המגעים בין האוצר לניסנקורן למניעת השביתה יחודשו היום

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ומנכ"ל האוצר שי באב"ד נועדו אמש במטרה למנוע את השביתה במגזר הציבורי שמתוכננת למחר. הפגישה הסתיימה ללא תוצאות, והמגעים בין הצדדים צפויים להימשך היום. ההכרזה על השביתה הגיעה כבר בשבוע שעבר מכיוונו של ניסנקורן ואתמול היא חודשה, בנימוק של הזנחה לכאורה מצדם של משרדי הממשלה כלפי תנאי הפרישה הצפויים של עובדים ברשות השידור ותאגיד השידור הציבורי כאן.

"לא ימתח את החבל"

ניסנקורן אמר אתמול ש"אם לא יושג פתרון של הרגע האחרון, בעוד פחות מ־48 שעות תיפתח שביתה גורפת בכל המגזר הציבורי". מדובר בהשבתה בין היתר של בנק ישראל, מעונות היום, בתי חולים, אוניברסיטאות ורכבת ישראל.

במשרד האוצר עוד האמינו אתמול בערב שניסנקורן לא "ימתח את החבל" ויפגע במשק, אבל בסיטואציה שבה הבחירות להסתדרות שמתוכננות לסוף מאי מעסיקות אותו יותר מכל איש שם לא מוכן לקחת סיכון. זאת כאשר ניסנקורן מכנה את הקמתו העקומה של התאגיד והניסיונות לסנדל אותו כ"התעללות בציבור עובדי רשות השידור והתאגיד, תוך שיסוי קבוצות עובדים אלו באלו. ההסתדרות דורשת להגן על תעסוקת העובדים ולהסדיר את מכלול זכויותיהם".

מנכ"ל האוצר שי באב"ד ויו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן | צילומים: עומר מסינגר, אוראל כהן

לפי ההערכות סלע המחלוקת הוא על כ־170 עובדי רשות השידור ותאגיד השידור שגילם מעל 45, וחלקם הגדול צפוי לא להיקלט בתאגיד השידור. לפי ניסנקורן, מדובר בעובדים בעלי פנסיה בסיסית בלבד, ולכן יש להגדיל להם את הפנסיות או מענקי הפרישה כדי לאפשר להם תנאים טובים יותר. המטרה היא למצוא פתרון לאותה קבוצת עובדים שהסיכוי שלה למצוא עבודה חדשה אינו גבוה.

השאלה הגדולה היא בכמה להגדיל את הפנסיות או מענקי הפרישה, תחת ההבטחה של האוצר שלא להגדיל את תקציב התאגיד שהיקפו כ־740 מיליון שקל. ולכן, נכון לאמש הפשרה שהסתמנה היא הגדלת השכר של אותה קבוצת עובדים תחת קיצוץ בתוכניות התאגיד במקום אחר.

בסביבת האוצר רמזו שמקורות הקיצוץ יכולים לנוע בין הפקת תוכניות לרכישת ציוד, כאשר מי שיחליט על כך הם ראשי התאגיד עצמו ולא האוצר. עם זאת, במסיבת העיתונאים שכינס שר האוצר משה כחלון סביב הסיכום שלו עם נתניהו על הקמת תאגיד החדשות החדש, הדגיש כחלון כי פעילות התאגיד והפקות המקור לא ייפגו, מה שכעת לא יוכל להתקיים יחד עם הניסיון של האוצר לסייע לאותה קבוצת עובדים מבלי להגדיל את המסגרת התקציבית.

"איומים לא אמינים"

כבר במרץ 2016 חתם ניסנקורן מול משרדי האוצר והתקשורת על הסכם שהסדיר את תנאי העסקת 51% מעובדי הרשות בתאגיד יחד עם תנאי הפרישה של יתר עובדי רשות. באותו הסכם קיים סעיף המבהיר כי ההסכם מהווה מיצוי של זכויות העובדים ולא תהיה תמיכה בתביעות נוספות, כפי שדורש כעת ניסנקורן ומאיים בעקבותיהן בשביתה. כך שכל הסיכום החדש שיבוא והנכונות של האוצר לבוא לקראת ניסנקורן היא מהלך שמגדירים שם כ"נדיבות"שמטרתה להימנע מבית הדין לענייני עבודה, שאמור דווקא לתמוך באוצר במקרה הזה.

ח"כ שלי יחימוביץ', שמתמודדת לראשות ההסתדרות, תקפה את איומי השביתה. "איומי השבתת המשק הם האיומים הפחות אמינים ומשכנעים שהושמעו אי פעם, ונובעים אך ורק מהחרדה של יו"ר ההסתדרות מתוצאות הבחירות ב־23 במאי. זה צעד מחושב, מתוזמן ומהודק היטב שנרקם עם שותפו לקואליציה הבזבזנית בהסתדרות, שר האוצר".

לדבריה, "הסוף ידוע מראש: רגע לפני השביתה או מיד כשתפרוץ יימצא פתרון קסם מפוקפק שהשניים כבר סיכמו ביניהם. דבר לא ישנה את המציאות העגומה של פיטורי עובדים והתנהלות מופקרת של הממשלה וניסנקורן".