דברים שיזמים יכולים ללמוד מהסדרה "עמק הסיליקון"

1. לא רק האקרים. הסדרה הקומית "עמק הסיליקון" של HBO, שחזרה השבוע לעונה רביעית, כבר זכתה לתשבוחות רבות על האותנטיות שבה היא מתארת את ההתרחשות בעמק. הסדרה, שעוקבת אחר תלאותיה של חבורת מפתחים צעירים שמנסים להשיק מוצר מהפכני ובדרך עושה את כל הטעויות האפשריות, בולטת באופן השונה שבו היא מציגה מפתחים, שלרוב מופיעים כהאקרים שעוסקים בהרס העולם או בהצלתו.

2. מציאות קיצונית. הסדרה מהווה אחד הנסיונות היחידים לתאר את תרבות ההייטק בזמן אמת, על כל חולשותיה ומגרעותיה. סצנות כמו זו שבה בעלי חברת הענק הפיקטיבית הוליו גאווין בלסון, שמייצג את הבכירים האקסצנטריים של העמק, ממארק צוקרברג, דרך סטיב ג'ובס ועד פיטר ת'יל, מביא פיל למשרדי החברה רק כדי להדגים מטאפורה בישיבת דירקטוריון, מדמה עד כמה המציאות בעמק עשויה לעלות על כל דמיון.

3. מובלעת חברתית. הביקורת המדויקת של הסדרה התמקדה בשלוש עונותיה הראשונות בניתוק החברתי, הכלכלי והנפשי של אנשי המובלעת הטכנולוגית בעמק מיתר העולם. אך עתה היא מציגה לראשונה גם אלטרנטיבה, כשגיבורה הראשי ריצ'רד הנדריקס, כנראה האנטי-גיבור האולטימטיבי, מוותר על חלקו בחברה שהקים וזכתה סוף-סוף להצלחה במטרה להמציא מחדש את האינטרנט במודל שוויוני יותר ו"ללא התערבות ממשלתית".

4. שיבוש שלא צלח. כמו כל סדרת טלוויזיה טובה "עמק הסיליקון" משקפת את האקלים שבו היא מתקיימת ולועגת לו בו-זמנית. חברות הטכנולוגיה בסדרה מגלמות איום כבד אך גם הבטחה גדולה. ההחלטה של הנדריקס להמציא מחדש את האינטרנט - אולי המהפכה הטכנולוגי הגדולה ביותר של 50 השנים האחרונות - מהווה גם אכזבה מהמהפכה וגם רצון לשבש את השיבוש שהפך למילה נרדפת שחוקה עד לזרא לתיאור פעילות חברות הטכנולוגיה.

5. דור חדש. בתחום שבו ההצלחה הכספית היא מטרת העל, בוראי בעולם הפיקטיבי של "עמק הסיליקון" בוחרים להציג גיבור מוסרי. יותר מכל יש כאן משאלת לב של יוצרי הסדרה, וככל הנראה גם של צופיה, לראות דור חדש של יזמים ומפתחים, שהבחירות והמעורבות הפוליטית שלהם נובעות לא רק ממניעים כספיים אלא גם מהשקפת עולם.