אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מוסיפים עוול על עוולה: "הפרקליטות עיוורת לסבלם של הנדכאים"

מוסיפים עוול על עוולה: "הפרקליטות עיוורת לסבלם של הנדכאים"

עו"ד יראון פסטינגר תוקף את הפרקליטות, שמסרבת לעדכן את הציבור בדבר הארכת מועד הזכות לתבוע בגין הולדה בעוולה

25.04.2017, 09:03 | משה גורלי

האם משרד המשפטים חייב ליידע את הציבור בדבר פסק דין של בית המשפט העליון שמאריך את התקופה שבה שניתנת לנפגעים הזכות להגיש תביעה? ויכוח מעניין בסוגיה זו מתנהל בין עו"ד יראון פסטינגר ובין שרת המשפטים איילת שקד והפרקליטות, כשבמוקד הנושא הכאוב של "הולדה בעוולה" - הזכות של ילוד להגיש תביעה על נכות מולדת שנגרמה לו בעקבות מחדל באבחון הרפואי, שבעטיו נמנעה הפסקת היריון והוא נידון לחיי נכות.

קראו עוד בכלכליסט

ב־2012, במהלך שיפוטי־חקיקתי, נטל העליון את זכות התביעה שניתנה עד אז לילדים הפגועים והעבירה להורים. הסיבה היתה ערכית - למנוע מצב שבו הילד הנכה נאלץ לתבוע באמצעות הטענה "טוב מותי מחיי", כלומר לתבוע פיצוי על כך שהוחלט להביאו לעולם ולהותירו בחיים. אולם השינוי הזה גרר מוקש בדמות קיצור דרמטי של תקופת ההתיישנות להגשת התביעה - נושא קריטי במקרה שבו עשויות לחלוף שנים ארוכות עד שמתבררת במלואה עוצמת הפגיעה. בתביעת הקטין תקופת ההתיישנות היתה 25 שנה: 18 עד הגיעו של הקטין לבגרות פלוס שבע שנות ההתיישנות הקבועות בחוק. העברת הזכות והעילה להורים קיצרה את התקופה לשבע שנים. בית המשפט העליון הכיר בבעיה, והאריך את המועדים להגשת תביעה. ההארכה האחרונה שניתנה למשפחות שתקופת ההתיישנות בעניינן כבר החלה ניתנה בספטמבר 2016, ולפיה הן יוכלו להגיש תביעה עד סוף 2017.

עו"ד פסטינגר, גילוי נאות, שמתפרנס מתביעות אלה, דוחק במשרד המשפטים לפרסם בעיתון את הארכת המועד, והביא תקדים ממינהל מקרקעי ישראל, שפרסם פסק דין שגרם לשינוי בזכויות במקרקעין. ההתכתבות עם משרד המשפטים הניבה סירוב מקומם מצד ד"ר תמר קלהורה, ממחלקת ייעוץ וחקיקה: "פסק הדין הנזכר בפנייתך אינו הולם את השיקולים הנגזרים מייעוד הפרקליטות וערכיה, דוגמת מידת החידוש והחשיבות של פסק הדין, תרומתו להגנה על שלטון החוק וזיקתו לעבודת היחידה".

עו"ד פסטינגר. נטען נגדו שהוא מעוניין להרבות בתביעות עו"ד פסטינגר. נטען נגדו שהוא מעוניין להרבות בתביעות עו"ד פסטינגר. נטען נגדו שהוא מעוניין להרבות בתביעות

פסטינגר התעצבן והשיב: "הצטערתי על העולה ממכתבה של ד"ר קלהורה, לפיו זכויותיהן של אלפי משפחות עם ילדים נכים קשים, ברובן הגדול משפחות קשות יום, אינן עולות בקנה אחד עם 'ייעוד הפרקליטות וערכיה' ואף לא עם 'תרומה לשלטון החוק'. זו גישה אדנותית ושגויה מן היסוד, עיוורת לסבלותיהם של החלכאים והנדכאים, שאינה הולמת נושאי משרה ציבורית. אם אלו 'ייעוד הפרקליטות וערכיה' ו'ההגנה על שלטון החוק', לשיטתכם, אולי עדיף לציבור הרחב בלעדיהם".

בהמשך ההתכתבות נרמז שלפסטינגר יש עניין להרבות תביעות. עו"ד ארז קמיניץ, המשנה האזרחי ליועמ"ש, כתב לו: "מדובר בתביעות נגד מוסדות רפואיים שהם גם מוסדות פרטיים, ולא רק של המדינה, אשר ספק אם נכון שהמדינה 'תזמין את הציבור' לתבוע אותם".

וזו היתה גם הזמנה להנחתה מצד פסטינגר: "זו טענת סרק המושפעת כנראה מדעות קדומות כלפי תובעים בנזיקין. אכן, מבחינת קרן הביטוח הממשלתית ענבל עדיף שמשפחות אלו תיוותרנה באפלה גדולה, לא תדענה על זכויותיהן, והילדים הנכים ייוותרו ללא פיצוי, אולם אין זה האינטרס הציבורי".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות