צילום: שאטרסטוק , איי פי
רפורמת המס של טראמפ: "מעבר ממלחמת מטבעות למלחמת מסים"
על פי הערכות כלכלנים, הירידה החדה במס החברות בארה"ב - לרמות בין הנמוכות בעולם - תתמרץ חברות גלובליות שעיקר פעילותן בחו"ל לעבור לארה"ב. מנגד, הממשלות האחרות לא יישארו אדישות ויורידו גם הן את המס לשיעורים נמוכים
"הירידה החדה במס החברות בארה"ב, לרמות בין הנמוכות בעולם, תתמרץ חברות גלובליות שעיקר פעילותן בחו"ל לעבור לארה"ב. הממשלות האחרות לא יישארו אדישות ויורידו גם הן את המס לשיעורים נמוכים – ובכך המלחמה משוק המטבעות תעבור למלחמת מסים", כך אמר היום (ה') עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר מקבוצת הראל ביטוח ופיננסים.
קראו עוד בכלכליסט
קליין אמר את הדברים על רקע הורדת מס החברות מ-35% ל-15% במסגרת תכנית מיסוי נרחבת שמוביל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ושהוצגה אמש על ידי שר האוצר של ארה"ב, סטיב מנושין, וגארי קוהן, יו"ר המועצה הכלכלית הלאומית.
בשנים האחרונות, לנוכח ההאטה של הצמיחה הכלכלית הגלובלית וסחר החוץ העולמי, ניסו רוב המדינות לשפר את מצבן על ידי שיפור התחרותיות שלהן. הדרך שלהן לעשות זאת הייתה נקיטת פעולות שיפחתו את המטבעות שלהן ויוזילו את מחירי הייצוא שלהן בשוקי חו"ל. היות והפעולות הללו ננקטו בלי תיאום בין מדינות, הן ביטלו זו את זו ולא היו תכליתיות. מדינות נותרו עם יתרות מט"ח גדלות והולכות, אך לא הצליחו לפחת את המטבעות.
רונן מנחם, מנהל מחלקת המחקר והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות סבור שארה"ב הבינה שבסופו של דבר לפחות חלק מהמתחרות ישיגו את הפיחותים המיוחלים והערכות שהעלאת הריבית הצפויה לאזור 1.5%-2% בתוך שנה תחזק את הדולר כנגד היורו ומטבעות נוספים - דבר שיקשה מאוד על היצואניות המקומיות. "במקום לשים את הדגש על דרכים למנוע תיסוף של הדולר הם החליטו לעבור לזירה של ההכנסות ממסים וכפועל יוצא להנמיך את שיעור המס על חברות", אמר מנחם.
מנחם סבור שכעת, חברות רבות שרצו לפעול בתוך ארה"ב משיקולים שונים (הן מקומיות והן בינ"ל), אך הרחיקו למקומות אחרים משיקולי מס, יכולות לשוב לארה"ב. מדובר, בין השאר, בתאגידי ענק וחברות בלו צ'יפ גלובאליות, שאם יחזרו הביתה יגדילו בבת אחת את בסיס המס, מה שיקזז את ההשפעות הראשונות של הורדת שיעור המס על קופת האוצר האמריקאי. זאת בתוספת הרעיון להטיל מס חד פעמי נמוך של 10% על כל החברות שיבחרו ביוזמתן להשיב את חשבונותיהן העסקיים לארה"ב. "כך גם ימוזער הנזק שייגרם לחברות הייצוא האמריקאיות מהעלאות הריבית המתוכננות", הוסיף.
מנחם מציין שמהלך שכזה מהווה גם תשובה לאלו שטוענים שבגלל שארה"ב כבר צומחת והתעסוקה כמעט מלאה, יהיה קושי להגדיל את ההכנסות בקצב מספיק מהיר על מנת שלא יהיה גידול ופריצה של מסגרות החוב והגירעון. "זה יהיה לב העניין בדרך לאישורה של התוכנית בקונגרס, אם וכאשר".
מדבריהם של הכלכלנים עולה שמדינות רבות, כולל אירלנד וישראל, שהורידו את מס החברות בצורה ניכרת בכדי למשוך אליהן חברות נכנסות לבעיה."חברות אמריקאיות ובינ"ל אחרות שבחרו לנהל את החשבונות בשטחן ולזכות בהקלות והטבות מס ועתה הן עלולות להחליט לשוב לארה"ב, מה שיוליך לבריחת הון מחו"ל ולפיחות לא מבוקר של המטבעות המוקמיים", אומר הכלכלן של מזרחי. "מכאן שמה שיגדיל את בסיס המס האמריקאי יקטין בהכרח את בסיס המס המקומי. היות וברוב המדינות שיעורי המס נמוכים גם כך, הן יתקשו לבצע מהלכים דומים לזה של ארה"ב, אך בכל זאת הם ינסו".
להורדת המס תהיה השפעה מתונה
יניב חברון, הכלכלן הראשי של אקסלנס סבור שבתיאוריה הורדת מס החברות באמת נשמעת מדהים, אך במדינה שכבר היום עומד מס החברות הממוצע בסביבה של 19%, בה החברות הגדולות באמת כמעט ולא משלמות מס, ורמת אי השוויון נמצאת ברמות גבוהות במיוחד הנזק בטווח הארוך יכול להיות גדול מהתועלת.
לדבריו, "הראיות התומכות בהשפעה חיובית של הפחתה חדה במסי החברות על הצמיחה הכלכלית מעורבות". חברון מביא כדוגמא את בריטניה שהפחיתה את מס החברות בעשור האחרון מרמה של 30% לרמה של 19% וההשפעה החיובית על מספר מקומות העבודה ועל העלייה בשכר הייתה יחסית מתונה.
השווקים הפיננסיים הגיבו די באדישות לתוכנית של טראמפ. חברון מציין שהסיבה היא חוסר מתן הפתרונות מצד בכירי הממשל לאופן שבו התוכנית תתבצע ומי יפצה על 'בורות המזומנים' שהתוכנית יוצרת: "אם עד עכשיו חשבנו שטראמפ יסבול מהרבה התנגדויות וויכוחים בהעברת התוכנית, לאחר חשיפתה אנחנו בטוחים בכך".
תגובה אחת לכתיבת תגובה