על ספת האפליקציה: פסיכולוג אוטומטי נגד פוסט-טראומה

חרדה ופוסט־טראומה תוקפות קהלים גדולים והולכים בחברה הישראלית, ובהם לא מעט ילדים ובני נוער, ורבים לא מצליחים להיפטר מהתסמינים זמן רב לאחר האירוע שחולל את ההפרעה הנפשית. מחקר מ־2012 למשל מצא כי בעיר שדרות מחצית מתלמידי התיכון סובלים מפוסט־טראומה שנגרמה מירי קסאמים, ומחקר אחר מ־2014 שבחן נפגעי חרדה שפונו לטיפול בסורוקה במהלך עמוד ענן גילה כי מחצית מהם המשיכו לסבול מתסמינים של חרדה (כגון פגיעה בריכוז, בשינה ובמצב הרוח) גם שמונה חודשים אחרי הטיפול. מלבד זאת, בדיון שנערך בכנסת לפני כשנה אמרה בלה בן גרשון, אחראית ההיערכות לחירום לבריאות הנפש במשרד הבריאות, כי המשרד אינו ערוך לתת טיפול נפשי לנפגעי חרדה במקרה שתפרוץ מלחמה כוללת. בנוסף לכך לא כל נפגעי החרדה פונים לטיפול, וייתכן כי התמונה בשטח חמורה הרבה יותר.

אל החלל הזה נכנס הסטארט־אפ ReachMore, שהוקם לפני כחצי שנה עם חזון לפתח אפליקציה המעניקה טיפול לנפגעי חרדה בעקבות טראומה. החידוש המרכזי של החברה הוא אופן הטיפול: במקום פסיכולוג בשר ודם, הטיפול יינתן על ידי פסיכולוג אוטומטי לחלוטין, "ללא מגע יד אדם" — שיגיע לקהלים גדולים יותר ובזמן אמת. המטרה היא לסייע בהתמודדות עם האירוע הטראומטי מיד עם החשיפה אליו ובמהלך החודש הראשון לאחריו, כדי להקטין את הסיכויים של הנפגע לגלוש למצב של פוסט־טראומה.

מייסדי ReachMore, מימין: עו"ד אורי הכהן, ד"ר יעקב צימרמן, המנכ"ל גדי ורדי. שיעור ההחלמה בטיפול מקוון עומד על כ־80% | צילום: אוראל כהן

גורמים לשינוי קוגניטיבי

האפליקציה מבוססת על מחקר של הפסיכולוג ד"ר יעקב צימרמן, אחד השותפים המייסדים, בנושא אפקטיביות של טיפול מקוון אוטומטי בהפרעת חרדה (תוך שימוש בפרוטוקול טיפולי קוגניטיבי־התנהגותי CBT). במחקר נמצא כי טיפול זה משיג תוצאות זהות או טובות יותר בהשוואה לטיפול פסיכולוגי פנים אל פנים. שיעור ההחלמה עמד על יותר מ־80%, וההתמדה בטיפול היתה דומה לזו שבטיפול רגיל. מלבד זאת, היתרון הייחודי של הטיפול המקוון הוא שהמטופל עוקב אחר תוכנית הטיפול בקצב שלו, בזמנו החופשי ומביתו, ובכל עת יכול המטופל לחזור לתכנים הנלמדים ולעיין בהם. מנגד, בטיפול האוטומטי המקוון אין מטפל יכול לראות את פניו ותגובותיו של המטופל ולהתאים את ההתערבות בהתאם לכך.

הטכניקות לטיפול בחרדה באמצעות האפליקציה כוללות בעיקר טכניקות להביא לשינוי קוגניטיבי. האפליקציה מלמדת טכניקות של הרגעה, כמו נשימות או הרפיית שרירים, ומציעה תוכנית טיפולית לפי התשובות שהמשתמש נותן. פריצת הדרך מבחינת החברה תהיה היכולת לספק לכל משתמש תוכנית אישית הנבנית אוטומטית. "אנחנו יכולים להגיע אליך בעיקר דרך הרשויות", מסביר גידי ורדי, מנכ"ל החברה. "הדרך הכי פשוטה היא שתקבל SMS שאומר: קרה אירוע באזור שלך. אם אתה מרגיש עצבנות, ניתוק או עוד שורה של תסמינים שאפשר לפרט - תוריד כאן את האפליקציה. אחרי הורדת האפליקציה, היא תסביר בצורה מאוד ברורה והדרגתית את תהליך הטיפול, שאמור להימשך 30 יום".

