי בצורה לא מקצועית, רשלנית או לא עניינית – וזה מפחיד. "נתוני האשראי הפגום מראים בדיוק ההפך, האשראי במערכת הבנקאית בישראל הוא איכותי יותר מהרבה מאוד מדינות מתקדמות", אמר פרל.

משה פרל, מנכ"ל איגוד הבנקים | צילום: אלכס קולומויסקי

הוא הוסיף כי בעוד שארה"ב נאלצה להזרים למערכת הבנקאית 313 מיליארד דולר ואירופה 1,612 מיליארד יורו בעקבות המשבר הכלכלי העולמי של 2008-2009, בישראל עומדת התמיכה על אפס שקלים. "אנחנו לא סיבכנו את הציבור והממשלה", אמר.

נחמיאס ורבין אמרה בתגובה כי השאלה היא איך מתייחסים הבנקים ללווים מסוימים, כאלה שיש להם טלפון ישיר למנהל אגף אשראי מיוחד, לעומת אלה שאין להם. פרל השיב כי הבנקים מרוויחים כסף מהלוואות שמחזירים להם, לכן אין להם עניין לתת הלוואות שלא יוחזרו.

יו"ר הוועדה, ח"כ איילת נחמיאס ורבין

לפי הנתונים שהציג, במגזר הפרטי ויתרו הבנקים על 7% מהאשראי ובמגזר המסחרי רק על 5%. "זה נותן תשובה לשאלה אם יש פה אפליה של אנשים שאין להם את הטלפון של מנהל החטיבה העסקית", אמר. נחמיאס ורבין אמרה כי בסוף לא מדובר בשאלה פיננסית, אלא בנגישות, העדפה ותנאי העמדת ההלוואות לאדם אחד מיוחד, מול לווה אנונימי אחר. היא הזכירה כי במשפט הפלילי של נוחי דנקנר צפו ועלו אירועים שהעידו איך אנשים ללא ביטחונות מצליחים להשיג נגישות לאשראי של מיליונים בצורה מאוד מהירה.

ח"כ רועי פולקמן (כולנו): "יש תזה לפיה מדובר בחברים באותה קליקה, אני לא יודע אם זה נכון, לי אין חברים כאלה לצערי. אותי מעסיקה השאלה האם המשק הוא שדוחף את הגדולים להיות גדולים יותר ולהפחית תחרות".

ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ) אמר כי הוא מודאג מכך שהבנקים והגופים הנוספים, יחד עם הריבית האפסית, דוחפים אשראי לציבור ומזרימים כסף לשוק מעבר ליכולת ההחזר של משקי הבית. "אני צופה שחורות", הזהיר.

ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני) אמרה כי היא בחושה שיש מניפולציה בנתונים של איגוד הבנקים, וטענה כי צריך לבדוק את הסכומים שוויתרו למשקי הבית לעומת המגזר העסקי. "זה ברור מאליו ובכל זאת צריך לומר זאת – ככל שאתה יותר עשיר תשיג יותר כסף, יותר בקלות ויותר בזול", אמרה.

נאבי לב, ציג לובי 99 (מיזם  שמקדם את האינטרסים של הציבור הרחב), אמר כי צריך שהפיקוח על הבנקים לא יהיה פאסיבי וכי הוא מקווה שעבודת הוועדה תתרום לאקטיביזם שלו. מנהלת יחידת ביקורת אשראי בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, ורד יפת, אמרה בתגובה כי הדבר האחרון שאפשר להגיד על הפיקוח על הבנקים זה שהוא פאסיבי.

נחמיאס ורבין סיכמה את הדיון ואמרה כי הוועדה תמשיך בדיונים ותרצה לקבל נתונים גם על המחיקות של הגופים המוסדיים. לדבריה, הוועדה תזמן גם את כל מי שהובילו ועדות שבחנו את תחומי מתן האשראי בשנים האחרונות, בהן דרור שטרום, יעל אנדורן ודוד חודק, וכן את הנגידה קרנית פלוג, והמפקחת על הבנקים חדוה בר, ובתום הדיונים אף תפרסם לציבור את הדוח הסופי.