דו"ח: הממשלה עמדה ב־72% מהיעדים שהציבה ב־2016

משרד ראש הממשלה פרסם אתמול בפעם הראשונה דו"ח מפורט על העמידה ביעדים שהציבו לעצמם משרדי הממשלה ב־2016. לפי הדיווח של המשרדים עצמם, הציון הכולל שניתן למשרדי הממשלה הוא 72 מתוך 100. כלומר הממשלה עמדה ברוב היעדים השנתיים שהציבה לעצמה, אולם לגבי 28% מהיעדים, המשרדים לא הצליחו לבצע אפילו 60% מהם.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר, דחף את משרדי הממשלה לקבוע מדדים כמותיים לתוצאות הרצויות של פעילותם, אולם בפועל משרדים רבים העדיפו להתרחק מהתחייבות כלפי הציבור והסתפקו ביעדים כללים. הבולט מבין המשרדים שבחר שלא לקבוע לעצמו יעדי ביצוע הוא משרד החינוך, שבכל עשרת היעדים המרכזיים שלו נמנע מלהכריז על מטרות ממשיות מעבר ל"הגדלת הישגים במחקרים בינלאומיים" או העלאת שיעור הזכאים לתעודות בגרות. כך משרד החינוך מלמד למעשה מתכון בטוח להמנע מכשלון - כאשר אתה לא מתחייב מול הציבור על גידול ממשי, אתה לא יכול להיכשל.

"כלכליסט" ממפה את ההשיגים וכישלונות המרכזיים של משרדי הממשלה לפי הדו"ח.

משרד האוצר

גביית המסים בשנה שעברה עמדה על 321.1 מיליארד שקל - גבוהה ב־8.8 מיליארד שקל מהתכנון המקורי. תודות לעודף הגבייה, הגירעון השנתי עמד על 2.1% במקום 2.9% מהתוצר. הרווח הנקי המצרפי בחברות הממשלתיות עמד על 2.5 מיליארד שקל כאשר היעד המקורי עמד רק על 2 מיליארד שקל. זאת דווקא בשנה בה המתיחות בין מנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב לשר האוצר כחלון, הגיעה לשיאה.

תחום הדיור שנמצא בחלקו תחת אחריותו של משרד האוצר, מציג תמונה בעייתית מבחינת המשרד, שהעומד בראשו חרט על דגלו את הורדת יוקר הדיור. כך לדוגמה מספר התחלות הבנייה היה צריך לעמוד על 60 אלף יחידות דיור ב־2016 אך בפועל עמד על 54 אלף בלבד.

חלק ניכר מהנתונים כמו למשל צמצום אי־השוויון ב־2016 או הגידול בפיריון עדיין לא ידוע בשלב זה, אולם לאור היעדים החדשים ב־2017, ניתן להסיק כי המשרד לא עמד ביעדים בתחומים אלו.

משרד הבינוי ורמ"י

משרד הבינוי והשיכון מציג תמונה בעייתית בכל הנוגע לעמידה ביעדים של תוכנית הדגל של שר האוצר להורדת מחירי הדיור - מחיר למשתכן. בעוד שהיעד ל־2016 עליו הכריז המשרד, עמד על רכישת 15 אלף דירות על ידי זכאים, בפועל נרכשו רק 6,343 דירות. האוצר מסביר את הפער בטעות בהערכת משכו של הליך התכנון, בפרט בשלב ההמתנה להיתרי הבנייה.

רשות מקרקעי ישראל מציגה מצד אחד קפיצה מעל היעדים בכל הנוגע ליחידות הדיור המשווקות במכרז או בפטור ממכרז שעמדו ב־2016 על 71.5 אלף לעומת תכנון של 55 אלף יחידות דיור. אולם במקביל, כמות העסקאות שנחתמו עמד על 35.7 אלף בעוד שהתכנון עמד על 40 אלף.

משרד הבריאות

משרד הבריאות הציג עמידה כמעט בכל היעדים שהציב לעצמו. היעד של שר הבריאות יעקב ליצמן לזמן המתנה לבדיקות MRI היה שבועיים, כאשר זמן ההמתנה הממוצע ב־2015 עמד על 53 יום. אמנם ליצמן לא עמד ביעד עליו התחייב מעל כל במה, אולם משרד הבריאות הצליח לצמצם משמעותית את זמן ההמתנה ל־20 יום ב־2016 באמצעות תמריצים לקופות החולים. משרד הבריאות אמנם לא הגדיר יעד כמותי להקטנת שיעור המוותרים על טיפול רפואי או תרופה בגלל תשלום, אולם הצליח להוריד אותו מ־11% ל־9% במהלך 2016 ובמשרד מציינים כי הם צופים ששיעור המוותרים יירד ל־4% עד סוף 2018.

משרד התחבורה

משרד התחבורה דווקא קבע מדדים כמותיים לכל היעדים שלו, אולם בפועל לא כל כך עמד בהם. כך למשל במקום ירידה של 5% במספר ההרוגים בתאונות הדרכים נרשמה עלייה של 23 הרוגים לעומת 2015 . במקביל במקום להגדיל את ההוצאה על תשתיות תחבורה ב־1.3 מיליארד שקל, בפועל הקטינו אותה ב־150 מיליון שקל.

משרד החינוך

משרד החינוך נמנע מלקבוע מדדים כמותיים שיאפשרו בחינה מעשית יותר של פעילותו במהלך השנה. אולם אם ללמוד מהמידע החלקי שהמשרד מספק, ניתן לראות כי הצליח להגדיל את שיעור הזכאים לתעודות הבגרות במחצית האחוז ואת מספר התלמידים הזכאים לבגרות עם 5 יחידות במתמטיקה מ־9.6 אלף ל־11.3 אלף. מנגד המשרד לא הצליח לצמצם את הפערים בשיעורי הזכאות לתעודת בגרות בין העשירונים הגבוהים לעשירונים הנמוכים.

משרד הביטחון

מי שבולט בהעדרו מהדו"ח זה משרד הביטחון. למעשה המשרד מסרב לשתף פעולה עם שאר משרדי הממשלה בנוגע לקביעת ופרסום יעדים.

הדרישה מצד משרד ראש הממשלה היתה כי משרד הביטחון יפרסם את היעדים בכל הנוגע למטרות האזרחיות שלו, שכן חלק גדול ממשימות המשרד רחוקות מלהיות סודיות. אולם במשרד הביטחון סירבו לשתף פעולה עם הדרישה של משרד ראש הממשלה.