אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פושט רגל הסתיר נכסים – ההפטר בוטל

פושט רגל הסתיר נכסים – ההפטר בוטל

הפטר מחובות נועד למי שבאמת חסר נכסים ומתנהל בתום לב. מי שמנסה להסתיר נכסים במסגרת הליכי פשיטת רגל ייאלץ לשלם, גם אם ההפטר כבר ניתן. מקרה שנדון לאחרונה בביהמ"ש המחוזי בת"א הוא דוגמה טובה לכך

20.04.2017, 08:35 | עו"ד משה ישראל

חייב נקט בהליך פש"ר (פשיטת רגל) כיוון שהיה בעל חובות רבים בהוצאה לפועל. בשנת 2011 ניתן נגדו צו כינוס נכסים. באותה עת הוא היה בעל מניות ומנהל חברת השקעות, שהייתה בבעלות הוריו, כאשר עוד לפני כן גם אביו נקלע להסתבכות פיננסית, וגם בעניינו ניתן צו כינוס ב-2008.

על רקע החובות של החייב ואביו, מניות האב בחברה הועברו ללא תמורה למי שבאותו זמן הייתה זוגתו של החייב.

זכות זו של החברה שהייתה דה פקטו בשליטת החייב הוסתרה מהנאמן ומכונס הנכסים הרשמי וכן מעיני בית המשפט המפקח על הליך הפש"ר. החייב הציג את עצמו כמי שאין לו זכויות בחברה, שכן המניות הוחבאו תחת שמה של בת זוגו, כאמור. בהמשך התגלו עוד כל מיני פעולות שנעשו על ידי החייב כדי לטשטש את הקשר שלו לחברה.

בספטמבר 2016 התקיים בביהמ"ש המחוזי בתל-אביב דיון בבקשת החייב להפטר, שם הוא טען כי אין לו נכסים מכל סוג שהוא. כחודשיים לאחר מכן הוא קיבל הפטר מהחובות לאחר ששילם את מלוא הסכום שנקבע בתכנית הפירעון – עשרה תשלומים חודשיים של 500 שקל בסך הכל.

זמן קצר לאחר מכן, הוגשה בקשה על ידי אחד הנושים שלו בקשה לביטול ההפטר.

הסתבר כי ממש ביום שבו נחתם צו הכינוס, החל החייב לפעול למימוש כספים שהחברה שבשליטתו המעשית, גם אם לא המוצהרת, הייתה זכאית לקבל כנושה במסגרת תיק הוצל"פ שנוהל נגד עזבון אותו מנהל המבקש.

השופטת ניעה גרוסמן, צילום: אתר בתי המשפט השופטת ניעה גרוסמן | צילום: אתר בתי המשפט השופטת ניעה גרוסמן, צילום: אתר בתי המשפט

במסגרת תיק זה החייב הצהיר – וזאת באותו יום שבו ניתן לו ההפטר – כי הוא למעשה הבעלים האמיתי של מניות החברה וכי זוגתו החזיקה בהן בנאמנות עבורו בכל תקופת פשיטת הרגל. כלומר, רק לאחר שתיק הפש"ר הסתיים בהפטר חלוט, הרגיש החייב בטוח לדווח בתיק ההוצל"פ על מעמדו האמיתי כבעל החברה.

"ברור שהחייב פעל בחוסר תום לב"

השופטת נועה גרוסמן ציינה כי מהשתלשלות הנסיבות ברור שהחייב פעל בחוסר תום לב במהלך הליך פשיטת הרגל, בכך שנקט בצעדים על מנת להסתיר את הבעלות האמיתית במניות החברה. "הכל כדי להסתיר מעיני כל הנוגעים בדבר את היותו בעל נכסים – מניות בחברה הזכאית לקבל כספים רבים בהוצל"פ מאת המבקש", כתבה. לפיכך השופטת החליטה לבטל את צו ההפטר שניתן לחייב, והטילה עליו תשלום של 500 שקל לחודש החל מחודש אפריל 2017 לקופת הכינוס.

עם זאת, השופטת הסכימה עם עמדת הכנ"ר שלפיה ביטול ההפטר מהווה סנקציה מספיק משמעותית, ובשלב זה אין צורך להעמיד את החייב לדין פלילי על פי סעיף 224 לפקודת פשיטת הרגל.

השופטת חייבה את החייב להתייצב לחקירה לפי בפני הנאמן והכנ"ר, לפי דרישתם, והורתה בין היתר על חקירת הפעולות הענקת מניותיו לזוגתו וכן מעורבים נוספים בענייניו של החייב.

• המבקש: עו"ד בן עזרא

• ב"כ הכנ"ר: עו"ד שרגא-ולטוך

• ב"כ הנאמן: עו"ד שוקרון

• ב"כ החייב: עו"ד וייג

לפסק הדין

עו"ד משה ישראל עוסק בפשיטת רגל

** הכותב לא ייצג בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות