משער הגיא לקיבוץ ארז: מורשת של רעות וזיכרון

יום הזיכרון לחללי צה"ל הוא עבורי חוויה מרגשת. הורי שירתו בפלמ"ח. אבי לחם במלחמת השחרור בחטיבת יפתח - מהגליל העליון ועד הנגב. במהלך הקרבות הם איבדו עשרות חברים קרובים שלא נשכחו על ידם מעולם, ועברו כמעט 70 שנה. בתום הקרבות היו הורי בין מייסדי קיבוץ ארז בצפון-מערב הנגב באוקטובר 1949.

במשך שנים מקיימים הפלמ"חניקים, שהיו בהכשרת ארז, אזכרה שנתית לחבריהם שנהרגו במלחמת השחרור ולא זכו להקים איתם את הקיבוץ. הטקס מתקיים ליד האנדרטה שהוקמה בשולי הקיבוץ וממנה ניתן כמעט לגעת ברצועת עזה. גם השנה ליוותי את אבי לשם. 

ברטי קורן, לשעבר חברת ארז וניצולת שואה, בטקס השנה ליד האנדרטה | צילום: דוד הכהן

זהו טקס מרגש שמתחיל במפגש חם ומחבק של חברים שמגיעים אליו מכל קצוות הארץ, משום שרבים ממייסדי ארז עזבו את הקיבוץ בשנים הראשונות שלו והתפזרו ברחבי המדינה. בין הבאים בני משפחות הנופלים. בטקס מקריאים בני המשפחה וחבריהם הפלמ"חניקםאת סיפור חייהם של הנופלים, שנשארו צעירים לנצח.

בתום הטקס מתכנסים כולם בבית התרבות של הקיבוץ ושומעים הרצאות בנושאי מדינה וביטחון. השנה הירצה האלוף ניצן אלון, ראש אגף המבצעים בצה"ל, שסקר את ההתפתחויות הצבאיות במדינות שסביבנו, כולל הרשות הפלסטית ועזה. הוא לא זרע אשליות, אבל גם הדגיש שצה"ל מתעצם כל הזמן ואינו נרדם בשמירה. האם רק זה יביא אי פעם לשקט באזורנו? לכך לא התייחס בהיותו לובש מדים.

הטקס ליד האנדרטה בקיבוץ ארז | צילום: דוד הכהן

השנים עושות את שלהן, בין אזכרה לאזכרה מתמעטים הפלמ"חניקים הקשישים שנושקים לשנת ה-90 לחייהם. גם בני משפחות השכול מתבגרים ומזדקנים. אחיינים של הנופלים שהחלו להגיע לטקס כילדים הם כבר היום הורים לילדים. ההתעקשות להגיע לטקס היא כה עזה עד שאיש מהוותיקים לא רוצה לוותר גם אם יגיע עם הליכון או נשען על אחד מבני משפחתו.

לוחמי פלמ"ח בצפת במלחמת השחרור, 1948	צילום: אוסף פרטי של דוד הכהן

משכיחים את לוחמי תש"ח

הטקס הזה מזכיר לי את המאבק שניהלו לאחרונה פלמ"חניקים להנצחת חבריהם פורצי הדרך לירושלים בשער הגיא ולא את רחבעם זאבי גנדי, שהסתיים בהצלחתם. קבוצת הפלמ"חניקים ובהם המשורר חיים גורי, ראש המוסד לשעבר צבי זמיר ואלוף פיקוד הדרום במלחמת ששת הימיםשייקהגביש, התייצבו כמו שרק בני תש"ח יודעים, מול החלטה מעוותת שמניעיה פוליטיים, ודרשו צדק היסטורי. בערוב ימיהם חשוב להם עוד יותר מבעבר להנציח את הנופלים. 

מחאת הפלמ"חניקים בשער הגיא | צילום: אוהד צויגנברג

לפני שבוע פרסמה דלית עופר פוסט בפייסבוק ובו העלתה את השאלה הכואבת, האם אפשר לקיים את טקס הדלקת המשואות השנה, שהוא בסימן איחודה של ירושלים, בלי נציג של פורצי הדרך לירושלים: "הנה ככה משכתבים היסטוריה. כי הכל הרי התחיל ב-1967 ולוחמי תש"ח לא שיחררו או איחדו את העיר אלא רק סתם נלחמו והגנו עליה (ואגב כך שילמו מחיר יקר).אז החלטתי להשיא משואה לכבודם של לוחמי תש"ח ולכבודו של חמי היקר – משה (מוסה) ירקוני, יליד ירושלים 1928, שלחם בקרבות במשלטי שער-הגיא ופעל רבות להנצחת הנופלים באתרים השונים באזור ירושלים".

בערב יום הזיכרון 2017, צריך לקחת דוגמה מהפלמ"חנקים שנלחמו בשער הגיא, בגליל העליון ובנגב, שנאבקים לשימור זכרם של חבריהם שנפלו בתש"ח.