אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בין האשראי למסגרת: "תל אביב היא אחד המקומות המסקרנים בעולם האמנות" צילום: אוראל כהן

בין האשראי למסגרת: "תל אביב היא אחד המקומות המסקרנים בעולם האמנות"

"מספיק ללכת ברחובות שלה כדי להרגיש את האנרגיה", אומרת לכלכליסט מארי רוזל, האוצרת הראשית של הבנק השוויצרי UBS, שמחזיק באוסף האמנות התאגידי הגדול בעולם

12.04.2017, 08:24 | רעות ברנע

"אנחנו רוצים שלאוסף האמנות יהיה חיים מחוץ לבנק", אומרת מארי רוזל, האוצרת הראשית של אוסף האמנות של בנק ההשקעות השוויצרי UBS, שביקרה לפני שבועיים בישראל. זהו אוסף האמנות התאגידי החשוב והגדול בעולם, והוא מונה כ־30 אלף יצירות. ראשיתו כבר בשנות השישים, ויש בו ציורים ופסלים של גדולי האמנים, מרוי ליכטנשטיין, דרך לוסיאן פרויד ועד דאג אייטקן. רוב היצירות מהאוסף מוצגות במשרדים של 74 סניפי הבנק ברחבי העולם, בהם גם הסניף בישראל. רוזל טוענת שקשה להעריך את שוויו, אך לא תהיה זו הגזמה לאמוד אותו בכמה מאות מיליוני דולרים.

קראו עוד בכלכליסט

מעבר להיבט הכלכלי, למה שבנק יחזיק באוסף אמנות כזה? "אנחנו צריכים משהו לתלות על הקירות שלנו", אומרת רוזל בחיוך. "בנוסף, החברה מאמינה שאמנות מעוררת את המחשבה ומוסיפה ממד נוסף למקום העבודה. ומעבר לזה — להרבה מהלקוחות שלנו יש עניין באמנות, וזו עוד נקודה שבאמצעותה אנחנו יכולים ליצור קשר איתם".

עטיפת ספר המתעד את האוסף. 30 אלף יצירות עטיפת ספר המתעד את האוסף. 30 אלף יצירות עטיפת ספר המתעד את האוסף. 30 אלף יצירות

רוזל משמשת האוצרת הראשית בשנה וחצי האחרונות. לפני כן כיהנה בתפקיד בכיר בבית המכירות הפומביות סותבי'ס, שימשה אוצרת עצמאית וב־2014 פרסמה ספר בשם "The Art Collector’s Handbook" ("המדריך לאספן האמנות"). היום, בין השאר, היא אחראית על תערוכות, השאלות של יצירות לתערוכות חיצוניות, רכישה של עבודות, שיתוף האוסף עם הקהל ועוד. "יום טיפוסי אצלי מתחיל ב־5–4 שעות של שיחות טלפון, בדרך כלל עוד לפני שאני מגיעה למשרד", היא מספרת. "ובגלל שהאוסף מתנהל במקביל מניו יורק, לונדון והונג קונג, אני עובדת גם באזורי זמן שונים". לישראל היא באה לביקור ביריד "צבע טרי", שבו משמש UBS התומך העיקרי מאז 2012. ירידי אמנות הם עניין משמעותי עבור UBS.

יותר מ־30 שנה ש־UBS הוא התומך הראשי ביריד "ארט באזל", יריד האמנות הגדול והחשוב בעולם, וגם בשלוחותיו הצעירות יותר במיאמי ובהונג קונג.

נשים מפסידות הזדמנויות

 

“הירידים הם מקום אידיאלי להכיר בו אמנים וגלריות", אומרת רוזל. "אנחנו רוכשים אמנות בשוק הראשוני בלבד (כלומר, לא רוכשים מיד שנייה או במכירות פומביות — ר"ב) והרבה מהרכישות שלנו לא קורות ביריד עצמו אלא אחריו".

אתם תומכים גם באמנים באופן פרטני?

"אנחנו עושים את זה מדי פעם אבל לא מספיק, וזה אחד הדברים שכן הייתי רוצה לעודד. ליצור יותר עבודות מוזמנות ולתמוך ברעיונות חדשים".

רוזל במהלך הביקור בישראל , צילום: אוראל כהן רוזל במהלך הביקור בישראל | צילום: אוראל כהן רוזל במהלך הביקור בישראל , צילום: אוראל כהן

 

יש באוסף שלכם ייצוג גם לאמנים פחות מוכרים?

"כן. היו עבודות שרכשנו מאמנים שלעולם לא יהיו מפורסמים, וזו תחושה נפלאה לדעת שקנינו עבודות שלהם ועשינו שינוי".

איך אפשר לדעת שאמן לא יהיה מפורסם לעולם?

“אני חושבת שהמזל משחק תפקיד מרכזי. יש גלריות גדולות שאם ייקחו אמן, הוא בטוח יהפוך למוכר ומצליח. אבל לדעתי יש אמנים גדולים ומפורסמים שהם טובים פחות מכאלה שמעולם לא קיבלו הזדמנות. עד היום יש הרבה אמניות נשים שהפסידו הזדמנויות כי פנו להרחיב את המשפחה ולעשות ילדים, למשל. אפשר לראות אמניות כמו הקנדית אגנס מרטין, למשל, שחיה ועבדה כל חייה בצמוד לאמנים הכי גדולים ורק בשנים האחרונות זכתה להכרה".

אם הבסיס המרכזי של אוספי אמנות בינלאומיים היה תמיד אמנות מערבית, בשנים האחרונות הולכת ועולה קרנן של אמנויות ממדינות מתפתחות. "אנחנו רוצים שהאוסף שלנו ישקף את כל המקומות שבהם אנחנו עושים עסקים", אומרת רוזל, "אבל אני לא מאמינה ב'לצנוח' אל מדינה וישר לקנות בה אמנות. אני רוצה לחקור, ללמוד על הסצנה המקומית. אמנם היום אני יכולה לקנות אמנות מכל מקום בעולם בלי לעזוב את ניו יורק, אבל זה שונה לגמרי כשאתה מגיע למקום ומבין את המהות שלו. תל אביב היא אחד המקומות שמסקרנים אותי במיוחד, יש עליה דיבור בעולם האמנות ומספיק ללכת ברחובות שלה כדי להרגיש את האנרגיה".

עבודה של דמיאן הירסט מאוסף UBS. מתוך התערוכה באוסטרליה, 2007, צילום: Kristian Dowling עבודה של דמיאן הירסט מאוסף UBS. מתוך התערוכה באוסטרליה, 2007 | צילום: Kristian Dowling עבודה של דמיאן הירסט מאוסף UBS. מתוך התערוכה באוסטרליה, 2007, צילום: Kristian Dowling

 

פחות גלריות, יותר אונליין

 

אחד הפרויקטים החשובים שעליהם עמלה רוזל בשנה האחרונה היה פרסום הספר “UBS Art Collection", המתעד את האוסף בעשור האחרון ומציג יותר מ־200 עבודות מתוכו. "הוא לא מבוסס דווקא על העבודות היקרות ביותר שיש לנו, אלא יוצר שיקוף של הדמוגרפיה והמדיות השונות שקיימות באוסף", היא אומרת.

עד כמה להערכתך יושפע שוק האמנות מהאפשרות לרכוש אמנות אונליין? 

"אף שנשבעתי שלעולם לא אקנה יצירה בלי לראות אותה, אנחנו כן עושים את זה. אני חושבת שעבור אספנים רצינים שמכירים טוב את העולם הזה, מכירות אונליין הן יתרון, אבל הן לעולם לא ישתלטו לגמרי".

יש טענה שזהו סוף עידן הגלריות.

"אין ספק שדברים משתנים, בעיקר הודות לעלייה של ירידי האמנות כשחקן מרכזי בסצנה. אבל אני לא מאמינה שהגלריות ייעלמו לגמרי. האמנים צריכים אותן כי רובם לא רוצים למכור בעצמם, ורבים מהאספנים צריכים אותן כי הם מעדיפים דילר מקצועי שישמור על פרטיותם על פני קנייה במכירות פומביות".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות