היועמ"ש על בג"ץ מס דירה שלישית: נפל פגם חמור, אך אין לבטל את החוק

המדינה הגישה היום לבג"ץ כתב תשובה לצו על-תנאי שהוצא בעתירות נגד החקיקה המטילה מיסוי על ריבוי דירות אחרי שתי דחיות בהן ביקשה הפרקליטות עוד זמן להערך לתגובה.

בתגובה לצו על תנאי שהוצא בסוף פברואר לאחר הדיון שהתקיים בבג"ץ נדרשו הכנסת והממשלה להסביר לבג"ץ מדוע לא צריך לבטל את החוק אם נפל בהליך חקיקתו פגם שירד לשורשו של ההליך. העותרים טוענים כי מצוקת הזמן, וההתעקשות של שר האוצר כחלון לקיים את הדיון בחצות יום חמישי - היום האחרון לדיונים בוועדת הכספים, ללא נציגי ציבור, כאשר טיוטת החוק הגיעה לידי חברי ועדת הכספים מספר שעות קודם לכן בזמן שהיו בדיונים על חוקים אחרים, הופכת את הליך החקיקה לבעייתי באופן המצדיק את ביטול החוק.

הפרקליטות מבקשת לדחות את העתירות לבטל את החוק ולחייב את העותרים, ביניהן מפלגות האופוזיציה, בהוצאות המדינה והכנסת ובשכר טרחה לעורכי הדין.

עמדת היועץ המשפטי לממשלה כפי שעולה מתגובת הפרקליטות היא כי דין העתירות להידחות משום שבהליך החקיקה נפל אמנם פגם שחומרה בצידו, אולם הוא אינו מגיע לרף הגבוה שמצדיק עילה לביטול חקיקה ראשית של הכנסת על ידי בג"ץ.

בכתב התשובה, שהוגש באמצעות עוה"ד רן רוזנברג ושוש שמואלי ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, נאמר כי במקרה זה אמנם הליך החקיקה נוהל בלחץ זמנים, ובהליך חקיקה אופטימלי עדיף היה לאפשר שהות ללימוד השינויים שהוצעו בהצעת החוק או לדחות את הדיון למועד אחר. אולם, ההתערבות השיפוטית בגין פגיעה בעקרון ההשתתפות של חברי הכנסת בהליך החקיקה אינה מכוונת לאכיפת הליך חקיקה נאות, אלא היא מוגבלת למקרים החריגים והנדירים בהם אירעה פגיעה קשה וניכרת בעקרון זה באופן שנשללה מחבר הכנסת כל אפשרות מעשית לגבש עמדתו ולהצביע על החוק.

עוד טוענת המדינה כי לחברי הכנסת הייתה אפשרות להשתתף בדיון. כמו כן הצעת החוק עצמה היתה מוכרת לחברי הכנסת שכן נערך דיון ציבורי ער לגביה, וכי השינויים שהוכנסו בנוסח שהועבר לפני הדיון המכריע "לא שינו את לב ההסדר אשר עמד במרכז הצעת החוק המקורית ונותר בעינו", ומזכירים כי הדיון בוועדת הכספים ארך כשבע שעות והניב לא מעט שינויים בהסדר, בהם שינויים משמעותיים המקלים עם בעלי הדירות החייבים במס.

עוד טוענת המדינה כי גם אם בג"ץ יסבור כי הפגם בהליך החקיקה מצדיק את ביטול החוק, לאור פסיקות קודמות בהם נמנעו שופטים להתערב בהליכים פנימיים של הכנסת, ולאור הפרד הרשויות השומרת על עצמאותה של הכנסת, על בג"ץ להסתפק בהתרעה לאור בחינת תוצאות החוק והמשקל שיש לתת לחומרת הפגם ועוצמת פגיעתו.

לדבריהם ניתן לבחון אם החוק היה מתקבל כך, גם ללא ההליך הבעייתי, כאשר עמדת המדינה היא כי היה מתקבל בכל מקרה, שכן בסופו של דבר אושר במליאת הכנסת ברוב של 60 מול 48. זה כמובן טיעון בעייתי שכן האישור במליאה היה במסגרת אישור התקציב כולו, כך באמצעות חוק ההסדרים ניתן "להכשיר" כל הליך חקיקה בעייתי, כאשר בסופו של דבר יאושר במליאה, שכן האלטרנטיבה לאי אישור התקציב היא בחירות.

ביום חמישי העבירה הכנסת את תגובתה לבג"ץ, שם פרסה על פני עמודים רבים את השתלשלות האירועים הבעייתית והתנהלות האוצר שהביאה לפגם בהליך החקיקה, כאשר בסיכומו של דבר ביקשה רק להתריע כך שבמקרה ואירוע כזה יחזור על עצמו יבוטל החוק שיחוקק בדרך בעייתית זו.

עו"ד יובל יועז המייצג את אחד העותרים מסר בתגובה: "בעמדת המדינה אין כל חדש. הממשלה חולקת על עמדת היועמ"ש של הכנסת שלפיה נפל בהליך החקיקה פגם היורד לשורש הליך החקיקה, ומשכך תפקיד בית המשפט לשרטט בעבור המדינה את הקווים האדומים שאותם אין לחצות, וחצייתם מחייבת הוצאת כרטיס אדום על-ידי בית המשפט, בדמות בטלות החוק".