קיימים בשוק המקומי כלים שונים לעזרה עצמית דרך אפליקציה וללא מעורבות ישירה של מטפל, בתחומים מגוונים כגון פוביות וחרדות חברתיות, איך אין מדובר בהתמודדות עם אירוע טראומטי. הממשל האמריקאי מפעיל מת תוכנית דומה של הממשל האמריקאי לתמיכה ביוצאי צבא, אולם היא מיועדת לאנשים הסובלים כבר מהפרעה פוסט־טראומטית.

עד כמה פוסט־טראומה היא הפרעה ישראלית?

ורדי: "זו בעיה בכל העולם. בארצות הברית יש בכל שנה 107 אסונות, אסונות טבע או אירועי טרור, שמוכרזים על ידי הממשל הפדרלי כאסון. זה בעצם אירוע טראומה כל שלושה ימים. יש המון. ישראל כן נחשבת מעצמה לטיפול בטראומה מפני שאנו רוויים באירועים קשים, יש פה המון ידע והמון אנשים שחקרו וחוקרים, ואנחנו נעזרים בהמון ידע".

מה המודל העסקי שלכם?

"עיריות וממשלות מתקצבות את הטיפול באירועי חירום. אנחנו מוכרים את האפליקציה כרישיון - כדי שזה יהיה קיים עבור העירייה או הממשלה - ותשלום נוסף על שימוש. אנחנו גם מתאימים את האפליקציה לאירועים ספציפיים, טיפול באירוע של שריפה לא יהיה זהה למתקפת טרור. יכול להיות גם מודל של תשלום על ידי משתמש, אבל המודל המועדף מבחינתנו הוא תקצוב על ידי עירייה או ממשלה".

מה הערך המוסף החברתי שלכם?

"הערך החברתי הוא להגיע להרבה יותר אנשים. אנחנו מעריכים שנוכל להגיע לפי 1,000 יותר אנשים אחרי האירוע. זה אחרי שראינו את המספרים. אחרי הפיגוע בשרונה - 80 איש התקשרו לקו החם. זה כלום ושום דבר לעומת כמות האנשים שסבלו ועדיין סובלים מהאירוע הזה כי הם לא קיבלו את הטיפול הנכון. באמצעות הכלי שלנו אנחנו יכולים להגיע ל־80 אלף איש באירוע כזה".

כמה כסף הושקע עד כה בחברה?

"אנחנו בתחילת הדרך. הושקעו 50 אלף דולר של חברים ומשפחה. העובדים בינתיים זה ארבעת המייסדים. אנחנו מחפשים משקיעים, ואנחנו מחפשים גם עובדים נוספים שיעזרו לנו לגדול. בתחילת מאי אנחנו נפגשים עם משרד הבריאות, שהמטרה היא לאשר את הפרוטוקול שד"ר צימרמן כתב. אם הפרוטוקול יאושר זה יפתח את הדלת להמון רשויות בארץ לעשות שימוש במוצר שלנו. אנחנו גם בקשר עם חו"ל, ונמצאים בתהליך תחילת עבודה עם בית חולים בארצות הברית".

עבר קרבי

המייסדים של החברה, פרט לצימרמן, הם ורדי, לשעבר מנהל מכירות בסיסקו ישראל ואמסטרדם, שהקים את מיזם Caring (סטארט־אפ של שיתוף רכבים). הוא גם שירת כלוחם ומפקד בסיירת מטכ"ל; אורי הכהן, מנכ"ל BDO חברת מעוף (מקבוצת BDO זיו האפט), המלווה עסקים קטנים ובינוניים מטעם משרד הכלכלה. בעבר ניהל את מחוז תל אביב בתנועת הצופים, ואף הוא שירת כלוחם בסיירת מטכ״ל; ויונתן גיפמן, סמנכ״ל טכנולוגיות, בעל תואר ראשון ושני במדעי המחשב מהטכניון עם התמקדות ב־Machine Learning, לשעבר טייס F15, וסגן מפקד טייסת בתפקידו האחרון.

החברה לקחה חלק בתוכנית החברתית של עמותת בוגרי 8200, תוכנית האצה (אקסלרטור) למיזמים חברתיים־טכנולוגיים, שפונה לכל יזם חברתי־טכנולוגי, ולא רק לבוגרי 8200. התוכנית הוקמה בשנת 2013, וסיימה בחודש מרץ האחרון את המחזור השלישי. התוכנית פועלת כארגון ללא כוונת רווח, והיא ממומנת על ידי שישה שותפים – כיל, נשיץ־ברנדס־אמיר, אמדוקס, KPMG, נפש בנפש ובנק הפועלים.

הדוקטורט של צימרמן עסק במאפייניו של הטיפול המקוון דרך האינטרנט ומידת האפקטיביות שלו. עד סוף 2010 שימש כמרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, וניהל במשך עשר שנים את האגף החינוכי לבריאות הנפש תחנת העמקים.