המנהלים במגזר הפיננסי שיצליחו לחמוק מהחוק להגבלת שכר הבכירים

מגבלת חוק שכר הבכירים בגופים הפיננסיים צפויה לחולל שינוי משמעותי בהכנסה השנתית של המנהלים בבנקים ובבתי ההשקעות. אלה נהנו בשנים האחרונות מעלויות שכר של מיליונים רבים של שקלים בשנה. החל מ־2017, עלות השכר השנתית של רובם תיחתך ל־2.5 מיליון שקל, אלא אם הם יסכימו להיות נדיבים ולהעלות את השכר של הזוטרים שבעובדיהם, כולל עובדי הקבלן, שכן החוק קובע שהמנהלים יכולים להשתכר לכל היותר עד פי 35 יותר מהשכר הנמוך ביותר בחברה. לחלופין, הם יכולים לחפש מקומות עבודה מחוץ לשוק הפיננסים, כפי שרבים מהם כבר עשו או צפויים לעשות.

בבנקים יהיו אלה מנהלי בנק לאומי שיספגו את הירידה הגדולה ביותר בשכר. עלות שכרה של מנכ"לית הבנק רקפת רוסק־עמינח עמדה ב־2016 על 14.5 מיליון שקל, אך כ־7.7 מיליון שקל מתוכם נרשמו כהוצאה חד־פעמית על זכויות עבר שנצברו עד כניסת החוק לתוקף. בניגוד לחלק מעובדי הבנק, שזכאים לפנסיה תקציבית במסגרת הסכם קיבוצי, המנכ"לית אינה זכאית לפנסיה כזו וסכומים אלו הם פיצויים מוגדלים שצברה במהלך שנות עבודתה. סכומים אלו הופרשו כעת באופן מיידי כדי למנוע פגיעה עתידית בהם במסגרת חוק הגבלת השכר.

ואולם גם בניכוי ההפרשה החד־פעמית, עלות שכרה של רוסק־עמינח מסתכמת בכ־6.9 מיליון שקל, סכום הגבוה כמעט פי שלוש מתקרת השכר החדשה. בשוק ההון טוענים כבר תקופה ארוכה כי רוסק־עמינח לא תמשיך עוד זמן רב בתפקיד ותחפש מקום עבודה שיאפשר לה להמשיך לקבל שכר בעלות גבוהה.

מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח | צילום: אוראל כהן

אחרי רוסק־עמינח, הבכיר בלאומי שנהנה מעלות השכר הגבוהה ביותר הוא מנכ"ל לאומי ארה"ב אבנר מנדלסון, עם כ־6 מיליון שקל בשנה. החוק החדש לא חל על מנדלסון, משום שהוא חל רק על תושבי ישראל העובדים בישראל, מה שעשוי ליצור תמריצים עבור המנכ"לים לחתור למינויים לתפקידים בחו"ל.

יו"ר הבנק דוד ברודט צפוי להיפגע אף הוא, שכן עלות שכרו ב־2016 עמדה על 4.4 מיליון שקל. בשלב זה לא נראה שבבנקים צפויים לייצר היררכיה בדרג הבכיר ביותר בבנק, והעלות של המנהלים הבכירים ביותר והכפופים להם תתיישר ל־2.5 מיליון שקל.

בבנק הפועלים מי שהיו יכולים לספוג את המכה הכואבת ביותר בחרו לסיים את תפקידם רגע לפני כניסת החוק לתוקף. מדובר במנכ"ל לשעבר ציון קינן, שקיבל ב־2016 שכר בעלות של כ־4.6 מיליון שקל, והממונה על חטיבת קשרי מחזיקי עניין לשעבר אפרת יעבץ, עם שכר בעלות של 7.6 מיליון שקל. לפי הערכות, יעבץ החליטה לעזוב בדיוק בגלל חוק השכר החדש. אריק פינטו, מי שהחליף את קינן, קיבל ב־2016 שכר בעלות של 7.3 מיליון שקל, כאשר 2.9 מיליון שקל הם הוצאה חד־פעמית על זכויות עבר. עלות שכרו של פינטו אינה עבור כל 2016 אלא רק החל מאוגוסט 2016, ולכן בחישוב שנתי מדובר בשכר גבוה יותר.

שיאני עלויות השכר במגזר הפיננסי

שוויון מלא בין הבנקים

חוק השכר יוצר תופעה מעניינת: הוא מקטין ולפעמים מעלים את פערי השכר בין מנהלי הבנקים הגדולים לקטנים ובין המנכ"לים לכפופים להם. מנכ"לית בנק דיסקונט לילך אשר טופילסקי, למשל, קיבלה ב־2016 שכר בעלות של 5 מיליון שקל, נמוך מזה של המקבילים שלה בבנקים הגדולים הפועלים ולאומי. השכר שלה אמנם יצטמצם כעת בחצי, אך מדובר בקיצוץ נמוך יותר מזה של רוסק־עמינח.

בבנק מזרחי טפחות, שזכור במשכורות העתק ובאופציות שהעניק למנכ"ל לשעבר אלי יונס, זכה המנכ"ל אלדד פרשר לשכר בעלות של 4.4 מיליון שקל ב־2016 ו־5.6 מיליון שקל ב־2015. גם מנכ"לית הבנק הבינלאומי סמדר ברבר־צדיק צפויה לספוג פגיעה בשכרה, שכן ב־2016 היא קיבלה שכר בעלות של 3.8 מיליון שקל וב־2015 בעלות של 4.3 מיליון שקל.

עוד אבסורד שייווצר במערכת הבנקאית קשור לחברות החיתום של הבנקים, שמנהליהן לא כפופים לחוק השכר וצפויים להשתכר יותר ממנכ"לי הבנקים.

בהקשר זה מעניין לראות בטבלת מקבלי השכר של דיסקונט ל־2016 את מנכ"לית חברת החיתום של הבנק טל רובינשטיין, שקיבלה שכר בעלות של 3.29 מיליון שקל. אמנם זו עלות נמוכה יותר מזו של אשר טופילסקי, אך עלות השכר המקסימלית של המנכ"לית ל־2017 תוגבל לפי החוק החדש בעוד זו של רובינשטיין לא. זו הפעם הראשונה שבה רובינטשיין מופיעה בטבלת השכר, שכן באפריל 2016 הושלם מיזוג כלל פיננסים חיתום לתוך דיסקונט חיתום.

אם במערכת הבנקאית צפויה פגיעה משמעותית שתגרום למנהלים לעזוב, בענף הביטוח ובבתי ההשקעות משדרים עסקים כרגיל וכמעט אף בכיר לא הכריז על עזיבה. היחיד שכן עזב את הענף הוא אמיר הסל, מי שהיה עד סוף 2016 מנהל ההשקעות הראשי בחברת הביטוח הראל. אחת הסיבות לכך היא שבבתי ההשקעות השכר ממילא נמוך יותר ולא רחוק מהתקרה החדשה, בעוד בחברות הביטוח כבר בוצע מישטור עצמי עוד בטרם כניסת החוק בעקבות לחץ מצד הציבור ומצד המפקחת על הביטוח דורית סלינגר.

ההתערבות של המפקחת

יש הטוענים כי מי שהוביל בין היתר ליצירת מגבלת השכר מלכתחילה היה מנכ"ל הפניקס אייל לפידות, שביקש לאשר לעצמו שכר בעלות של 13 מיליון שקל ועורר את זעמה של סלינגר. המפקחת התערבה ואף זימנה באופן חריג באמצע 2014 את הדירקטורים של הפניקס לפגישה דחופה שבה נזפה בהם על תמיכתם בחבילת השכר של לפידות. הלחץ שהפעילה סלינגר הוביל שורה של הפחתות בשכרו של לפידות, שעלותו הסתכמה בסופו של דבר ב־3.5 מיליון שקל.

לעומת זאת, איציק עוז, מנכ"ל סוכנות הביטוח אגם לידרים שנמצאת בבעלות משותפת של הפניקס ועוז עצמו, הוא שיאן השכר של חברת הביטוח. מצב זה צפוי להימשך, שכן החוק לא חל על מנהלי סוכנויות ביטוח. עוז קיבל ב־2016 שכר בעלות של 7 מיליון שקל.

החוק לא חל על חברות חיתום וסוכנויות ביטוח מכיוון שהוא מיושם רק על בכירים בגופים המנהלים כספי ציבור, בעוד חברות החיתום עוסקות בגיוס כספים לחברות וסוכנויות ביטוח רק משווקות מוצרים פנסיוניים ופיננסיים של חברות ביטוח ובתי השקעות. במקרה של סוכנויות ביטוח מדובר בתחום אפור, שכן גם הבנקים משווקים מוצרים פיננסיים, אך ראש מערך ייעוץ של בנק כן כפוף לחוק בעוד מנכ"ל סוכנות ביטוח לא.

הקיצוץ העצמי בשכר הגיע גם לביטוח ישיר, שם המנכ"ל רביב צולר חתך את שכרו לעלות של 4 מיליון שקל, בעוד ב־2013 למשל קיבל שכר בעלות של 12 מיליון שקל בשנה. בהראל, לעומת זאת, לא קיצצו בשכר, אבל כן במספר המנהלים. בעבר כיהנו בחברה שני מנהלים משותפים — מישל סיבוני ושמעון אלקבץ — בעלות שכר של כ־6 מיליון שקל לכל אחד. בסוף 2015 החגיגה הזאת הסתיימה, וכיום סיבוני מכהן לבד. עלות שכרו ב־2016 היתה 6 מיליון שקל, ו־6.5 מיליון שקל ב־2015.

עלות שכרו של סיבוני לא תיחתך ל־2.5 מיליון שקל כמו בחברות הביטוח האחרות, מכיוון שהחברה העלתה בסוף 2016 את שכר המינימום לכל עובדי החברה ל־6,000 שקל בחודש. מהלך זה מאפשר למנהלים להרוויח שכר בעלות של עד 3.5 מיליון שקל, שכן החוק קובע כי שכר המנהלים יוגבל לפי 35 מהשכר הנמוך ביותר בחברה.

מי שעוד צפוי לספוג פגיעה גדולה בעלות שכרו הוא מנכ"ל חברת תעודות הסל של הראל אורי שור, שעלות שכרו עמדה ב־2016 על 5.2 מיליון שקל.

במנורה, חברת הביטוח הקטנה מבין חמש הגדולות בענף, קיבל המנכ"ל מוטי רוזן שכר בעלות של 4.5 מיליון שקל ב־2016. הוא צפוי לספוג ירידה של 2 מיליון שקל בעלות תחת החוק החדש.

הערכות: איזי כהן יפרוש

מנכ"ל כלל ביטוח איזי כהן הוא שיאן השכר של חברות הביטוח. אמנם ב־2016 עלות שכרו היתה 3.3 מיליון שקל, אך היא כללה רכיב שכר בסיס בלבד ללא מענקים, ברקע העובדה ש־2016 היתה שנה חלשה מאד לענף הביטוח. לעומת זאת, ב־2015 עמדה עלות שכרו על 6.8 מיליון שקל. לפי הסכם העסקתו הקודם, עלות שכרו יכולה להגיע ל־13 מיליון שקל בשנה, כולל בונוסים. לפיכך, כהן צפוי לספוג את הקיצוץ הגדול ביותר בשכרו. לפי הערכות, הוא עשוי להודיע עד סוף השנה על סיום תפקידו, בדומה לקינן ואחרים במערכת הבנקאית.

איזי כהן מנכ"ל כלל ביטוח | צילום: עמית שעל

במגדל הסיפור שונה לחלוטין. בעל השליטה שלמה אליהו מינה לתפקיד המנכ"ל את בנו עופר אליהו. משפחת אליהו לא ידועה בפזרנות בכל הנוגע לשכר, ואליהו הבן מושך שכר צנוע יחסית של 2.6 מיליון שקל.

יו"ר מגדל יוחנן דנינו, שביקר לאחרונה את מגבלת חוק שכר הבכירים, קיבל ב־2016 שכר בעלות של 3 מיליון שקל, כך שהפגיעה בו צפויה להיות נמוכה. רק מנהלים בודדים בתחום בתי ההשקעות חצו את רף עלות השכר של 2.5 מיליון שקל, ובהם מנכ"ל מיטב דש אילן רביב, שעלות שכרו ב־2016 עמדה על 4.1 מיליון שקל. הנפגעים המרכזיים מהחוק בענף בתי ההשקעות יהיו דב ילין ויאיר לפידות, המנכ"לים המשותפים של ילין לפידות, שקיבלו ב־2016 שכר בעלות של 8 מיליון שקל כל אחד.