החברות הזרות שחייבות למשק 4 מיליארד שקל

28 חברות זרות - מהן שמונה חברות ביטוחניות ו־20 חברות אזרחיות - חייבות למשק הישראלי כ־4 מיליארד שקל במסגרת רכש גומלין. ל"כלכליסט" נודע כי משרד הכלכלה שלח בשבועיים האחרונים מכתבי התראה לאותן חברות, בבקשה להסביר את החוב. אם ההסברים לא יניחו את דעתו של המשרד, הוא יהיה רשאי לנקוט סנקציות שיכולות להגיע למניעת עבודה עם כל גוף ממשלתי למשך חמש שנים.

רכש גומלין הוא כלי שנועד לשמור על הכלכלה המקומית, כאשר גופים ממשלתיים מבצעים רכישות משמעותיות מחברות זרות. במקביל לחוזה עם הגוף הממשלתי, החברה הזרה מתחייבת מול הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי וקידום השקעות זרות במשרד הכלכלה לבצע רכישות בהיקף מסוים בארץ, לאו דווקא מהחברה הישראלית שלה מכרה. רובן חייבות ברכש בהיקף של 35% מגובה ההתקשרות, אך כל רכש ביטחוני מחויב ברכש גומלין בגובה של 50%. רכש מחברות היושבות במדינות החברות בארגון ה־GPA (הסכם הרכישות הממשלתיות) - הכולל את מדינות האיחוד האירופי ו־13 מדינות נוספות דוגמת ארצות הברית וקנדה - מחויב ברכש גומלין בהיקף של 20%, עם מספר חריגים.

230 חברות בינלאומיות מחויבות ברכש גומלין, כאשר הסכום הממוצע שהן מכניסות למשק בכל שנה עומד על יותר מ־8 מיליארד דולר.

משימוע, דרך פיצויים, ועד לרשימה שחורה

סך ההתחייבויות הפתוחות של כל אותן חברות זרות עומדת על 1.07 מיליארד דולר, שהם כ־4 מיליארד שקל. היקף החוב של החברות הביטחוניות עומד על 470 מיליון דולר (כ־1.7 מיליארד שקל) והוא מתחלק, כאמור, בין שמונה חברות. בין החברות הביטחוניות הזרות שקיבלו מכתב התראה ממשרד הכלכלה נמצאות ATLAS הגרמנית שמספקת למערכת הביטחון את טיל הטורפדו ו־MDA הקנדית שעבדה עם התעשייה האווירית על הלוויין עמוס 6, שהתפוצץ בספטמבר האחרון יומיים לפני שיגורו לחלל.

החברות האזרחיות שקיבלו מכתב התראה הן בעיקר חברות בתחום התשתיות, והן חייבות 670 מיליון דולר (כ־2.5 מיליארד שקל). ביניהן נמצאות CNR הסינית שזכתה במכרז קרונות הרכבת הקלה של נת"ע, ולפי הערכות מחויבת מאז 2011 ברכש גומלין של 280—420 מיליון שקל; NOKSEL הטורקית, ספקית של נתגז בתחום צנרת ההולכה, שעל פי הערכות מחו-יבת מאז השנה שעברה ברכש גומלין של 60—180 מיליון יורו; ו־STADLER השוויצרית, שמספקת קרונות וחלפים לרכבת ישראל, ומחוייבת מאז 2015 ברכש גומלין בהיקף של 12—18 מיליון יורו (לרשימה המפורטת ראו תרשים).

לחברות אלה ניתן כעת פרק זמן של כמה שבועות כדי להסביר למשרד הכלכלה את הפער בין גובה המחויבויות לבין היקף המימושים שהציגו בפועל. אם המשרד לא יתרצה מההסברים, הן יזומנו לשימוע שבו ייתכן ויידרשו להציג ערבויות כנגד החוב או לשלם פיצויים, העומדים לרוב על 2% לכל שנת פיגור. אם גם אחרי דרישות הפיצויים החברות לא יבצעו את רכש הגומלין — הן ייכנסו לרשימה שחורה שתמנע מהן עבודה עם כל גוף ממשלתי ישראלי למשך חמש שנים. חברה יכולה לצאת מהרשימה השחורה לפני הזמן רק אחרי שתשלים את תוכנית רכש הגומלין, או שתגיש כתב התחייבות לתוכנית מימוש מעודכנת.

שר הכלכלה אלי כהן. "נדאג להגביר את האכיפה" | צילום: עומר מסינגר

כך, לדוגמה, בספטמבר 2015 עצר משרד הכלכלה (בראשו עמד באותה תקופה אריה דרעי) עסקת ענק בין רכבת ישראל לבין בומברדייה הקנדית לרכישת קטרים חשמליים. החברה הקנדית לא השלימה באותה תקופה רכש גומלין בהיקף של כ־40 מיליון יורו, ורק לאחר שהעניין הוסדר המכרז הופשר.

מלבד זאת, בחודשים האחרונים עצר משרד הכלכלה התקשרויות בין משרד הביטחון לחברות רכב זרות, ובין אגד לבין יצרנית אוטובוסים סינית, עד שאלו הגישו את תוכנית מימוש הרכש שלהן.

"משרד הכלכלה והתעשייה יעמוד על כך שהחברות הזרות שזוכות כאן במכרזים יבצעו את חובת רכש הגומלין שהתחייבו לה", אמר ל"כלכליסט" שר הכלכלה אלי כהן.

"רכש גומלין הנו אמצעי למינוף ההוצאה הממשלתית, ואנו נדאג להגביר את האכיפה על מנת לחזק ענפים נוספים בתעשייה הישראלית המקומית".

שר הפנים אריה דרעי. כשהיה במשרד הכלכלה עצר התקשרות של רכבת ישראל | צילום: דוברות הכנסת

החברות הקטנות נהנות מרכש הגומלין

מי שמרוויח מרכש הגומלין הן כ־500 חברות ישראליות, בעיקר עסקים קטנים ובינוניים. משרד הכלכלה חושף את החברות הזרות לחברות המקומיות הקטנות, שכן תעשיות גדולות דוגמת אלביט לא צריכות את עזרת המדינה כדי להגיע לשווקים זרים, ובכך גם מוריד מהן את נטל איתור המוצרים לרכישה. במקרים רבים, כאשר חברה גדולה זרה מבצעת רכש גומלין, היא מתאימה את הייצור בחברה הישראלית לסטנדרטים שלה. הדבר מקל אחר כך על אותה חברה קטנה להגיע לעוד שווקים, שכן היא כבר אושרה על ידי חברה בינלאומית גדולה. "מרבית החברות הזרות מממשות מעבר לגובה המחויבות שלהן", אמרה מנהלת הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי וקידום השקעות זרות זיוה איגר. "עם זאת, ישנן כמה חברות שלא עומדות במחויבות והגיע הזמן לטפל בהן. בספטמבר האחרון השקנו הנחיות חדשות, ואנו מתכוונים לעמוד על כך שההנחיות ימולאו במלואן".

זיוה איגר, מנהלת הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי וקידום השקעות זרות | צילום: יוסי זמיר