אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אלבום הקאברים של בוב דילן ממלא ברגש 30 קלאסיקות אמריקאיות צילום: איי אף פי

אלבום הקאברים של בוב דילן ממלא ברגש 30 קלאסיקות אמריקאיות

אחרי שקיבל פרס נובל לספרות מוציא דילן את הדיסק המשולש "Triplicate" ומוכיח שוב שהוא תמיד עושה רק מה שבא לו

13.04.2017, 08:30 | דנה קסלר

תמיד חשבתי שיש משהו מוזר בזקנות האלה שמדברות במבטא פולני. הן תמיד שם. הן היו שם לפני 30 או 40 שנה והן שם גם היום. כאן עולה השאלה — האם מבטא פולני זה משהו שמסגלים עם הגיל? גם אנחנו נדבר ככה כשנהיה זקנים? ההיגיון אומר שלא. אבל אם בוב דילן שר את "As Time Goes By" או "Stormy Weather" משל היה טוני בנט או בינג קרוסבי, אז לא מן הנמנע שהיידישקייט יתפרץ מתוכנו ברגע שנצא לפנסיה.

כשדילן הוציא לפני שנתיים את "Shadows in the Night" - אסופה של קאברים לעשר בלדות שהתפרסמו בביצועו של פרנק סינטרה בסוף הפיפטיז ותחילת הסיקסטיז - זה הרגיש כמו שינוי מרענן; אתנחתה קצרה ומעניינת, לגיטימית לגמרי, שדילן ישוב ממנה במהרה. אך לא כך היה. בשנה שעברה הוא עשה זאת שוב כשהוציא את "Fallen Angels", אלבום קאברים לקלאסיקות של פופ וג'אז אמריקאי; גם כאן כל השירים מלבד אחד בוצעו בעבר על ידי סינטרה. דילן, מן הסתם, לא אוהב שקוראים להם קאברים. לדידו, הוא לא מכסה שום דבר, אלא דווקא חושף. שיהיה. ואם חשבתם שאחרי שני אלבומים כאלה הוא מיצה את הקטע, טעיתם טעות מרה: עכשיו מוציא דילן את אלבום האולפן ה־38 שלו, "Triplicate" (אן.אם.סי יונייטד), וזה לא עוד אלבום של ביצועים ל"ספר השירים האמריקאי הגדול". הו לא. זה לא פחות מאשר אלבום של שלושה דיסקים, ערוכים לפי תמות שונות, שמכילים 30 שירים - כולם מהארסנל האינסופי של טין פאן אלי.

דילן. עושה דווקא, צילום: איי אף פי דילן. עושה דווקא | צילום: איי אף פי דילן. עושה דווקא, צילום: איי אף פי

דילן כמובן מעולם לא השתייך לז'אנר של טוני בנט, נאט קינג קול, ברברה סטרייסנד, ניל דיימונד או בינג קרוסבי. הוא לא היה crooner, הוא היה יוצר. לומר שאין לו קול קטיפתי זה כמובן אנדרסטייטמנט. הוא התפרסם בקול הצפרדע שלו. בזמן שדילן שר שירי מחאה וזעזע את קהילת הפולק כשהתחבר לחשמל, סינטרה עדיין היה לגמרי פעיל בעולם הרחוק שנות אור מזה של דילן. אבל מתישהו, כשהוא הגיע לגיל מסוים, דילן התאהב במוזיקה ששרו סינטרה ודומיו, ונכון לעכשיו הוא לא מתכוון להרפות.

הביקורות מהללות את האלבום המשולש. הדעה הרווחת היא שהביצועים של דילן מלאי רגש וניואנסים, שהעיבוד מושלם, ושבניגוד לרובי וויליאמס או רוד סטיוארט, למשל, הוא לא עושה את זה סתם בשביל הכסף. תכל'ס, הרבה יותר מתאים לו לעשות את זה בשביל לעשות דווקא. אחרי שקיבל את פרס נובל לספרות, הוא מן הסתם נהנה להרגיז כשהוא שר מילים של אחרים במקום לתרום לעולם עוד ממילותיו הנחשקות — הרי מעריצי דילן יעדיפו לשמוע מה שיש לו להגיד על טראמפ ועל הטירוף הכללי שמשתולל כרגע בעולם, מאשר לשמוע אותו מבצע שירי אהבה ושברון לב משנות הקוקוס. אבל דילן, כמו תמיד, עושה מה שבא לו.

שורה תחתונה >> נתקע בטין פאן אלי

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות