הבן של ליבאי, חברות הקש ו-20 מיליון השקלים שנעלמו

הישענות על ייחוס משפחתי מכובד, קבלת הלוואות בתנאים של שוק אפור ויצירת תמנון של חברות קש — אלה דרכי הפעולה שמיוחסות ליזם הנדל"ן דניאל ליבאי — בנו של פרופ' דוד ליבאי, לשעבר שר המשפטים וחבר כנסת — בבקשה לצו כינוס נכסים ולהכרזה על פשיטת רגל שהוגשה נגדו.

את הבקשה, שנחשפה לראשונה ב"כלכליסט", הגישו איש העסקים יגאל תם וחברת חדוד ייעוץ, שבבעלות עורך דין הצמרת דוד חודק, ובה נטען כי חובותיו של ליבאי לגורמים שונים הצטברו ל־20 מיליון שקל. ההלוואות ניתנו לו למימון מיזמי תמ"א 38. עו"ד אביטן מימון, המייצג נושים בכירים בתיק של ענבל אור, הוא שהגיש את הבקשה גם בתיק זה.

על פי הבקשה, תם וחודק הלוו לליבאי בכמה פעימות סכום שהצטבר לכ־5 מיליון שקל; הלוואות של 10.2 מיליון שקל הוא קיבל מקרן וולתסטון, אחת הקרנות הגדולות למימון מיזמי תמ"א 38, ועל פי הערכות בענף היא מימנה עד עתה עשרות פרויקטים; 800 אלף שקל הוא לווה מיצחק זינגר, יו"ר סנו; ו־500 אלף שקל מאיש נדל"ן בשם אבי יוגב. עוד צוין כי לליבאי "חובות פרטיים במיליוני שקלים נוספים למלווים חוץ־בנקאיים".

ההלוואות של קרן וולתסטון (9 מיליון שקל), תם וחודק ניתנו לו למימון פרויקט תמ"א 38 ברחוב ברנדיס 11 בתל אביב, המבוצע על ידי חברת סיטי גרופ שבבעלות ליבאי. הפרויקט כולל תוספת של קומה וחצי לבניין, וצפוי להניב הכנסות של כ־20 מיליון שקל ממכירת הדירות. על פי הבקשה, הפרויקט נתקע בשלבים אחרונים בגלל חדלות פירעון של החברה. ההלוואה מיוגב נועדה לסייע במימון פרויקט ברחוב יוסף הנשיא בתל אביב, שנמצא כיום בשלבי תכנון, והלוואה אחרת של קרן וולתסטון (1.2 מיליון שקל) נועדה אף היא לממן פרויקט שנמצא כיום בשלבי תכנון.

על פי אתר האינטרנט של החברה, היא מעסיקה מנכ"ל, אך מבדיקת "כלכליסט" עולה כי הוא פרש לפני כשנה על רקע היקלעות החברה לקשיים כספיים. באתר גם מוצג פרופ' ליבאי כחלק מהצוות המשפטי של החברה, אולם בשיחה עם "כלכליסט" הוא הכחיש כי היה מעורב בפעילות העסקית של בנו. בנוסף צוין באתר כי עו"ד תומר אלפונטה מלווה את החברה, אלא שהוא טוען: "אני לא עורך דין שלו ולא של החברה. ייצגתי את החברה בפרויקט אחד שלא יצא לפועל, לא ברור לי למה שמי מופיע שם".

עו"ד דוד חודק. נתן הלוואה למיזם תמ"א 38 | צילום: אוראל כהן

"שיטת המיקסר"

להערכה הנושים שצוינו בבקשה לכינוס נכסים, ליבאי פעל ב"שיטת המיקסר", כלומר הוא ערבב חובות פרטיים עם נכסים של החברה, בדומה לשיטת העבודה של ענבל אור. יצחק חדד, רואה החשבון של סיטי גרופ, מסר ל"כלכליסט": "אין לי כל מושג או מידע באשר לחובות לכאורה בסך 20 מיליון שקל, ועל פניו נראות הטענות בלתי נכונות. כך או כך אין משרדנו מטפל בעניינים האישיים של דניאל ליבאי, ובחברה הנדונה (ע"פ הדו"חות האחרונים שבוקרו על ידנו) אין חובות בסכום האמור". אלא שלטענת תם וחודק, ליבאי יצר תמנון של חברות ריקות מתוכן אליהן הזרים כסף, שבאמצעותו חי חיי ראוותנות.

על פי הבקשה, וולתסטון הלוותה לליבאי 9 מיליון שקל בריבית של 12% בשנה, ופרמיה של 750 אלף שקל בסוף הבנייה. תם הלווה לו 3 מיליון שקל בריבית של 8% בשנה, וחודק הלווה 2 מיליון שקל בריבית שנתית של 5%.

הטענות האלה לא הפתיעו יזם ותיק המכיר את החברה: "יש פעילות נדל"ן שמתבססת על השוק האפור, וזה לא רק מלווים שבאים אליך בלילה". אילי בר, מנכ"ל משותף בחברת אקו סיטי וראש תחום תכנון באיגוד חברות תמ"א 38, מסביר כי השוק האפור קיים משום ש"הרבה יזמים לא מסוגלים לקבל ליווי מבנק, משום שאין להם הון עצמי או שהם חסרים יכולות מוכחת. זו אחת הבעיות של תחום התמ"א 38, שבו יש יותר מדי שחקנים קטנים שלא עוברים את המשוכה של בדיקת בנק מלווה, ולא מסוגלים לממן אפילו את הפעילות הראשונית של התכנון, שלא עולה יותר ממיליון שקל".

קשיים פיננסיים

על פי הבקשה, ליבאי מצוי בקשיים פיננסיים כבר כמה שנים, והוא הצליח לגייס משקיעים בזכות ייחוסו המשפחתי. תם וחודק כותבים בבקשה בפירוש כי נכנסו לעסקה עם דניאל ליבאי מתוך היכרות עם אביו. כשיגאל תם שימש עד מדינה בפרשת נמרודי 2, ליבאי ייצג אותו במשא ומתן עם המדינה; וגורמים בענף מציינים כי שותפו של חודק נמנה עם חבריו הקרובים של ליבאי. גורם נוסף המעורב בפרשה מודה כי הסכים להיכנס לעסקים עם ליבאי הבן משום שהתרשם כי האב מגבה אותו.

דניאל ליבאי, באמצעות פרקליטיו, עו"ד עמית פינס ואיבשי איפרגן, ממשרד פישר, בכר, חן, וול, אוריון ושות': "מדובר בהליך חסר תום לב, ניסיון נפסד ליצור כותרות. עסקינן בסכסוך עסקי ומחלוקת כספית בין חברות שהמקור הראוי לבירורן הוא תביעה אזרחית, ולא הליך פשיטת רגל, שנועד מלכתחילה ליצור לחץ בלתי הוגן להשגת יתרון פסול. אני עומד בהתחייבויותיי ואיני חדל פירעון. פרויקט ברנדיס בת"א אינו תקוע בגלל היעדר תקציב, אלא ממתין להיתרי עירייה".