צילום: ז׳ראר אלון
שלוש ענקיות - האחיות של צ'כוב, הגרסה הבוגרת
במקור צ'כוב כתב את המחזה עבור שלוש צעירות בשנות ה־20 לחייהן, אולם הבמאי חנן שניר מיקם את העלילה דווקא בשנות החמישים של המאה הקודמת, כשהאחיות כבר לא צעירות, וכך אפשר מבט אחר על המחזה וקירב אותו לקהל. התוצאה מרתקת
מחזהו של אנטון צ'כוב בעיבוד, תרגום ובימוי של חנן שניר ובהשתתפות ליא קניג, גילה אלמגור, יבגניה דודינה, רמי ברוך, מאיה מעוז, דבורה קידר, יגאל שדה, דב רייזר, אלי גורנשטיין, עזרא דגן, עודד לאופולד ועוד.
אולגה, מאשה ואירינה חיות עם אחיהן אנדרי בבית אביהן הגנרל המנוח בעיירה פרובינציאלית ברוסיה, וכמהות לשוב אל מוסקבה, שבה גדלו, ולהתחיל חיים חדשים, מאושרים ובעיקר מעניינים יותר. אולגה (קניג) היא מורה רווקה, מאשה (אלמגור) נשואה לא באושר לקוליגין (רייזר) ומאוהבת בווירשינין (גורנשטיין), ואירינה (דודינה) עומדת להתחתן עם טוזנבך (שדה), אף שאינה אוהבת אותו. אנדרי (ברוך), שעמד לקבל משרת פרופסור באוניברסיטה, מתחתן עם נטשה (מעוז), שהופכת לשליטה בבית ומנהלת רומן עם ראש המועצה.
"שלוש אחיות" הוא מחזה על החמצה, על אנשים שחולמים על חיים טובים יותר בתוך שגרה אפורה, משעממת וחסרת תכלית ("העתיד התכווץ והעבר התרחב"), מחזה שמעלה שאלות פילוסופיות כמו "אולי אנחנו לא קיימים?! אני לא יודע, אף אחד לא יודע".
דבר המבקרת: המחזה הקלאסי זכה לעשרות פרשנויות על הבמות בישראל. במקור כתב אותו צ'כוב עבור שלוש צעירות בשנות ה־20 לחייהן, אולם שניר מיקם את העלילה דווקא בשנות החמישים של המאה הקודמת, כשהאחיות כבר לא צעירות, וכך אפשר מבט אחר על המחזה וקירב אותו לקהל. התוצאה מרתקת.
על הבמה הנפלאה שעיצבה פולינה אדמוב (שגם אחראית על התלבושות והמסכות המקסימות) ההתרחשות לא מפסיקה לרגע. כל אחת מהדמויות היא עולם ומלואו, והן מתנהגות כמו בחיים ולא כמו בתיאטרון - מאשה מתעסקת עם הידיים, טוזנבך מנקה אבק מהפסנתר עם האצבע ואירינה יושבת חסרת מעש ובוהה. וזה כל כך אותנטי. יש בהצגה גם הרבה רגעי שקט חזקים מאוד, שתיקות מרתקות שמביעות יותר ממילים.
הרגעים הקומיים שבהם תיבל צ'כוב את השעמום המתמשך מהחיים אינם נעדרים מהבמה, ולמוזיקה תפקיד משמעותי: ההצגה מלווה בתזמורת צבאית שמבליטה את המקום שתופס הצבא בחייהן של האחיות. במסגרת השיתוף בין שני התיאטרונים קיבץ שניר קאסט מנצח שלא נראה הרבה זמן על הבמות, ובעזרתו הוא מגיע לכמה הישגים מרהיבים. מעוז בונה לתפארת את דמותה של נטשה השתלטנית, ברוך מצוין כאנדרי, גורנשטיין נפלא וכובש כווירשינין גם כשהוא פורט על הצ'לו.
שלוש האחיות הן שועלות במה ותיקות שמצליחות להפתיע ולחדש: קניג נפלאה כאולגה הבודדה, אלמגור מצוינת כמאשה הדיכאונית ומתמלאת קסם ורוח שטות כשהיא מפלרטטת בחשאי עם וירשינין בסצנה יפה ומלאת תשוקה, דודינה נהדרת במסע המורכב של אירינה.
שורה תחתונה: הפקה מוצלחת שמאירה מחדש את המחזה הקלאסי.
2 תגובות לכתיבת תגובה