אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ממשלת אוסטרליה תובעת את אפל: השביתה אייפונים בגלל שתוקנו במעבדה פרטית צילום: pixabay

דו"ח טכנולוגי

ממשלת אוסטרליה תובעת את אפל: השביתה אייפונים בגלל שתוקנו במעבדה פרטית

רגולטור אוסטרלי תובע את אפל על תרגיל מטריד מהרגיל, הממשלה הגרמנית פועלת לקנוס חברות מדיה חברתית שמקדמות שיח שנאה, והאם גוגל תתאושש מהמכה של החודשים האחרונים

06.04.2017, 17:19 | יוסי גורביץ
מלחמה נגד הלקוחות

באוסטרליה יש טינה ניכרת נגד אפל, לא רק בגלל ההרגל שלה להתחמק מתשלומי מס אלא גם משום שבעקביות היא מוכרת את המוצרים שלה במחיר מופקע. אפשר היה לחשוב שאם אתה קונה מוצר של אפל, כשאתה יודע שהמחיר מופקע, אז מגיע לך; אבל אפל לא עצרה שם. הרגולטור להגנה על הצרכן באוסטרליה תבע לאחרונה את אפל בגלל תרגיל בעייתי במיוחד. אפל, כידוע, מאד לא אוהבת שמישהו חוץ ממנה יתעסק במכשירים שלה. פעם אחרי פעם, המכשירים שלה מקבלים את הציון הנמוך ביותר ביכולת של המשתמש לשנות או לתקן אותם. תיקונים באפל עולים המון כסף.

זה לא כל כך נעים לראות אייפון מושבת, צילום: נמרוד צוק זה לא כל כך נעים לראות אייפון מושבת | צילום: נמרוד צוק זה לא כל כך נעים לראות אייפון מושבת, צילום: נמרוד צוק

אז משתמשים באוסטרליה שהאייפונים שלהם לקו בתקלה, פנו למתקני צד שלישי. ואז הגיע הקטע הביזארי והלא חוקי: זמן קצר לאחר שהמשתמש היה מתקן את המכשיר, הגרוטאה היתה מקבלת עדכון מאפל. העדכון היה הופך את המכשיר לבלטה: בלוק לא מתפקד. כשהמשתמש היה פונה לחברה לתקן את המכשיר, היא היתה מסרבת. על פי כתב התביעה, אפל ביצעה את התרגיל הזה מאות פעמים בין 2014 ו-2016.

הרגולטור האוסטרלי ציין שלא מעניין אותו מה אפל כותבת במסמכי האחריות שלה: החוק האוסטרלי ברור והוא מאפשר למשתמש לתקן את המכשירים שלו איפה שירצה. הרגולטור דורש מבית המשפט לקנוס את אפל, לאלץ אותה לתקן את המכשירים, למסור הצהרות פומביות בנושא ולשנות את מדיניותה. אפל בחרה לא להגיב. סוג התרגילים האלה היה נפוץ מאד בזמן שאפל נוהלה על ידי סטיב ג'ובס. עם מותו ב-2011, נראה היה שטים קוק לוקח את החברה לכיוון אחר. כנראה שיש דברים שנכנסים ל-DNA של חברה ולא יוצאים מהם כל כך בקלות.

לגרמניה נמאס

ברפובליקה הפדרלית של גרמניה חלים כמה מהחוקים הנוקשים בעולם כנגד דיבה וכנגד הפצת שנאה, ירושה מההיסטוריה יוצאת הדופן של גרמניה במאה ה-20 – מדינה שהיתה תחת דיקטטורה נאצית במשך 12 שנים וחלקה היה תחת דיקטטורה קומוניסטית במשך 45 שנים אחר כך. יש לה חוקים קשיחים במיוחד נגד הסתה, ונמאס לה ממה שחברות המדיה החברתית עושות מהם.

שופטים בגרמניה לא אוהבים שמעוותים להם את החוק, צילום: איי פי איי שופטים בגרמניה לא אוהבים שמעוותים להם את החוק | צילום: איי פי איי שופטים בגרמניה לא אוהבים שמעוותים להם את החוק, צילום: איי פי איי

על פי הטענה של חברות המדיה החברתית, הן לא אחראיות לכלום. הן רק צינור. זה שמישהו משתמש בו כדי להזרים אשפה למרחב הציבורי, זה לא באשמתן. הן לא יודעות ולא רוצות לדעת מה הוא מזרים בצינור שלהן. אם תודיעו להן, הם יסכימו לעשות משהו בעצלתיים. הסיבה לכך די ברורה: הן חיות מהזבל הזה. פייסבוק, בעיקר, חיה מ-engagement: היא רוצה שתקליק לייק, היא רוצה שתשתף – ולא משנה לה מה. המידע שאתה מספק באמצעות ההקלקה או השיתוף הוא מידע שהיא יכולה למכור למפרסמים, ולפלח אותך טוב יותר. קראת לרצוח מישהו כי הוא לא בן הגזע העליון או העם הנבחר? זה ממש מגעיל ולא נחמד, אבל לא פחות מכך רווחי.

אז גרמניה רוצה להפוך את זה לפחות רווחי. אחרי חודשים של איומים, ובזמן שהרפובליקה נערכת להתקפת תעמולה רוסית לקראת הבחירות שם, אישר הקבינט הגרמני הצעת חוק שתתקע לחברות המדיה החברתית קנס של 50 מיליוני יורו אם הן יאפשרו פרסום שאסור על פי החוק הגרמני.

בחברות מיהרו להקים קול צעקה, ובפייסבוק טענו שהחברה תדרש מעתה להחליט מה חוקי ומה לא, במקום בתי המשפט. לא, חמודים: פשוט ידרשו להתייחס אליכם כמו לעיתון. כל עורך יודע מה החוק ויודע מה מותר ואסור. אם הוא טועה, או אם המדינה חושבת שהוא טועה, הוא עשוי להגיע לבית המשפט. מה שאתם רוצים הוא את החופש לכתוב הכל, לעשות מזה הרבה מאד כסף, ואז לטעון שאין לכם אחריות על המוצר הרווחי כל כך שלכם. בממשלה ציינו שחופש הביטוי נגמר במקום שבו מתחילה הפרת החוק, ושפייסבוק צנזרה עד כה רק 39% מהמידע שהממשלה דרשה לצנזר. לפייסבוק, כידוע, אין בעיית צנזורה כלפי משתמשים: היא מצנזרת כל דבר שהיא חושבת שיכול להיות לא רווחי, כמו למשל תמונה היסטורית של ילדה עירומה נמלטת מהפצצה. היא פשוט לא רוצה לשלם, זה הכל.

למטה, בעקבות פייסבוק

כספיח לפרשת החדשות המזויפות בפייסבוק, גם גוגל מצאה את עצמה בבעיה תדמיתית. אנשים גילו להפתעתם שחיפוש בגוגל מניב תוצאות שקריות להחריד, כמו הטענה שטראמפ ניצח בבחירות בארה"ב גם במספר המצביעים ולא רק במספר האלקטורים. אחר כך התחילה שורה של שערוריות, כששורה של מושגי חיפוש העלו שגוגל, למשל, מקדמת הכחשת שואה. גוגל, ייאמר לשבחה, לא נקטה בהכחשה כמו פייסבוק, ומיהרה לנקוט בשורה של צעדים אגרסיביים כדי לטפל בבעיה. עם זאת, ההערכה היא שהשערוריות, שנמשכו כחודש-חודשיים, פגעו בתדמית שלה כספקית פר אקסלנס של תוצאות חיפוש אובייקטיביות.

גוגל לוקחת אחריות, צילום: Google גוגל לוקחת אחריות | צילום: Google גוגל לוקחת אחריות, צילום: Google

אישית, אני לא בטוח שהתפיסה הזו נכונה. כלומר, אם אתה מחפש מושגים נוסח "האם היתה שואה", אתה מחפש סוג ספציפי מאד של תשובות וגוגל סיפקה את התשובה שחיפשת. לגוגל היו תקלות כאלה לאורך השנים, ובדרך כלל היא הגיבה מהר ונכון. עם זאת, ההצטברות של שערוריות החיפוש יחד עם השערוריות סביב הפרסום לאתרי שנאה ביוטיוב עשוי לפגוע פגיעה ארוכת טווח במעמדה הציבורי של גוגל. אם הייתי בכיר בחברה הייתי מעלה את הנושא לרשימת הנושאים שמצריכים טיפול דחוף.

קצרצרים

1. אובר שוב בצרות משפטיות. המשפט בשאלת גניבת המידע מוויימו ממשיך להסתבך: אובר טוענת כעת שהיא לא מסוגלת למצוא את 14,000 המסמכים שגנב עובד גוגל לשעבר אנתוני לבנדובסקי. השופט הודיע לאובר שעל כך שהמסמכים נגנבו אין באמת ויכוח, שהחברה כלל לא הכחישה זאת, והוא מתקשה מאד להאמין שהחברה לא מוצאת אותם. אובר טענה שגם אם אין מחלוקת על כך שלבנדובסקי גנב את המסמכים, על גוגל להוכיח שאובר משתמשת בהם; השופט דחה את הטענה על הסף. לא, הוא אמר, חובת ההוכחה היא על אובר – ואם היא לא תעמוד בה, השופט שוקל צו ביניים שיאסור על לבנדובסקי לעסוק בפרויקט בכלל. בהתחשב בכך שאנחנו יודעים כעת שהמכונית האוטונומית של אובר גרועה כל כך שבן אדם צריך להתערב בנסיעה שלה כל קילומטר וחצי, הפסקת העבודה של האדם שגנב את הסודות של גוגל יכולה לגמור את הפרוייקט. למען העקרונות הבסיסיים של הצדק, יש לקוות שכך יקרה.

לא רק אובר עושה שטויות, לפעמים גם ליפט מצטרפת לא רק אובר עושה שטויות, לפעמים גם ליפט מצטרפת לא רק אובר עושה שטויות, לפעמים גם ליפט מצטרפת

2. אחרי שעה קלה, אובר שוב בצרות משפטיות. הפעם, היא נמצאת באותה תעלת ביוב עם ליפט. מדינת מסצ'וסטס, שלוקחת את הבטיחות של אזרחיה ברצינות, פסלה 8,000 מועמדים של אובר וליפט מהפעלת כלי רכב למענם. הסיבה: האנשים הללו לא עמדו בבחינת רקע של המדינה. חלק ניכר מהם, נמסר, נפסלו משום שרשיונות הנהיגה שלהם בוטלו בשל עבירות נהיגה, או משום שהם לא נהגים ותיקים מספיק. אובר ייבבה שבכך מנעה המדינה מ-8,000 בני אדם "גישה להזדמנויות כלכליות", קרי את היכולת להרוויח פחות משכר מינימום; היא לא אמרה דבר על מספר האנשים שניצלו ממוות או פציעה בתאונות. נאחל למנכ"ל קלאניק הרבה נסיעות עם נהג בפסילה.

3. יש ברנש בשם מיקרוצ'יפ. זה כמובן לא שמו האמיתי. הוא טרול רשת שמקדם את דונלד טראמפ בטוויטר, ועושה את זה מימי הבחירות. הוא נחשב לאשף מדיה חברתית, שמצליח להפוך כל האשתג שהוא רוצה ל-trending, בדרך כלל תוך הפצת דיסאינפורמציה. כך, למשל, הוא הצליח לפברק סערת-סתם סביב היועצת לבטחון לאומי של ממשל אובמה, סוזן רייס, בנסיון לתמוך בשקר של טראמפ על כך שממשל אובמה ריגל אחריו. מיקרוצ'יפ הסכים להתראיין לבאזפיד, תוך שהוא שומר על אנונימיות, והוא מתאר את שיטות ההפעלה שלו. יש לו "חדרי DM", ערוצים שבהם הוא משדר במסרונים חסויים בטוויטר את הנחיות הפעולה שלו. כל חדר מוקדש לציבור אחר: בחדר אחד יושבים הממיסטים מזילי הריר שלו, ובחדר אחר – הנוצרים האוונגליסטים והציונים הקשים. יחדיו, כותב באזפיד, הם יוצרים דמות ראי של הקואליציה של טראמפ.

פערי השכר בעמק הסיליקון רק גדלים, צילום: שאטרסטוק פערי השכר בעמק הסיליקון רק גדלים | צילום: שאטרסטוק פערי השכר בעמק הסיליקון רק גדלים, צילום: שאטרסטוק

4. עמק האפליה ממשיך בשלו: מחקר חדש, שעקב אחרי 120,000 הצעות עבודה שתווכו באמצעות אתר Hired, מצא שנשים ממשיכות לקבל פחות שכר מגברים על אותה העבודה. ב-63% מהמקרים, נשים קיבלו שכר נמוך יותר. הפער לעומת שכר הגברים נע בין 4% בממוצע לנשים לבנות, ועד לקיצוניות של 50%. בכ-10% מהמשרות, החברות הציעו לגברים שכר שעלה ב-20% על מה שהן הציעו לנשים. המחקר מצא עוד שרוב הזמן (69%) נשים מקטינות ציפיות ומבקשות שכר נמוך משהגבר הממוצע מבקש לאותה המשרה, ושב-25% הן מבקשות שכר גבוה יותר. נשים שחורות סובלות מאפליה כפולה: הן מקבלות 79 סנטים על כל דולר שמקבל גבר לבן, בעוד שאשה לבנה מקבלת כ-90 סנטים לדולר.

5. לחברת טייזר נמאס להיות מקושרת לכלי שמשמש שוטרים לעתים קרובות מדי ככלי עינויים, אז היא משנה את שמה ל-Axon, על שם חטיבת המצלמות והדיגיטל שלה. המיתוג מחדש הזה לא היה מושך תשומת לב רבה מדי, אלמלא הציעה טייזר/אקסון לכל כוחות השיטור בארה"ב הצעה שהם היו מעדיפים לסרב לה: מצלמת גוף חינם לכל שוטר, פלוס אחסון במשך שנה בחינם על שרתי הענן של החברה. באקסון אומרים שכעת רק 20% מהשוטרים בארה"ב נושאים מצלמת גוף.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות