אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
זקנה, אבל לפניך - מדוע יובנטוס היא הקבוצה המצליחה באיטליה

זקנה, אבל לפניך - מדוע יובנטוס היא הקבוצה המצליחה באיטליה

יובנטוס, "הגברת הזקנה", נמצאת הרבה לפני כל יריבה איטלקית בגלל העקרונות של המנהלים החרוצים שלה. ועכשיו המטרה היא זכייה באליפות אירופה. לא רצוי להמר נגדה

10.04.2017, 09:26 | אוריאל דסקל

בספרו, Good to Great, ג'ים קולינס, "גורו הניהול", בודק איך חברות טובות הפכו לגדולות. במחקרו גילה שרוב החברות שעשו את המעבר מסטטוס של "חברה איכותית" לסטטוס של "חברה גדולה" נוהלו על ידי מנכ"לים "צנועים", ש"עבדו מאחורי הקלעים". "המנכ"ל מאחוריי הקלעים" לא עומד מול קהל ומציג את המוצר החדש בהשקה מפוארת. המנכ"ל הצנוע שם את האגו בצד ונותן מנדט לחברי הצוות המוכשרים שלו לעשות את העבודה. אותם מנכ"לים הם אלו שבונים חברות לטווח הארוך. בונים כדי שהחברה שלהם תשרוד את מבחן הזמן. 

קראו עוד בכלכליסט

בפה מארוטה (מימין) לצד נשיא פאלרמו מאורציו זאמפריני (אמצע) והבעלים של נאפולי, אאורליו דה לאורנטיס. הצנע ולכת, צילום: גטי אימג בפה מארוטה (מימין) לצד נשיא פאלרמו מאורציו זאמפריני (אמצע) והבעלים של נאפולי, אאורליו דה לאורנטיס. הצנע ולכת | צילום: גטי אימג'ס בפה מארוטה (מימין) לצד נשיא פאלרמו מאורציו זאמפריני (אמצע) והבעלים של נאפולי, אאורליו דה לאורנטיס. הצנע ולכת, צילום: גטי אימג

בפה מארוטה (Beppe Marotta) הוא המנכ"ל הספורטיבי של יובנטוס והוא ההגדרה של "מנכ"ל של מאחורי הקלעים". השם שלו מוכר לאוהדי יובנטוס, אין ספק - אבל כשהאדם מהרחוב חושב על ההצלחה של יובנטוס, הוא חושב על דמויות כמו המאמנים מקס אלגרי ואנטוניו קונטה או מקסימום הבעלים הנצחיים, משפחת אניילי. מחוץ לכדורגל, לא ממש מכירים את מארוטה או פאביו פאראטיצ'י, המנהל הספורטיבי, "יד ימינו של מארוטה". אבל שני אלו - יחד עם משפחת אניילי מנהלים כגון ופאבל נדבד - הפכו את יובנטוס לאחת מהקבוצות הטובות באירופה. והם עשו את זה מאחוריי הקלעים, במטרה לבנות מועדון שישרוד את מבחן הזמן.

מארוטה גדל בליגות הנמוכות. מנהל מחלקת נוער בווארזה, מנהל בווארזה. אחר כך מעבר למונצה, לקומו ולראבנה. "הצ'אנס הגדול" הגיע בונציה הקטנה, שמארוטה ניהל את דרכה מהסריה B לסריה A בפעם הראשונה אחרי 30 שנה. וההצלחה הזו הובילה לקבוצה בינונית-גדולה לשעבר ראשונה בקריירה שלו: סמפודריה. הביקורות בגנואה כלפי הניהול של מארוטה היו רבות, אבל אחרי בנייה מחדש של המועדון, הקבוצה רצה לליגת האלופות. גם ליובנטוס הגיע מארוטה כשהאוהדים מבקרים את מינויו הלא שאפתני והקמצני. ואולם, אחרי שנה במקום ה-7 בסריה A, מארוטה, ביחד עם  פאראטיצ'י שהביא מסמפדוריה כסקאוט/מנהל ספורטיבי, בנה קבוצה שזוכה באליפות שנה אחר שנה וגם מרווויחה לא מעט בשוק העברות השחקנים.  

לא נכתבו עליהם או על המתודות שלהם הרבה כתבות - בניגוד למנהלים ספורטיביים/מנכ"לים/מאמנים אחרים. אבל ברור שיש כמה עקרונות מנחים. הנה כמה מהם. 

היגוואין. להחליש את היריבה גם זו אסטרטגיה נכונה, צילום: גטי אימג היגוואין. להחליש את היריבה גם זו אסטרטגיה נכונה | צילום: גטי אימג'ס היגוואין. להחליש את היריבה גם זו אסטרטגיה נכונה, צילום: גטי אימג

להוציא כמה שפחות על הרכישה עצמה ולפנק במשכורת

יובנטוס הפכה למקום מועדף עבור שחקנים שמסיימים את החוזה שלהם. פול פוגבה, אנדראה פירלו, סמי חדירה, פרננדו יורנטה, קינגסלי קומאן, פטריס אברה, דני אלבס - כל אלו היו "החתמות בוסמן" סופר מוצלחות, ספורטיבית או פיננסית- או ספורטיבית ופיננסית. זוכרים פחות את לוקה טוני, לוסיו ורטו ציגלר, שחקנים עם הרבה כישרון שהגיעו ליובנטוס ולא הצליחו. ההימור על שחקני בוסמן הוא הימור חכם. לא צריך לשלם עליהם, כל מכירה עתידית שלהם תניב רווח ולרוב מדובר בשחקנים עם הרבה מאוד ניסיון.

מודיעין מדויק

 

מארוטה הצליח לממן רכישות של גונסאלו היגיוואין ומיראלם פיאניץ' בזכות מכירתו של פול פוגבה, אך גם בעזרת סעיפי השחרור שהיו לשחקנים הללו. הבנת החוזים וההסכמים של היריבות עם השחקנים היא כלי מאוד חשוב של יובנטוס. מארוטה הסביר במסיבות עיתונאים בתחילת השנה: "ביובנטוס מנצלים סעיפי שחרור. העבודה שלנו היא לדעת לאיזה שחקן יש סעיף שחרור בחוזה שלו ולהשיג את מה שהוא שווה".

לגדר רכישות אחרות עם רכישות במעט כסף/השאלות

בתחילת העונה דיבר מארוטה עם עיתונאים על "ההשאלות" של יובנטוס ומיובנטוס ככלי שמסייע לשמור על הוצאות נמוכות/להפוך כל רכישה ליעילה יותר מבחינה פיננסית. למשל חואן קואדראדו, הקשר הקולימביאני, הגיע בעונה שעברה בהשאלה ליובנטוס. הוא חזר לצ'לסי בקיץ ובסוף חלון ההעברות יובנטוס חתמה עם צ'לסי על הסכם השאלה לשלוש שנים בשווי 5 מיליון יורו בשנה. אחרי מספר משחקים בשנה פלוס זכייה באליפות, מופעל סעיף שמחייב את יובה לרכוש את הקולומביאני ב-20 מיליון יורו.

כך קרה שקוואדרדו הפך לשחקן משמעותי ביובנטוס עבור 5 מיליון יורו ורק אז יירכש תמורת 20 מיליון יורו. מציאה עבור שחקן שצ'לסי השקיעה כ-30 מיליון יורו ברכישתו מפיורנטינה לפני שנתיים. יובנטוס, אגב, עשויה לשלם עוד 4 מיליון יורו בונוסים על השחקן - תלוי בהישגיו ובהישגי הקבוצה.  "הסעיף היה שאם אנחנו מנצחים את הסקודטו אנחנו מחוייבים לרכוש אותו", הסביר מארוטה. "אבל ככה שחקנים שלנו נמצאים בקבוצות אחרות והן מחוייבות לרכוש אותם אם הם מגיעים להישגים. נגיד על קינגלסי קומן נקבל 21 מיליון יורו מבאיירן מינכן. אפילו על סימונה זאזא נקבל כסף אם יצליח בהשאלה שלו".

סקאוטינג על האדם, לא רק השחקן

פאראטיצ'י הוא המנהל הספורטיבי והאחראי גיוס טאלנטים. הוא ומארוטה יודעים לאזן כל סגל שהם עובדים איתו והם עושים זאת על ידי הכרה אינטימית של השחקנים שהם רוכשים.

הסקאוטים של הקבוצה צופים בשחקן במשך שנה לפני שהם מקבלים החלטה לגביו - שמתבססת, בעיקר, על איכויות טכניות. אבל הרכישה מתבצעת רק אחרי שהאדם מרשים את המנהל הספורטיבי. "חשוב לראות את השחקן על המגרש ולראות איך הוא מגיב על דברים אבל חשובה עוד יותר ארוחת ערב איתו, הפמליה שלו והמשפחה שלו כדי להבין טוב יותר את העתיד שיהיה לו", הסביר פאראטיצ'י לכתב הכדורגל האנגלי, אדם דיגבי .

בקבוצה גם מחפשים אצל השחקנים שלהם "רעב" מיוחד, רצינות מחוץ לכדורגל או יכולת לשרוד לטווח הארוך בתחום.

למשל את ארתורו וידאל החתימה יובנטוס כי מוסר העבודה שלו על המגרש הרשים את הקבוצה, אך גם מאחר שהוא רוכב על סוסים ומטפל בהם בחריצות והרבה תשוקה ואחריות.

 את קרלוס טבס הביאו למרות תדמית בעייתית מאחר שהרגישו שהוא "חייב להוכיח לאנשים שהוא עדיין טוב". לאונרדו בונוצ'י, הבלם עליו נבנית ההגנה של יובה, נרכש בהרבה כסף (15 מיליון יורו) הרבה בגלל ההתמודדות שלו עם מחלת אוסגוד-שלטר והעבודה שלו עם המאמן המנטלי אלברטו פראריני, שהיה "מענה" אותו במרתף (בעיקר עינויים מנטליים) כדי להקשיחו. גם גיורגיו קלייני, הבלם שלצידו, הרשים את אנשי יובנטוס מאחר שהראה עניין בלימודים מעבר לכדורגל, והשבוע סיים לימודי מנהל עסקים כמצטיין דיקן. את העבודה לאוניברסיטת טורינו עשה על המודל העסקי של יובנטוס.

הלוגו החדש של יובנטוס. מיתוג מחדש הלוגו החדש של יובנטוס. מיתוג מחדש הלוגו החדש של יובנטוס. מיתוג מחדש

יתרון כלכלי

מארוטה הוא המנכ"ל הספורטיבי האולטימטיבי ביובנטוס כי הוא יודע לנצל את היתרון הכספי שיש לה בזכות עבודתו במועדונים קטנים יותר. הוא גם התאים לפרויקט השיקום של יובנטוס כמועדון, חברה ומותג.

אסור לשכוח שליובנטוס יש יתרון כלכלי גדול על פני כל יריבה באיטליה. "קשה להתמודד נגד יובנטוס שיכולה לרכוש כל שחקן שהיא רוצה", הסביר אדין דז'קו מרומא.

עם זאת, חשוב לציין כי ב-2007 יובנטוס חזרה מהליגה השנייה בעקבות פרשת הקאליצ'יפולי והתקשתה להתמודד עם הסריה A. אך במקום להתחרות באופן ישיר עם אינטר, ששלטה אז בליגה, ולהשקיע כספים גדולים בבניית הקבוצה הבוגרת מחדשה, המועדון בחר במהלך יומרני ומסוכן, יחסית, של בניית אצטדיון משלו. בכך הפכה יובנטוס למועדון האיטלקי הראשון שבבעלותו אצטדיון כדורגל מודרני - מה שסייע לה להגדיל את ההכנסות בעשרות אחוזים מדי שנה.

יובנטוס כיום היא בעלת הכנסות של 341 מיליון יורו מכדורגל (לפי דלויט, בעונה שעברה). הסכום הזה הופך אותה לאחת מ-10 הקבוצות המכניסות באירופה. באיטליה, רומא מתקרבת אליה עם הכנסה של 218.2 מיליון יורו. מילאן עם 215 מיליון יורו ואינטר עם הכנסה של 180 מיליון יורו. אך הן פשוט לא מצליחות להתמודד עם יובה ברמה הכלכלית. בכל זאת, הגברת הזקנה מכניסה יותר מ-120 מיליון יורו מהקבוצה הכי קרובה אליה בטבלת ההכנסות.

בלי האצטדיון שלה, יובה היתה פחות או יותר באותה רמת הכנסות של רומא או מילאן.

בשנים הקרובות, יובנטוס מצפה לצמיחה נוספת בהכנסות ולצמיחה משמעותית בהכנסות המסחריות - ממכירת מרצ'נדייז והפצת המותג ברחבי העולם. זאת בעקבות דבר מהפכני נוסף שהנהלת המועדון החליטה עליו: שינוי הלוגו והמיתוג של הקבוצה שיתאים יותר ל"מותג אופנה בינלאומי" מאשר מועדון כדורגל.

אמנם מארוטה לא אחראי לכך, אבל התפיסה היא אותה תפיסה: אי אפשר לחשוב כמו המועדון הכי עשיר באירופה כשאתה לא הכי עשיר באירופה ולכן אסור להתנהג כמו המועדון הכי עשיר באירופה. צריך לחשוב קצת אחרת, לעבודה טיפה שונה ולא לעשות יותר מדי רעש. וגם לבנות לטווח ארוך, כדי שהמועדון והקבוצה ישרדו את מבחן הזמן.

מחר תתמודד יובנטוס ברבע גמר ליגת האלופות נגד ברצלונה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות